诗篇 2

1 外邦为什么争闹？ 万民为什么谋算虚妄的事？

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

2 世上的君王一齐起来， 臣宰一同商议， 要敌挡耶和华并他的受膏者，

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

3 说：我们要挣开他们的捆绑， 脱去他们的绳索。

ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

4 那坐在天上的必发笑； 主必嗤笑他们。

יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

5 那时，他要在怒中责备他们， 在烈怒中惊吓他们，

אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

6 说：我已经立我的君 在锡安—我的圣山上了。

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

7 受膏者说：我要传圣旨。 耶和华曾对我说：你是我的儿子， 我今日生你。

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

8 你求我，我就将列国赐你为基业， 将地极赐你为田产。

שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

9 你必用铁杖打破他们； 你必将他们如同窑匠的瓦器摔碎。

תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

10 现在，你们君王应当省悟！ 你们世上的审判官该受管教！

ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

11 当存畏惧事奉耶和华， 又当存战兢而快乐。

עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

12 当以嘴亲子，恐怕他发怒， 你们便在道中灭亡， 因为他的怒气快要发作。 凡投靠他的，都是有福的。

נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃