以賽亞書 17

1 有關大馬士革的神諭：看，大馬士革不再成為城市，將變為一堆廢墟。

משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה

2 她的城邑將永被遺棄，成為羊群的牧場；牠們偃臥在那裏，無人驚擾。

עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד

3 厄弗辣因的保壘將被撤除，大馬士革的主權將要消失，阿蘭的遺民將如以色列子民的光榮－－萬軍上主的斷語。

ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות

4 到那天，雅各 伯的光榮必要衰落，他肥滿的身軀必要消瘦。

והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה

5 將如收割的人一手在抱麥稈，一手在割麥穗；又如人摘取葡萄，或在勒法因山谷採打橄欖樹，

והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים

6 上面總有些殘粒剩下，或兩三粒留在樹梢，或四五個留在果樹的枝梢上－－上主，以色列的天主的斷語。

ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל

7 到那天，人必仰望自己的造主，眼睛必要注視以色列的聖者。

ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה

8 再不願觀看他親手所造的祭壇；也不再顧盼他手指所製的「阿舍辣」和太陽柱。

ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים

9 到那天，你的堅城，將如希威人和阿摩黎人在以色列子民前所放棄的地域，成為一片荒野，

ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה

10 因為你忘卻了拯救你的天主，不懷念作你避難所的磐石。為此，你雖栽種阿多尼花木，種植異鄉的枝條；

כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו

11 你縱然在一日之間使你所栽種的生長，清晨使你所種植的開花，但是收穫卻消失在患難和絕望痛苦的日子中。

ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש

12 靜聽！許多民族在喧嚷，喧嚷得有如海嘯；好多百姓在咆哮，咆哮得有如汪洋的怒號。

הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון

13 然而上主一叱責，他必飄逸遠逃，有如為颶風捲去山上的禾湝，有如旋風前的薊絮。

לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה

14 晚間盡是恐怖；天還未亮，已無蹤影！這是掠奪我們者的份子，搶劫我們者的命運。

לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו