约伯记 27

1 约伯接着说：

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

2 神夺去我的理，全能者使我心中愁苦。 我指着永生的 神起誓：

חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃

3 我的生命尚在我里面； 神所赐呼吸之气仍在我的鼻孔内。

כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃

4 我的嘴决不说非义之言； 我的舌也不说诡诈之语。

אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃

5 我断不以你们为是； 我至死必不以自己为不正！

חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃

6 我持定我的义，必不放松； 在世的日子，我心必不责备我。

בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃

7 愿我的仇敌如恶人一样； 愿那起来攻击我的，如不义之人一般。

יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃

8 不敬虔的人虽然得利， 神夺取其命的时候还有什么指望呢？

כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃

9 患难临到他， 神岂能听他的呼求？

הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃

10 他岂以全能者为乐， 随时求告 神呢？

אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃

11 神的作为，我要指教你们； 全能者所行的，我也不隐瞒。

אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃

12 你们自己也都见过， 为何全然变为虚妄呢？

הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃

13 神为恶人所定的分， 强暴人从全能者所得的报乃是这样：

זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃

14 倘或他的儿女增多，还是被刀所杀； 他的子孙必不得饱食。

אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃

15 他所遗留的人必死而埋葬； 他的寡妇也不哀哭。

שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃

16 他虽积蓄银子如尘沙， 预备衣服如泥土；

אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃

17 他只管预备，义人却要穿上； 他的银子，无辜的人要分取。

יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃

18 他建造房屋如虫做窝， 又如守望者所搭的棚。

בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃

19 他虽富足躺卧，却不得收殓， 转眼之间就不在了。

עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃

20 惊恐如波涛将他追上； 暴风在夜间将他刮去。

תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃

21 东风把他飘去， 又刮他离开本处。

ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃

22 神要向他射箭，并不留情； 他恨不得逃脱 神的手。

וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃

23 人要向他拍掌， 并要发叱声，使他离开本处。

ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃