詩篇 44
1 科辣黑後裔的訓誨歌，交與樂官。 天主，我們親耳聽見過，祖先也給我們述說過：昔日在他們那一時代，你手所行的偉業。
| לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל׃ אֱלֹהִ֤ים ׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ בִֽ֝ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם׃ |
2 你為栽培他們，手驅散外人，你為發展他們，曾親自磨難異民。
| אַתָּ֤ה ׀ יָדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֭וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם תָּרַ֥ע לְ֝אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם׃ |
3 的確，他們佔領了那地，並非靠著自己的刀劍，他們獲得了勝利，並非靠著自己的臂腕；完全是賴著你的右手和你的腕能，並你儀容的光輝，因為你喜愛他們。
| כִּ֤י לֹ֪א בְחַרְבָּ֡ם יָ֥רְשׁוּ אָ֗רֶץ וּזְרוֹעָם֮ לֹא־הוֹשִׁ֪יעָ֫ה לָּ֥מוֹ כִּֽי־יְמִֽינְךָ֣ וּ֭זְרוֹעֲךָ וְא֥וֹר פָּנֶ֗יךָ כִּ֣י רְצִיתָֽם׃ |
4 你是我的天主，我的君王，是你使雅各伯打了勝仗。
| אַתָּה־ה֣וּא מַלְכִּ֣י אֱלֹהִ֑ים צַ֝וֵּ֗ה יְשׁוּע֥וֹת יַעֲקֹֽב׃ |
5 仰仗著你，我們克勝了我們的對頭，因你的名，我們踐踏了我們的仇讎。
| בְּ֭ךָ צָרֵ֣ינוּ נְנַגֵּ֑חַ בְּ֝שִׁמְךָ֗ נָב֥וּס קָמֵֽינוּ׃ |
6 因我從未依恃過我的弓箭，拯救我的，也不是我的刀劍，
| כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְ֝חַרְבִּ֗י לֹ֣א תוֹשִׁיעֵֽנִי׃ |
7 而是你救我們脫離我們的對頭，是你使痛恨我們的人都蒙羞受辱。
| כִּ֣י ה֭וֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵ֑ינוּ וּמְשַׂנְאֵ֥ינוּ הֱבִישֽׁוֹתָ׃ |
8 我們時時以天主而自豪，永永遠遠歌頌你的名號。
| בֵּֽ֭אלֹהִים הִלַּלְ֣נוּ כָל־הַיּ֑וֹם וְשִׁמְךָ֓ ׀ לְעוֹלָ֖ם נוֹדֶ֣ה סֶֽלָה׃ |
9 然而現今你拋棄我們，使我們蒙羞受辱，你也不再與我們的軍隊，一同出征為伍；
| אַף־זָ֭נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃ |
10 反而使我們在敵人，前轉身敗走，讓那些恨我們的人，劫奪俘虜。
| תְּשִׁיבֵ֣נוּ אָ֭חוֹר מִנִּי־צָ֑ר וּ֝מְשַׂנְאֵ֗ינוּ שָׁ֣סוּ לָֽמוֹ׃ |
11 你使我們有如待宰的羔羊，你使我們漂流而逃亡異邦；
| תִּ֭תְּנֵנוּ כְּצֹ֣אן מַאֲכָ֑ל וּ֝בַגּוֹיִ֗ם זֵרִיתָֽנוּ׃ |
12 你將你的子民賤價出售，你由售價並未獲財。
| תִּמְכֹּֽר־עַמְּךָ֥ בְלֹא־ה֑וֹן וְלֹ֥א־רִ֝בִּ֗יתָ בִּמְחִירֵיהֶֽם׃ |
13 你使我們遭受鄰邦的侮辱，四周人民對我們諷刺咒詛；
| תְּשִׂימֵ֣נוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃ |
14 你使我們成了異族的話柄，外邦人都向我們搖頭熱諷。
| תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭שָׁל בַּגּוֹיִ֑ם מְנֽוֹד־רֹ֝֗אשׁ בַּל־אֻמִּֽים׃ |
15 我的恥辱終日擺在我的眼前，羞愧也常籠罩著我的臉面：
| כָּל־הַ֭יּוֹם כְּלִמָּתִ֣י נֶגְדִּ֑י וּבֹ֖שֶׁת פָּנַ֣י כִּסָּֽתְנִי׃ |
16 因我聽到侮慢與欺凌者的聲音，又面臨仇敵和尋隙報復的人民。
| מִ֭קּוֹל מְחָרֵ֣ף וּמְגַדֵּ֑ף מִפְּנֵ֥י א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם׃ |
17 我們雖然從未把你忘記，從來沒有違背過你的盟約，但我們身受了這一切災禍。
| כָּל־זֹ֣את בָּ֭אַתְנוּ וְלֹ֣א שְׁכַחֲנ֑וּךָ וְלֹֽא־שִׁ֝קַּ֗רְנוּ בִּבְרִיתֶֽךָ׃ |
18 我們的心志從來沒有萎靡退縮，我們的腳步也未偏離你的正道；
| לֹא־נָס֣וֹג אָח֣וֹר לִבֵּ֑נוּ וַתֵּ֥ט אֲשֻׁרֵ֗ינוּ מִנִּ֥י אָרְחֶֽךָ׃ |
19 但你竟將我們拋棄在野犬的邊界，以死亡的陰影把我們遮蓋。
| כִּ֣י דִ֭כִּיתָנוּ בִּמְק֣וֹם תַּנִּ֑ים וַתְּכַ֖ס עָלֵ֣ינוּ בְצַלְמָֽוֶת׃ |
20 如果我們忘卻了我們天主的聖名，並舉起我們的手朝向外邦的神明：
| אִם־שָׁ֭כַחְנוּ שֵׁ֣ם אֱלֹהֵ֑ינוּ וַנִּפְרֹ֥שׂ כַּ֝פֵּ֗ינוּ לְאֵ֣ל זָֽר׃ |
21 難道天主究查不出這事？因為祂洞悉人心的隱密。
| הֲלֹ֣א אֱ֭לֹהִים יַֽחֲקָר־זֹ֑את כִּֽי־ה֥וּא יֹ֝דֵ֗עַ תַּעֲלֻמ֥וֹת לֵֽב׃ |
22 我們卻是為了你，時常受傷受戕，他們竟將我們視作待宰的群羊。
| כִּֽי־עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה׃ |
23 醒來！我主，你為什麼依舊沉睡？起來！你不要永遠把我們拋棄。
| ע֤וּרָה ׀ לָ֖מָּה תִישַׁ֥ן ׀ אֲדֹנָ֑י הָ֝קִ֗יצָה אַל־תִּזְנַ֥ח לָנֶֽצַח׃ |
24 你為什麼掩起你的慈顏，不顧我們的痛苦和辛酸？
| לָֽמָּה־פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר תִּשְׁכַּ֖ח עָנְיֵ֣נוּ וְֽלַחֲצֵֽנוּ׃ |
25 請看，我們的靈魂已俯伏在灰間，我們的身體已緊貼於地面。
| כִּ֤י שָׁ֣חָה לֶעָפָ֣ר נַפְשֵׁ֑נוּ דָּבְקָ֖ה לָאָ֣רֶץ בִּטְנֵֽנוּ׃ |
26 求你站起來，援助我們，因你的慈愛，拯救我們。
| ק֭וּמָֽה עֶזְרָ֣תָה לָּ֑נוּ וּ֝פְדֵ֗נוּ לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ׃ |
