בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך |
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך |
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך |
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך |
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש |
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם |
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל |
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה |
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך |
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב |
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן |
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה |
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו |
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח |
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא |
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו |
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי |
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה |
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים |
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך |
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך |
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך |
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר |
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה |
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה |
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד |
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה |
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה |
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה |
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב |
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן |
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה |
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה |
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם |
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד |