詩篇 129

1 從我少年，世人就與我為難，惟願以色列子民再說一遍：

שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר־נָא יִשְׂרָאֵֽל׃

2 從我少年，世人就與我為難，然而他們卻未能將我推翻。

רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא־יָכְלוּ לִֽי׃

3 又像農夫在我背上耕田，使所犁的溝畦又長又遠；

עַל־גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים הֶאֱרִיכוּ (למענותם) [לְמַעֲנִיתָֽם]׃

4 但上主卻公道不偏，將惡人的繩索割斷。

יְהֹוָה צַדִּיק קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִֽים׃

5 願一切仇恨熙雍的人民，個個蒙受羞辱，轉身逃遁！

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּֽוֹן׃

6 願他們像屋頂上的禾草，尚未吐出秀穗，就已枯槁！

יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵֽשׁ׃

7 收割的人，手拿一把不滿，捆禾的人，懷抱一束不顯。

שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּֽר׃

8 過路的人們不會再說：願上主的祝福臨於您們，我們奉上主名祝福您們。

וְלֹא אָמְרוּ ׀ הָעֹבְרִים בִּרְכַּֽת־יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יְהֹוָֽה׃