詩篇 137

1 當我們坐在巴比倫河畔，一起想熙雍即淚流滿面。

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 在那地的楊柳間，掛起我們的琴絃。

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 因那些俘虜我們的，要我們唱歌，那些迫害我們的，還要我們奏樂：快些來給我們唱一支熙雍的歌!

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 但我們身處外鄉異域，怎能謳唱上主的歌曲？

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 耶路撒冷！我如果將您忘掉，願我的右手枯焦！

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 我若不懷念您，不以耶路撒冷為喜樂，就寧願我的舌頭緊緊貼在我的上顎！

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 上主，求您記住厄東的子民，在耶路撒冷蒙難的時辰，他們曾喊叫說：拆毀，拆毀！夷為平地，一直見到基礎，

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 您只知破壞的巴比倫女子！誰若依照您加給我們的災痍，也焄樣報復於您，他就得福祺。

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 誰若抓起您的嬰兒幼子，摔在盤石上，他就得福祺。

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע