< 以赛亚书 10 >

1 祸哉!那些设立不义之律例的 和记录奸诈之判语的,
הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃
2 为要屈枉穷乏人, 夺去我民中困苦人的理, 以寡妇当作掳物, 以孤儿当作掠物。
להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
3 到降罚的日子,有灾祸从远方临到, 那时,你们怎样行呢? 你们向谁逃奔求救呢? 你们的荣耀存留何处呢?
ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃
4 他们只得屈身在被掳的人以下, 仆倒在被杀的人以下。 虽然如此,耶和华的怒气还未转消; 他的手仍伸不缩。
בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃
5 亚述是我怒气的棍, 手中拿我恼恨的杖。
הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃
6 我要打发他攻击亵渎的国民, 吩咐他攻击我所恼怒的百姓, 抢财为掳物,夺货为掠物, 将他们践踏,像街上的泥土一样。
בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃
7 然而,他不是这样的意思; 他心也不这样打算。 他心里倒想毁灭, 剪除不少的国。
והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃
8 他说:我的臣仆岂不都是王吗?
כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃
9 迦勒挪岂不像迦基米施吗? 哈马岂不像亚珥拔吗? 撒马利亚岂不像大马士革吗?
הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃
10 我手已经搆到有偶像的国; 这些国雕刻的偶像 过于耶路撒冷和撒马利亚的偶像。
כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃
11 我怎样待撒马利亚和其中的偶像, 岂不照样待耶路撒冷和其中的偶像吗?
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃
12 主在锡安山和耶路撒冷成就他一切工作的时候,主说:“我必罚亚述王自大的心和他高傲眼目的荣耀。”
והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃
13 因为他说: 我所成就的事是靠我手的能力 和我的智慧, 我本有聪明。 我挪移列国的地界, 抢夺他们所积蓄的财宝; 并且我像勇士,使坐宝座的降为卑。
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃
14 我的手搆到列国的财宝, 好像人搆到鸟窝; 我也得了全地, 好像人拾起所弃的雀蛋。 没有动翅膀的; 没有张嘴的,也没有鸣叫的。
ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃
15 斧岂可向用斧砍木的自夸呢? 锯岂可向用锯的自大呢? 好比棍抡起那举棍的, 好比杖举起那非木的人。
היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃
16 因此,主—万军之耶和华 必使亚述王的肥壮人变为瘦弱, 在他的荣华之下必有火着起, 如同焚烧一样。
לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃
17 以色列的光必如火; 他的圣者必如火焰。 在一日之间,将亚述王的荆棘 和蒺藜焚烧净尽;
והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
18 又将他树林和肥田的荣耀全然烧尽, 好像拿军旗的昏过去一样。
וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃
19 他林中剩下的树必稀少, 就是孩子也能写其数。
ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃
20 到那日,以色列所剩下的和雅各家所逃脱的,不再倚靠那击打他们的,却要诚实倚靠耶和华—以色列的圣者。
והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃
21 所剩下的,就是雅各家所剩下的,必归回全能的 神。
שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃
22 以色列啊,你的百姓虽多如海沙,惟有剩下的归回。原来灭绝的事已定,必有公义施行,如水涨溢。
כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃
23 因为主—万军之耶和华在全地之中必成就所定规的结局。
כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃
24 所以,主—万军之耶和华如此说:“住锡安我的百姓啊,亚述王虽然用棍击打你,又照埃及的样子举杖攻击你,你却不要怕他。
לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃
25 因为还有一点点时候,向你们发的忿恨就要完毕,我的怒气要向他发作,使他灭亡。
כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃
26 万军之耶和华要兴起鞭来攻击他,好像在俄立磐石那里杀戮米甸人一样。耶和华的杖要向海伸出,把杖举起,像在埃及一样。
ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃
27 到那日,亚述王的重担必离开你的肩头;他的轭必离开你的颈项;那轭也必因肥壮的缘故撑断。”
והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃
28 亚述王来到亚叶, 经过米矶 , 在密抹安放辎重。
בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃
29 他们过了隘口, 在迦巴住宿。 拉玛人战兢; 扫罗的基比亚人逃跑。
עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃
30 迦琳的居民哪,要高声呼喊! 莱煞人哪,须听! 哀哉!困苦的亚拿突啊。
צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃
31 玛得米那人躲避; 基柄的居民逃遁。
נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃
32 当那日,亚述王要在挪伯歇兵, 向锡安女子的山— 就是耶路撒冷的山—抡手攻他。
עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃
33 看哪,主—万军之耶和华 以惊吓削去树枝; 长高的必被砍下, 高大的必被伐倒。
הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃
34 稠密的树林,他要用铁器砍下; 黎巴嫩的树木必被大能者伐倒。
ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃

< 以赛亚书 10 >