以赛亚书 17

1 论大马士革的默示： 看哪，大马士革已被废弃，不再为城， 必变作乱堆。

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה

2 亚罗珥的城邑已被撇弃， 必成为牧羊之处； 羊在那里躺卧，无人惊吓。

עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד

3 以法莲不再有保障； 大马士革不再有国权； 亚兰所剩下的 必像以色列人的荣耀消灭一样。 这是万军之耶和华说的。

ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות

4 到那日，雅各的荣耀必至枵薄； 他肥胖的身体必渐瘦弱。

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה

5 就必像收割的人收敛禾稼， 用手割取穗子， 又像人在利乏音谷拾取遗落的穗子。

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים

6 其间所剩下的不多，好像人打橄榄树— 在尽上的枝梢上只剩两三个果子； 在多果树的旁枝上只剩四五个果子。 这是耶和华—以色列的 神说的。

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל

7 当那日，人必仰望造他们的主，眼目重看以色列的圣者。

ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה

8 他们必不仰望祭坛，就是自己手所筑的，也不重看自己指头所做的，无论是木偶是日像。

ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים

9 在那日，他们的坚固城必像树林中和山顶上所撇弃的地方，就是从前在以色列人面前被人撇弃的。这样，地就荒凉了。

ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה

10 因你忘记救你的 神， 不记念你能力的磐石； 所以，你栽上佳美的树秧子， 插上异样的栽子。

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו

11 栽种的日子，你周围圈上篱笆， 又到早晨使你所种的开花； 但在愁苦极其伤痛的日子， 所收割的都飞去了。

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש

12 唉！多民哄嚷，好像海浪匉訇； 列邦奔腾，好像猛水滔滔；

הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון

13 列邦奔腾，好像多水滔滔； 但 神斥责他们，他们就远远逃避， 又被追赶，如同山上的风前糠， 又如暴风前的旋风土。

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה

14 到晚上有惊吓，未到早晨他们就没有了。这是掳掠我们之人所得的分，是抢夺我们之人的报应。

לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו