创世记 42
1 雅各见埃及有粮，就对儿子们说：“你们为什么彼此观望呢？
| וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו |
2 我听见埃及有粮，你们可以下去，从那里为我们籴些来，使我们可以存活，不至于死。”
| ויאמר--הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות |
3 于是，约瑟的十个哥哥都下埃及籴粮去了。
| וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים |
4 但约瑟的兄弟便雅悯，雅各没有打发他和哥哥们同去，因为雅各说：“恐怕他遭害。”
| ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון |
5 来籴粮的人中有以色列的儿子们，因为迦南地也有饥荒。
| ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען |
6 当时治理埃及地的是约瑟；粜粮给那地众民的就是他。约瑟的哥哥们来了，脸伏于地，向他下拜。
| ויוסף הוא השליט על הארץ--הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה |
7 约瑟看见他哥哥们，就认得他们，却装作生人，向他们说些严厉话，问他们说：“你们从哪里来？”他们说：“我们从迦南地来籴粮。”
| וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל |
8 约瑟认得他哥哥们，他们却不认得他。
| ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו |
9 约瑟想起从前所做的那两个梦，就对他们说：“你们是奸细，来窥探这地的虚实。”
| ויזכר יוסף--את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם |
10 他们对他说：“我主啊，不是的。仆人们是籴粮来的。
| ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל |
11 我们都是一个人的儿子，是诚实人；仆人们并不是奸细。”
| כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים |
12 约瑟说：“不然，你们必是窥探这地的虚实来的。”
| ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות |
13 他们说：“仆人们本是弟兄十二人，是迦南地一个人的儿子，顶小的现今在我们的父亲那里，有一个没有了。”
| ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד--בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו |
14 约瑟说：“我才说你们是奸细，这话实在不错。
| ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר--מרגלים אתם |
15 我指着法老的性命起誓，若是你们的小兄弟不到这里来，你们就不得出这地方，从此就可以把你们证验出来了。
| בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה |
16 须要打发你们中间一个人去，把你们的兄弟带来。至于你们，都要囚在这里，好证验你们的话真不真，若不真，我指着法老的性命起誓，你们一定是奸细。”
| שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא--חי פרעה כי מרגלים אתם |
17 于是约瑟把他们都下在监里三天。
| ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים |
18 到第三天，约瑟对他们说：“我是敬畏 神的；你们照我的话行就可以存活。
| ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא |
19 你们如果是诚实人，可以留你们中间的一个人囚在监里，但你们可以带着粮食回去，救你们家里的饥荒。
| אם כנים אתם--אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם |
20 把你们的小兄弟带到我这里来，如此，你们的话便有证据，你们也不至于死。”他们就照样而行。
| ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן |
21 他们彼此说：“我们在兄弟身上实在有罪。他哀求我们的时候，我们见他心里的愁苦，却不肯听，所以这场苦难临到我们身上。”
| ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת |
22 吕便说：“我岂不是对你们说过，不可伤害那孩子吗？只是你们不肯听，所以流他血的罪向我们追讨。”
| ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד--ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש |
23 他们不知道约瑟听得出来，因为在他们中间用通事传话。
| והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם |
24 约瑟转身退去，哭了一场，又回来对他们说话，就从他们中间挑出西缅来，在他们眼前把他捆绑。
| ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם |
25 约瑟吩咐人把粮食装满他们的器具，把各人的银子归还在各人的口袋里，又给他们路上用的食物，人就照他的话办了。
| ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן |
26 他们就把粮食驮在驴上，离开那里去了。
| וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם |
27 到了住宿的地方，他们中间有一个人打开口袋，要拿料喂驴，才看见自己的银子仍在口袋里，
| ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו--במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו |
28 就对弟兄们说：“我的银子归还了，看哪，仍在我口袋里！”他们就提心吊胆，战战兢兢地彼此说：“这是 神向我们做什么呢？”
| ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו |
29 他们来到迦南地、他们的父亲雅各那里，将所遭遇的事都告诉他，说：
| ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר |
30 “那地的主对我们说严厉的话，把我们当作窥探那地的奸细。
| דבר האיש אדני הארץ אתנו--קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ |
31 我们对他说：‘我们是诚实人，并不是奸细。
| ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים |
32 我们本是弟兄十二人，都是一个父亲的儿子，有一个没有了，顶小的如今同我们的父亲在迦南地。’
| שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען |
33 那地的主对我们说：‘若要我知道你们是诚实人，可以留下你们中间的一个人在我这里，你们可以带着粮食回去，救你们家里的饥荒。
| ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו |
34 把你们的小兄弟带到我这里来，我便知道你们不是奸细，乃是诚实人。这样，我就把你们的弟兄交给你们，你们也可以在这地做买卖。’”
| והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו |
35 后来他们倒口袋，不料，各人的银包都在口袋里；他们和父亲看见银包就都害怕。
| ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם--וייראו |
36 他们的父亲雅各对他们说：“你们使我丧失我的儿子：约瑟没有了，西缅也没有了，你们又要将便雅悯带去；这些事都归到我身上了。”
| ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה |
37 吕便对他父亲说：“我若不带他回来交给你，你可以杀我的两个儿子。只管把他交在我手里，我必带他回来交给你。”
| ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך |
