民数记 30
1 摩西晓谕以色列各支派的首领说：“耶和华所吩咐的乃是这样：
| וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל־רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָֽה׃ |
2 人若向耶和华许愿或起誓，要约束自己，就不可食言，必要按口中所出的一切话行。
| אִישׁ כִּֽי־יִדֹּר נֶדֶר לַֽיהֹוָה אֽוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכׇל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶֽׂה׃ |
3 女子年幼、还在父家的时候，若向耶和华许愿，要约束自己，
| וְאִשָּׁה כִּֽי־תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ |
4 她父亲也听见她所许的愿并约束自己的话，却向她默默不言，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。
| וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת־נִדְרָהּ וֶֽאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָֽסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כׇּל־נְדָרֶיהָ וְכׇל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקֽוּם׃ |
5 但她父亲听见的日子若不应承她所许的愿和约束自己的话，就都不得为定；耶和华也必赦免她，因为她父亲不应承。
| וְאִם־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ כׇּל־נְדָרֶיהָ וֶֽאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַֽיהֹוָה יִֽסְלַח־לָהּ כִּי־הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָֽהּ׃ |
6 她若出了嫁，有愿在身，或是口中出了约束自己的冒失话，
| וְאִם־הָיוֹ תִֽהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃ |
7 她丈夫听见的日子，却向她默默不言，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。
| וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶֽאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקֻֽמוּ׃ |
8 但她丈夫听见的日子，若不应承，就算废了她所许的愿和她出口约束自己的冒失话；耶和华也必赦免她。
| וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת־נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ וַיהֹוָה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ |
9 寡妇或是被休的妇人所许的愿，就是她约束自己的话，都要为定。
| וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶֽיהָ׃ |
10 她若在丈夫家里许了愿或起了誓，约束自己，
| וְאִם־בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אֽוֹ־אָסְרָה אִסָּר עַל־נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָֽה׃ |
11 丈夫听见，却向她默默不言，也没有不应承，她所许的愿并约束自己的话就都要为定。
| וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כׇּל־נְדָרֶיהָ וְכׇל־אִסָּר אֲשֶׁר־אָסְרָה עַל־נַפְשָׁהּ יָקֽוּם׃ |
12 丈夫听见的日子，若把这两样全废了，妇人口中所许的愿或是约束自己的话就都不得为定，因她丈夫已经把这两样废了；耶和华也必赦免她。
| וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם ׀ אִישָׁהּ בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ כׇּל־מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהֹוָה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ |
13 凡她所许的愿和刻苦约束自己所起的誓，她丈夫可以坚定，也可以废去。
| כׇּל־נֵדֶר וְכׇל־שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶֽנּוּ׃ |
14 倘若她丈夫天天向她默默不言，就算是坚定她所许的愿和约束自己的话；因丈夫听见的日子向她默默不言，就使这两样坚定。
| וְאִם־הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל־יוֹם וְהֵקִים אֶת־כׇּל־נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת־כׇּל־אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי־הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שׇׁמְעֽוֹ׃ |
15 但她丈夫听见以后，若使这两样全废了，就要担当妇人的罪孽。”
| וְאִם־הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שׇׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת־עֲוֺנָֽהּ׃ |
16 这是丈夫待妻子，父亲待女儿，女儿年幼、还在父家，耶和华所吩咐摩西的律例。
| אֵלֶּה הַֽחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת־מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּֽין־אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִֽיהָ׃ |
