以賽亞書 17

1 論大馬士革的默示： 看哪，大馬士革已被廢棄，不再為城， 必變作亂堆。

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃

2 亞羅珥的城邑已被撇棄， 必成為牧羊之處； 羊在那裏躺臥，無人驚嚇。

עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃

3 以法蓮不再有保障； 大馬士革不再有國權； 亞蘭所剩下的 必像以色列人的榮耀消滅一樣。 這是萬軍之耶和華說的。

ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃

4 到那日，雅各的榮耀必至枵薄； 他肥胖的身體必漸瘦弱。

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃

5 就必像收割的人收斂禾稼， 用手割取穗子， 又像人在利乏音谷拾取遺落的穗子。

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃

6 其間所剩下的不多，好像人打橄欖樹－ 在儘上的枝梢上只剩兩三個果子； 在多果樹的旁枝上只剩四五個果子。 這是耶和華－以色列的上帝說的。

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃

7 當那日，人必仰望造他們的主，眼目重看以色列的聖者。

ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה׃

8 他們必不仰望祭壇，就是自己手所築的，也不重看自己指頭所做的，無論是木偶是日像。

ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃

9 在那日，他們的堅固城必像樹林中和山頂上所撇棄的地方，就是從前在以色列人面前被人撇棄的。這樣，地就荒涼了。

ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃

10 因你忘記救你的上帝， 不記念你能力的磐石； 所以，你栽上佳美的樹秧子， 插上異樣的栽子。

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃

11 栽種的日子，你周圍圈上籬笆， 又到早晨使你所種的開花； 但在愁苦極其傷痛的日子， 所收割的都飛去了。

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃

12 唉！多民鬨嚷，好像海浪匉訇； 列邦奔騰，好像猛水滔滔；

הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃

13 列邦奔騰，好像多水滔滔； 但上帝斥責他們，他們就遠遠逃避， 又被追趕，如同山上的風前糠， 又如暴風前的旋風土。

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃

14 到晚上有驚嚇，未到早晨他們就沒有了。這是擄掠我們之人所得的分，是搶奪我們之人的報應。

לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃