诗篇 142

1 大卫在洞里作的训诲诗，乃是祈祷。 我发声哀告耶和华， 发声恳求耶和华。

משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃

2 我在他面前吐露我的苦情， 陈说我的患难。

אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃

3 我的灵在我里面发昏的时候， 你知道我的道路。 在我行的路上， 敌人为我暗设网罗。

בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃

4 求你向我右边观看， 因为没有人认识我； 我无处避难， 也没有人眷顾我。

הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃

5 耶和华啊，我曾向你哀求。 我说：你是我的避难所； 在活人之地，你是我的福分。

זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃

6 求你侧耳听我的呼求， 因我落到极卑之地； 求你救我脱离逼迫我的人， 因为他们比我强盛。

הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃

7 求你领我出离被囚之地， 我好称赞你的名。 义人必环绕我， 因为你是用厚恩待我。

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃