尼希米記 4
1 桑巴拉特一聽說我們重修城垣，就大發忿怒，十分生氣，譏諷猶太人，
| ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים׃ |
2 向他們的同僚即撒瑪黎雅的軍隊說：「這些可憐的猶太人想作什麼﹖他們想要修築城垣嗎﹖想要獻祭嗎﹖想要在一天內完成嗎﹖想從那堆灰土中，在立起那些燒過的石頭來嗎﹖」
| ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃ |
3 阿孟託人托彼雅也在旁說到：「讓他們修罷! 就是上去一隻野狗，也能推翻他們修了石牆。」
| וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם׃ |
4 我們的天主，請聽! 我們是怎樣受侮辱! 請把這辱罵歸到他們的頭上，使他們在流亡之地受迫害。
| שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃ |
5 不要遮掩他們的罪行，他們的罪孽也不應從你面前抹去，因為他們實在侮辱了修建的人。
| ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים׃ |
6 我們仍繼續修建城牆，把整個城牆都聯結起來，高底已到一半，因為民眾都有心火工作。
| ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות׃ |
7 當桑巴拉特和托彼雅，以及阿剌伯人、阿孟人和阿市多得人，聽說耶路撒冷城垣正在進行修建中，缺口已開始修補，就大發忿怒，
| ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד׃ |
8 都聯合起來，圖謀來攻打耶路撒冷，擾亂我們。
| ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה׃ |
9 我們一面祈求我們的天主，一面派了衛隊，日夜防守。
| ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃ |
10 有一個猶太人說︰「運夫的力量已耗盡，積土又太多，我們不能再修建城牆了! 」
| ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה׃ |
11 我們的仇敵已議決說：「不讓他們知道，不讓他們看出，我們直衝入他們中間，將他們殺掉，停止那工程。」
| ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה׃ |
12 那時，有些靠近他們居住的猶太人，十次前來通知我們說︰「他們由所住的各方上來，攻打我們，
| ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו׃ |
13 已在城牆下低處的田野中安了營。」我就按照家族分派了人，帶上刀槍和弓。
| ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם׃ |
14 我巡視之後，就起來對權貴、長官和其餘的人民說︰「對他們，你們不可畏縮! 要記住吾主是偉大而可畏的：應為你們的兄弟、兒女、妻子、家庭而作戰。」
| וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם׃ |
15 我們的敵人一聽說我們得了情報，同時天主也破壞了他們的陰謀，他們遂都撤退；我們也都回到城牆那裏，各返自己的工作崗位。
| ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו׃ |
16 從那天起，我的僕人一半做工，一半佩帶著刀、矛盾、弓和鎧甲，立在全猶大家後邊，
| ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה׃ |
17 即在城牆作工的人後邊。那些搬運的人，也都武裝起來︰一手作工，一手拿著武器；
| הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃ |
18 修牆的工人，每人腰間都配著刀工作。吹號筒的站在我身旁。
| והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃ |
19 我向權貴、長官和其餘的人民說︰「這工程範圍很大，我們在城牆上彼此分離甚遠，
| ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו׃ |
20 所以你們無論在什麼地方，一聽到號聲，就立時聚集在我們身旁；我們的天主必為我們戰爭。」
| במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃ |
21 我們便這樣繼續工作，由旭日初昇，直到星辰出現。
| ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים׃ |
22 同時我又吩咐民眾說：「每人和他的僕人，應在耶路撒冷過夜。如此在夜間可為我們守衛，白天可以工作。」
| גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃ |
23 至於我和我的兄弟，以及我的僕人和跟隨我、護衛我的人，沒有一人脫過衣服，各人手中常拿著武器。
| ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים׃ |
