撒迦利亞書 1
1 達理安二年八月，上主的話傳給依多的孫子，貝勒基雅的兒子匝加利亞說：「
| בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָה בֶּן־עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹֽר׃ |
2 上主曾對你們的祖先大發憤怒；
| קָצַף יְהוָה עַל־אֲבֽוֹתֵיכֶם קָֽצֶף׃ |
3 但是如今你應對他們說：「萬軍的上主這樣說：你們歸向我吧! ──萬軍上主的斷語──我必轉向你們，萬軍的上主說。
| וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת שׁוּבוּ אֵלַי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאֽוֹת׃ |
4 你們不要如同你們的祖先；以前的先知曾對你們宣告說：說：萬軍的上主這樣說：你們轉身離開你們的邪道，和你們的惡行吧! 但是他們不聽，也不理會我──上主的斷語。
| אַל־תִּהְיוּ כַאֲבֹֽתֵיכֶם אֲשֶׁר קָרְאֽוּ־אֲלֵיהֶם הַנְּבִיאִים הָרִֽאשֹׁנִים לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת שׁוּבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים ומעליליכם וּמַֽעֲלְלֵיכֶם הָֽרָעִים וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹֽא־הִקְשִׁיבוּ אֵלַי נְאֻם־יְהוָֽה׃ |
5 你們的祖先在哪裏﹖先知難道能永遠生存﹖
| אֲבֽוֹתֵיכֶם אַיֵּה־הֵם וְהַנְּבִאִים הַלְעוֹלָם יִֽחְיֽוּ׃ |
6 苦我吩咐我的僕人先知們所傳的話和定案，豈不是臨到你們的祖先身上了嗎﹖致使他們翻悔說：萬軍的上主真按照衪的決定，並按照我們的行徑和作為對待了我們。[第一個神視：上主的騎士]
| אַךְ ׀ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־עֲבָדַי הַנְּבִיאִים הֲלוֹא הִשִּׂיגוּ אֲבֹתֵיכֶם וַיָּשׁוּבוּ וַיֹּאמְרוּ כַּאֲשֶׁר זָמַם יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲשׂוֹת לָנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ כֵּן עָשָׂה אִתָּֽנוּ׃ |
7 達理亞二年十一月，即「舍巴特」月二十四日，上主的話傳給依多的孫子，貝勒基雅的兒子匝加利亞說：
| בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹֽר׃ |
8 夜間我看見一個人騎著栗色的馬，立在地的長春樹中間，他後面尚有栗色、色和白色的馬。
| רָאִיתִי ׀ הַלַּיְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִֽים׃ |
9 遂間說：「我主，這是什麼意思﹖」那與我談話的使者對我說：「我要給你解釋這有什麼意義。」
| וָאֹמַר מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה־הֵמָּה אֵֽלֶּה׃ |
10 但那站在長春樹中間的人卻答說：「這些是上主派遺巡視大地的。」
| וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין־הַהַדַסִּים וַיֹּאמַר אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָֽרֶץ׃ |
11 他們答覆那站在長春樹中間的上主的使者說：「我們已經巡視了大地，見全地都安寧平靖。」
| וַֽיַּעֲנוּ אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה הָֽעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כָל־הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָֽטֶת׃ |
12 上主的使者說：「萬軍的上主! 你拒絕憐恤耶路撒冷和猶大城邑，要到何時呢﹖你向他們發怒，至今已是七十年了! 」
| וַיַּעַן מַלְאַךְ־יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת עַד־מָתַי אַתָּה לֹֽא־תְרַחֵם אֶת־יְרוּשָׁלִַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָֽה׃ |
13 上主就用鼓舞慰藉的話答覆了那與我談話的使者。
| וַיַּעַן יְהוָה אֶת־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִֽים׃ |
14 那與我談話的使者便對我說：「你要宣佈說：萬軍的上主這樣說：我仍要以極度的熱情愛耶路撒冷和熙雍；
| וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַ͏ִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָֽה׃ |
15 但我極腦怒那些傲慢的異民，因為我對我的百姓稍一發怒，他們便大加虐待。
| וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל־הַגּוֹיִם הַשַּֽׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָֽה׃ |
16 為此上主這樣說：我要再以慈悲對待耶路撒冷，我的殿宇必要在其中重建來──萬軍上主的斷語──繩墨必要再拉在耶路撒冷上。
| לָכֵן כֹּֽה־אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּֽרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וקוה וְקָו יִנָּטֶה עַל־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ |
17 你要再宣佈說：萬軍的上主這樣說：我的城吧必再充滿幸福，上主必再憐恤熙雍，再揀選耶路撒冷。」
| עוֹד ׀ קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת־צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ |
18 第二個神視：四隻角和四個工匠]我又舉目觀看，望見有四隻角。
| וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנֽוֹת׃ |
19 我問那與我談話的使者說：「這是什麼意思﹖」他回答我說：「這就是驅散了猶大、以色列和耶路撒冷的角。」
| וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלָֽם׃ |
20 此後上主使我看見四個工匠。
| וַיַּרְאֵנִי יְהוָה אַרְבָּעָה חָרָשִֽׁים׃ |
21 我問說：「這樣人來做什麼﹖」他答說：「那些角驅散了猶大，以致沒有人敢抬頭，這些人來是為恐嚇那些角，因為他們曾對猶大地舉起角來驅散了她。」[第三個神視：手拿繩墨的人] ]
| וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַֽעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי־אִישׁ לֹא־נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָֽהּ׃ |
