Rom 1
1 Kai Pawl, Jisuh Khrih e a san, Cathut ni a kamthang kahawi pâpho hanlah, na rawi teh na kaw e, guncei lah kaawm e ni ca na patawn awh.
| מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים. |
2 Hote kamthang kahawi teh Cathut ni ahmaloe hoi profetnaw koe na kam pouh tangcoung e hoi, Cakathoung dawk a thut tangcoung lah kaawm e,
| אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי־הקודש. |
3 Cathut Capa Jisuh Khrih e kong hah doeh. Tami koe lahoi teh Devit catoun lah ao.
| היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך, |
4 Thoungnae Muitha bahu lahoi duenae koehoi boutthawnae, Cathut capa lah a onae, heh a kamnue sak.
| ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון. |
5 Hote Bawipa min lahoi Jentelnaw pueng ni yuemnae hoi Cathut lawkngainae koe pha sak nahanelah, guncei lah coungnae coe awh.
| באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה׳ למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו. |
6 Nangmouh hai hote Jentel miphun lah na o awh teh, Jisuh Khrih hoi na kâkuet awh nahanelah, kaw e lah na o awh.
| ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום. |
7 Hottelah Cathut ni a pahren teh tami kathoung lah a kaw e Rom kho kaawm e naw pueng koe, hete ca heh ka thut. Maimae Pa Cathut hoi, Bawipa Jisuh Khrih koehoi lungmanae hoi lungmawngnae teh nangmouh koe awm lawiseh.
8 Nangmae yuemnae teh talaivan pueng a kamthang dawkvah, nangmouh hanelah kaie Cathut koe Jisuh Khrih lahoi hmaloe ka lunghawi.
| ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל־ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם. |
9 Ouk ka ratoum navah nangmouh pou na pouk awh teh, Cathut ngainae awm pawiteh, hnin hnin touh hnin teh bangte lahoi ne nangmouh koe ka pha thai nahane lam a aw nahan ouk ka ratoum.
| אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו. |
10 Capa e kamthang kahawi ka pâpho teh, ka muitha lahoi ka bawk e Cathut hah kai kapanuekkhaikung lah ao.
| בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף־סוף, |
11 Bangkongmaw nangmouh kâhmo hanlah ka ngai tetpawiteh, nangmouh hah muitha poehno buetbuet touh rei teh, na cak awh nahanelah thapoe hanelah ka ngai poung dawk doeh.
| כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם. |
12 Hottelah ka ti navah kaie yuemnae ni nangmouh tha na poe teh, nangmae yuemnae ni kai tha na poe teh, yuemnae lahoi buet touh hoi buet touh lungkâpatawnae coe awh nahane doeh.
| כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם. |
13 Hmaunawnghanaw, Jentelnaw koe ka cei navah hawinae ka hmu e patetlah nangmouh koe hai hmu hanlah, tho hane atuhoitu ka kâcai ei, na katarawkkung ao dawk atu sittouh ka tho thai hoeh.
| אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל. |
14 Kai teh Griknaw, tamipathunaw, a lungkaangnaw, hoi miphun pueng koe laiba ka tawn e lah ka o.
| אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה. |
15 Hatdawkvah, Rom kho kaawm e nangmouh koe a coung thai totouh kamthang kahawi pâpho hanlah coungkacoe lah ka o.
| משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם. |
16 Kai teh Khrih e kamthang kahawi kecu dawk kayanae ka tawn hoeh. Bangkongtetpawiteh, hote kamthang kahawi teh ahmaloe vah Judahnaw, hahoi Griknaw koe pâpho lah o teh, ka yuem e tami pueng ka rungngangnae Cathut e bahu doeh.
| איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי. |
17 Cakathoung ni vah, tamikalan teh yuemnae lahoi a hring han ati e patetlah, yuemnae dawk hoi e Cathut lannae teh akung hoi a hmo ditouh hete kamthang kahawi dawk a kamnue.
| כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני־האדם: על־ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב:”צדיק באמונתו יחיה“. כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על־ידי אמונתו באלוהים. |
18 Lawkkatang ka ngang e taminaw, Cathut laipalah khosaknae naw hoi kamsoumhoehe khosaknae naw pueng dawk kalvan hoi Cathut lungkhueknae teh a pha.
| מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם. |
19 Bangkongtetpawiteh, panue kawi e Cathut e a kong naw teh ahnimanaw koe a kamnue toe. Cathut ni ahnimouh koe a pâpho toe.
| מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת. |
20 Bangtelah hoi maw a pâpho tetpawiteh, talaivan pek a kamtawng hoi Cathut e hmuthaihoehe a yungyoe bawilennae, a Cathutnae teh, a sak e hnonaw dawk hoi kamcengcalah panue thai kawi lah ao dawkvah, ahnimouh ni kâtang thai mahoeh. (aïdios g126)
| מבריאת העולם חזו בני־האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה׳; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. (aïdios g126) |
21 Bangkongtetpawiteh, ahnimouh ni Cathut hah a panue awh nahlangva vah, Cathut pholen hane totouh pholen a hoeh. A lungmanae hai noutna a hoeh. Ayawmyinlah pouknae hoi lungthin pathunae koe a pha awh.
| כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום. |
22 Ahnimouh teh amamouh hoi amamouh a lungkaang e patetlah a kâsak awh nahlangva vah, ka pathu e lah ao awh.
| מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות! |
23 Kamko thai hoeh e Cathut e a bawilennae hah a pahnawt awh teh, kamko thai e, tami, tava naw, a khok pali touh e moithangnaw, vonpui hoi kâva e moithangnaw hoi kâvan e meikaphawknaw hah Cathut e yueng lah a ta awh.
| במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני־אדם, עופות, חיות ורמשים. |
24 Hatdawkvah, ahnimanaw teh buet touh hoi buet touh a kâbari awh hoeh nahan, amamae lungngai e patetlah khinnae kut dawk Cathut ni a poe awh.
| על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו. |
25 Ahnimouh ni lawkkatang Cathut yueng lah a kaphawk e cathut hah a tâ awh teh, kasakkung Cathut a pahnawt awh. A sak e hno hah a bawk awh. Hote Bawipa teh a yungyoe yawhawinae awmseh. Amen. (aiōn g165)
| בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול. (aiōn g165) |
26 Hottelah a sak awh dawkvah, ahnimanaw teh kayanae kut dawk Cathut ni a poe toe. Bangtelamaw tetpawiteh, napuinaw ni, tongpa hoi onae heh a pahnawt awh teh, napui reira ao awh.
| משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי־מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי־נורמאליים עם בנות מינן. |
27 Hot patetvanlah, tongpanaw ni hai napui hoi onae phung a pahnawt awh teh, buet touh hoi buet touh cuknae hmai patetlah a kak awh teh, kayatho poung e tongpa reira a hmawng awh teh, amamae a yon awh e patetlah lawkcengnae teh a kâhmo awh.
| גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם. |
28 Hothloilah ahnimouh ni Cathut panue han a ngai awh hoeh dawkvah, hno kahawihoeh a sak awh nahanelah, Cathut ni hounlounnae kut dawk ahnimouh teh a poe toe.
| כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם. |
29 Ahnimanaw teh hno kahawihoeh saknae a phunphun, kamsoumhoehe napui tongpa yonnae, mawikainae, hounlounnae, hounroenae,
| חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים |
30 Utsinnae, tami theinae, kayanae, dumyennae, tami hmungaihoehnae, mathengpaanae, kâoupkâpawinae, thoum kawi hoeh e thoumnae, manu na pa lawkngaihoehnae, kâhruetcuethoehnae,
| ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם. |
31 thaipanuekhoehnae, lawkkamcakhoehnae, lungkâpatawhoehnae, ngaithoum thaihoehnae, pahrenhoehnae lungthin ka tawn e tami lah ao awh.
| הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה. |
32 Hottelah kaawm e tami teh a due hane roeroe lah ao telah Cathut ni ati e heh a panue awh nahlangva, amamouh ni a sak dueng laipalah hottelah ka sak e taminaw koehai a lungkuep awh.
| הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם! |
