וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב |
ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן |
ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל |
ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל |
ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור |
והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד |
וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו |
ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם--את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל |
ויהיו המתים במגפה--ארבעה ועשרים אלף |
וידבר יהוה אל משה לאמר |
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי |
לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום |
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם--תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל |
ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית--זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני |
ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא |
וידבר יהוה אל משה לאמר |
צרור את המדינים והכיתם אותם |
כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור |