阿摩司書 6

1 那些安身熙雍，自恃撒馬黎雅山，自命為諸民之首，為以色列家所歸之人，是有禍的!

הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

2 你們去加耳乃觀察一下，從那裏到大哈瑪特，然後下到培肋舍特人的加特，看你們是否比這些國更好﹖或者你們的疆域比她們的更廣大，

עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם

3 那些想避開凶日的，卻接近了殘暴。

המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

4 他們躺在躺象牙上床上，棋橫臥在軟榻上，吃著羊群中的羔羊和牛欄中的牛犢，

השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

5 伴著琴聲吟詠，自比達味，發明樂器，

הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

6 大碗喝酒，以上等的油抹身，但對若瑟的崩潰，卻漠不關心。

השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

7 為此，這些人現在就要先被擄去；放蕩不羈者的狂歡，也就完了。

לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

8 吾主上主指著自己起誓──上主萬軍的天主的斷語──我厭惡雅各伯的驕傲，痛恨他的宮殿；我必將城和城中所有有的一切交出。

נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

9 倘若在一家中留下了十個人，也必死盡。

והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו

10 倖免的少數親友，由屋內抬出他們的骨骸，問那內室深處的人說：「還有人同你在一起嗎﹖」他必說：「沒有了。」繼而說：「不要作聲，千萬不要提上主的名字! 」

ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה

11 看，上主一下令，高樓大廈頓成瓦礫，矮小平房蕩然無存。

כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

12 馬豈能在懸崖上奔馳，牛豈能在海上耕作﹖你們竟將公道變為毒藥! 將正義之果變為苦藥!

הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

13 你們為了羅德巴爾而自鳴得意，且說：「我們豈不是靠自己的力量取得了卡爾納殷﹖」

השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

14 然而，以色列家! 看，我必要喚起一個民族來攻打你們，──上主萬軍的天主的斷語──從哈瑪特關口蹂躪你們直到阿辣巴河。

כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה