< 马太福音 22 >

1 耶稣又用比喻对他们说:
ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו.
2 “天国好比一个王为他儿子摆设娶亲的筵席,
3 就打发仆人去,请那些被召的人来赴席,他们却不肯来。
כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא.
4 王又打发别的仆人,说:‘你们告诉那被召的人,我的筵席已经预备好了,牛和肥畜已经宰了,各样都齐备,请你们来赴席。’
המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘
5 那些人不理就走了;一个到自己田里去;一个做买卖去;
”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק
6 其余的拿住仆人,凌辱他们,把他们杀了。
היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם.
7 王就大怒,发兵除灭那些凶手,烧毁他们的城。
”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם.
8 于是对仆人说:‘喜筵已经齐备,只是所召的人不配。
הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה.
9 所以你们要往岔路口上去,凡遇见的,都召来赴席。’
צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘
10 那些仆人就出去,到大路上,凡遇见的,不论善恶都召聚了来,筵席上就坐满了客。
המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים.
11 王进来观看宾客,见那里有一个没有穿礼服的,
”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים.
12 就对他说:‘朋友,你到这里来怎么不穿礼服呢?’那人无言可答。
”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה.
13 于是王对使唤的人说:‘捆起他的手脚来,把他丢在外边的黑暗里;在那里必要哀哭切齿了。’
”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘
14 因为被召的人多,选上的人少。”
כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“
15 当时,法利赛人出去商议,怎样就着耶稣的话陷害他,
שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו.
16 就打发他们的门徒同希律党的人去见耶稣,说:“夫子,我们知道你是诚实人,并且诚诚实实传 神的道,什么人你都不徇情面,因为你不看人的外貌。
הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים.
17 请告诉我们,你的意见如何?纳税给凯撒可以不可以?”
אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“
18 耶稣看出他们的恶意,就说:“假冒为善的人哪,为什么试探我?
ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי?
19 拿一个上税的钱给我看!”他们就拿一个银钱来给他。
בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע.
20 耶稣说:“这像和这号是谁的?”
”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“
21 他们说:“是凯撒的。”耶稣说:“这样,凯撒的物当归给凯撒; 神的物当归给 神。”
”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“
22 他们听见就希奇,离开他走了。
תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם.
23 撒都该人常说没有复活的事。那天,他们来问耶稣说:
באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו:
24 “夫子,摩西说:‘人若死了,没有孩子,他兄弟当娶他的妻,为哥哥生子立后。’
”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת.
25 从前,在我们这里有弟兄七人,第一个娶了妻,死了,没有孩子,撇下妻子给兄弟。
אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני,
26 第二、第三,直到第七个,都是如此。
אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים.
27 末后,妇人也死了。
לבסוף מתה גם האישה.
28 这样,当复活的时候,她是七个人中哪一个的妻子呢?因为他们都娶过她。”
אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“
29 耶稣回答说:“你们错了;因为不明白圣经,也不晓得 神的大能。
השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“
30 当复活的时候,人也不娶也不嫁,乃像天上的使者一样。
”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים.
31 论到死人复活, 神在经上向你们所说的,你们没有念过吗?
באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה?
32 他说:‘我是亚伯拉罕的 神,以撒的 神,雅各的 神。’ 神不是死人的 神,乃是活人的 神。”
’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“
33 众人听见这话,就希奇他的教训。
תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם,
34 法利赛人听见耶稣堵住了撒都该人的口,他们就聚集。
אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל:
35 内中有一个人是律法师,要试探耶稣,就问他说:
36 “夫子,律法上的诫命,哪一条是最大的呢?”
”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“
37 耶稣对他说:“你要尽心、尽性、尽意爱主—你的 神。
”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע.
38 这是诫命中的第一,且是最大的。
”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר!
39 其次也相仿,就是要爱人如己。
והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘.
40 这两条诫命是律法和先知一切道理的总纲。”
כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“
41 法利赛人聚集的时候,耶稣问他们说:
בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה:
42 “论到基督,你们的意见如何?他是谁的子孙呢?”他们回答说:“是大卫的子孙。”
”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים.
43 耶稣说:“这样,大卫被圣灵感动,怎么还称他为主,说:
”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול.
44 主对我主说: 你坐在我的右边, 等我把你仇敌放在你的脚下。
”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘.
45 大卫既称他为主,他怎么又是大卫的子孙呢?”
ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“
46 他们没有一个人能回答一言。从那日以后,也没有人敢再问他什么。
לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות.

< 马太福音 22 >