Matthew 7
1 “Mi koima oimodan, chutile koiman na oimo lou ding ahi.
| ”אל תשפטו אחרים, ולא ישפטו אתכם. |
2 Ajeh chu midang na oimona banga chu, Pathen in na oimo ding ahi. Nangman mi nabolna bang banga chu nachunga kibol ding ahi.
| כי יתייחסו אליכם לפי איך שאתם מתייחסים לאחרים. ישפטו אתכם במידה שאתם שופטים אחרים. |
3 Chule nangma mit a bohse hal um chu boipi louva, ibol a nasopi mit a bohse hal um chu kisah boipia nahim?
| כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? |
4 Ahilouleh nangma mit a bohse hal um muthei louva, nasopi jah'a keiman na mit a bohse hal um chu na lahdoh peh inge, iti nati thei ham?
| ”איך אתה יכול לומר לחברך:’תן לי לסלק את השביב מעינך‘בזמן שבעינך יש קרש כזה גדול? הרי כלל לא תוכל לראות את השביב! |
5 Vo mi phalhem! Nangma mit a bohse hal um chu amasan kilah doh le chun, nagol mit a bohse hal um chu ki chentah in muthei tan nate.
| צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך! |
6 Uicha ho khu thil theng pe hih un, chule vohcha ho ang sunga khun twikoh chang jong lehlha hih un, chuti bol leu chun hichu akeng uvin chil'un tin chule hung kile heiyuva nangho jong nahin bah diu ahi.
| ”אל תתנו דברים קדושים לאנשים מושחתים, אל תתנו פנינים לחזירים. הם ירמסו את הפנינים, ולאחר מכן יפנו לתקוף אתכם. |
7 “Na thum uchu thum jomun, chutileh na thum uchu nakipe diu ahi; na holu chu holjom un chutileh na holu chu namu diu ahi. Nakiu uchu kiu jom un chutileh nakiu uchu kot ki honpeh ding nahiuve.
| ”אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. |
8 Ajeh chu athum chan akipen, ahol chan achang uve. Chule akiu chan kot aki honpeh in ahi.
| כי כל המבקש מקבל, כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. |
9 Nangho minu mipa ten, na chate uvin changlhah pheng athum leh, hiche khel achu song napeh uvem?
| אם ילד מבקש מאביו פרוסת לחם, האם האב ייתן לו אבן במקום לחם? |
10 Ahilouleh amahon nga thum leu, amaho chu gul nape diuvem? Napeh lou diu ahi.
| אם הילד מבקש דג, האם אתם חושבים שיקבל נחש? |
11 Chutia nangho chonset bol hon bon na chateu thilpha man beiya pehje nahet uva ahileh, hisanga chu gam chenga vana na Pau chun akoma thumte chu thilpha manbeiya apeh lou ding ham?
| ואם אנשים רעים וחוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מתנות טובות, האם לא ייתן אביכם שבשמים מתנות הרבה יותר טובות למבקשים ממנו? |
12 Hijeh chun imalam jousea mi dang in iti nabol leu na dei uvem, hitobang chun nang hon jong bol un. Hiche hi Dan bua kisun leh Themgao ho thuhil chu ahi.”
| ”עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם – זאת תמצית התורה ודברי הנביאים. |
13 “Nangho Pathen Lenggama chu kot jima kona bou nalut thei diu ahi. Ajeh chu manthahna lam lhong chu lenpi tah ahin, chule akot jong jaotah ahin, chua lut ding kilhen'a chu mi tamtah ahiuve.
| ”הלכו דרך הפתח הצר, כי השביל המוביל לאבדון הוא רחב, ושער הכניסה רחב גם הוא. |
14 Hinlah Hinna kot chu akichi lheh in, chule alampi jong ahah in chule mi lhomcha bouvin akimu diu ahi.”
| אולם שער החיים הוא קטן, השביל צר, ורק מעטים מוצאים אותו. |
15 “Na heng uva hung jia themgao lhem ho, kelngoi vona kivona ahia asunglam ngei hangtah ho chu kichih theiyun.
| ”היזהרו לכם מהמורים המפיצים תורות שקר. הם מתחפשים לכבשים תמימים, בעוד שלמעשה הם זאבים רעים הרוצים לטרוף אתכם. |
16 Nanghon amaho chu agauva, tichu achon nauva kona na hetdoh thei diu ahi: Mihon lingnang lah a kona lengpi ga alo jiuva, ahilouleh ling phunga kona theichang ga alo ngai jiu vem?
| תוכלו לזהות אותם על־פי התנהגותם, כשם שאפשר לזהות עץ על־פי פירותיו. הלא יודעים אתם להבחין בין גפן ענבים לבין ברקנים, בין תאנים לבין קוצים! |
17 Thingphung pha chun gapha asodoh in, chule thingphung phalou chun ga phalou asodoh ji ahi.
| עץ משובח נותן פרי משובח, ועץ רקוב נותן פרי רקוב. |
18 Thingphung pha chun ga phalou asodoh theipon, chule thingphung phalouvin jong gapha asodoh theipoi.
| עץ טוב לא ייתן פרי רקוב, ועץ רקוב לא ייתן פרי טוב. |
19 Hitia chu thingphung gapha sodoh louse chu kiphuh lhua chule mei sunga kileh lutji ahi.
| משום כך יש לכרות ולשרוף כל עץ שאינו נותן פרי טוב. |
20 Hijeh chun thingphung chu aga a kona hetdoh theina nanei bang un, miho chu achon nauva kona nang hon ahinau na hetdoh thei diu ahi.”
| אכן, גם עצים וגם בני־אדם אפשר לזהות על־פי פירותיהם. |
21 “Keima, Pakai! Pakai! tia eikou tapou chu Van gam lut ding ahipoi. Vana kapa lunglhaina bol ho bou chu lut ding ahi.
| ”לא כל מי שמדבר כאיש דתי ואדוק הוא באמת מאמין. הם יכולים לקרוא לי:’אדוני, אדוני‘, אבל אין זה מספיק כדי להכניסם לשמים. החשוב הוא אם הם שומעים לקול אבי שבשמים. |
22 Thutan nikho leh mitampi chun kajah a, Pakai! Pakai! Nangma min in gaothu kaseiyun, chule nangma min in thilha ho kano doh uvin, chule nangma min in thilbol theina kidang kaboldoh uve atidiu ahi.
| ביום־הדין יאמרו לי אנשים רבים:’אדון, אדון, הלא בשמך ניבאנו, ובשמך גירשנו שדים וחוללנו נסים רבים‘. |
23 Hinlah keiman, ‘Nangho itih in jong kahekha pouve. Pathen dan thu palkeh a nangho, ka koma kon in potdoh'un,’ tia ka donbut diu ahi.”
| אולם אני אענה:’מעולם לא הכרתי אתכם. הסתלקו מכאן, פושעים שכמותכם!‘ |
24 “Kathuhil ngaiya chule jui chan chu koi hijongleh, miching songpi chunga in kisahpa tobang ahi.
| ”כל מי שמקשיב לדברי ומקיים אותם, דומה לאדם חכם הבונה את ביתו על סלע איתן. |
25 Go hungju henlang, twi hungsoh hen chule hui hungnung henlang, hiche inchu hinsu jongleh, songpi chunga kisa ahijeh a chu lhulou ding ahi.
| שכן גם אם ירד גשם שוטף ותתחולל סערה, לא ייפול הבית ולא יתמוטט, כי נבנה על הסלע. |
26 Hinlah ka thuhil ngaiya ahia la juilou chan chu mingol, nel lei chunga insa tobang ahi.
| לעומתו, מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותו דומה לאדם טיפש הבונה את ביתו על החול. |
27 Go ahung juh a twi chu ahung soa chule hui chun hiche inchu asuh'a ahileh gimnei tah'in alhupai jeng tai,” ati.
| שהרי בבוא שיטפון וסערה יתמוטט הבית וייהרס כליל.“ |
28 Yeshuan hicheng thu aseijou vin, mipi chun athu hil kidang asalheh jeng uve.
| ההמונים נדהמו מאוד כששמעו את הדרשות של ישוע, |
29 Ajeh chu aman hou lamkai ho thuhil tobanga hillouvin, thunei tah in thu ahil in ahi.
| כי הוא דיבר אליהם בסמכות רבה ולא כמו הסופרים. |
