马太福音 15
1 有法利赛人和宗教老师从耶路撒冷前来，问耶稣：
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ |
2 “你的门徒为什么违背祖先的传统，在饭前不洗手？”
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ |
3 耶稣回答：“你们为什么因依据传统而违背上帝的诫命呢？
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ |
4 上帝说：‘当孝敬父母，’又说：‘咒骂父母必被处死。’
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ |
5 你们却认为如果一个人对父母说：‘我把给你们的东西都献给了上帝，’
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ |
6 所以这个人就可以不孝敬父母了。你们遵循了传统，却背弃了上帝。
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ |
7 这是伪君子的行为！以赛亚用来说你们的预言太对了：
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ |
8 ‘这些人只把尊敬说在嘴上，思想却在远离我，
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ |
9 他们对我的敬拜并无意义，他们所授仅为人类的要求而已。’”
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ |
10 耶稣叫来民众，对他们说：“你们要听，也要明白：
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ |
11 污秽之物并非口中所入，而是口中所出。”
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ |
12 门徒前来告诉他：“你知道吗，法利赛人对你所说的话很生气。”
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ |
13 耶稣说：“不是我天父栽种的植物，都要连根拔起。
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ |
14 不用理会他们！他们只是瞎眼的向导。瞎子带瞎子走路，二人都会跌进坑中。”
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ |
15 然后彼得说：“请给我们解释这个比喻吧。”
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ |
16 耶稣说：“你们还是不明白吗？
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ |
17 你没发现吗？入口之物会进入肠胃，然后作为废物排泄出去。
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ |
18 但从口里所出均发自内心，这才会让人污秽。
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ |
19 因为由心而生的有恶念、凶杀、奸淫、淫乱、偷盗、伪证或诽谤，
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ |
20 这些才会使人污秽，不洗手吃饭却不会如此这样。”
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ |
21 耶稣离开那里，向推罗和西顿走去。
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ |
22 一个迦南妇人从那地方出来，喊着说：“主啊，大卫的子孙，可怜我吧！我的女儿被鬼附得很苦。”
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ |
23 耶稣并未回答。门徒上前求他说：“别让她再跟随我们了，她的喊叫很恼人。”
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ |
24 耶稣对女人说：“我只是被派到以色列家迷失的羊那里。”
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ |
25 她便跪在耶稣面前说：“主啊，求你帮助我！”
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ |
26 耶稣回答：“把孩子的食物丢给狗吃可不好。”
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ |
27 她说：“主啊，是的，不过小狗也会吃主人桌子掉下的碎渣。”
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ |
28 于是耶稣对她说：“你对我的信心极大，那就让你如愿吧！”从那一刻起，她的女儿就好了。
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ |
29 耶稣在返途中经过加利利之海，便走到附近的山上，坐下。
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ |
30 人潮不断涌向他这里，带来瘸腿、盲人、残废、哑巴和其他病患，放在他脚前，耶稣便医好他们。
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ |
31 民众看见哑巴能说话，残废能复原，瘸腿能行走，盲人能看见，十分惊奇，开始颂赞以色列的上帝。
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ |
32 耶稣唤来门徒，说：“我对这一群人感到很难过，他们与我在一起已有三天，没有进食；我不想叫他们饿着肚子回去，恐怕他们会在路上晕倒。”
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ |
33 门徒对他说：“这荒郊野外的，哪里有足够的食物给这么多人吃饱呢？”
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ |
34 耶稣问他们：“你们有多少饼？”他们说：“七块饼和几条小鱼。”
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ |
35 耶稣于是吩咐民众坐在地上，
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ |
36 然后拿起那七块饼和鱼，祝福这食物，然后掰开递给门徒，门徒又分给众人。
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ |
37 所有人都有食物吃，并且吃得很饱。然后她们把剩下的食物收集起来，足足装满了七个大篮子。
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ |
38 吃的人，除了妇女和孩子，共四千人。
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ |
39 耶稣解散了民众后就登上船，来到马加丹地区。
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ |
