Matthai 24
1 Jesu ing bawkim ce cehta nawh ak chang na cet hy, cawh a hubatkhqi ing bawkim huh aham a venna law uhy.
| כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש. |
2 Cekkhqi na ce, “Vawhkaw ik-oeihkhqi boeih ve nak hu nu? Awitak ka nik kqawn peek khqi, vawhkaw lung ak phoeng qu ve pynoet awm am awm kaw, khaawng boeh boeh kawm uh,” tinak khqi hy.
| אולם ישוע אמר להם:”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“ |
3 Jesu ing Olive tlang awh ang ngawih awh, a hubatkhqi ce a venna law dym uhy. “Vawhkaw ik-oeih ce ityk awh nu a awm kaw, nang na lawnaak ingkaw tym a dyt hatnaak ce kawmyihna a awm kaw, kqawn law lah,” tinawh doet uhy. (aiōn g165)
| מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים:”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“ (aiōn g165) |
4 Jesu ing, “Thlang ing ama ni thainaak khqi aham nami cyih ta lah uh.
| ”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע, |
5 Ikawtih kai ang ming ing thlang khawzah law kawm usaw, 'Kai ni Khrih,' ti kawm uh, thlang khawzah ce thai na kawm uh.
| ”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים. |
6 Qaal tuknaak ingkaw cem a qaal awithang ce za hlai kawm uk ti koeh ly uh. Cemyih ik-oeihkhqi ce ak awm hly qoe ni, cehlai a dytnaak ce law hyn kaw.
| כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותתחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. |
7 Thlang phyn ingkaw thlang phyn tuk qu kawm usaw, qam ingkaw qam awm tuk qu kawm uh. Penglum awh khaw se kawmsaw lipi tlaai kaw.
| מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. |
8 Vemyihkhqi taw naa a awm hly awhkaw tlawh ak kqannaak hyn mai ni.
| אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא. |
9 Thlangkhqi ing thekhanaak aham ingkaw thih sak aham thlang a kut awh ni pek khqi kawm uh, kai a dawngawh thlang phyn boeih ing nangmih ce ni sawh nak khqi kaw.
| ”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי. |
10 Cawh thlang khawzah ing cangnaak ce a mi cehtaak coengawh a mimah ingkaw a mimah nawn ce thak qu kawm usaw sawh qu na kawm uh,
| רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. |
11 tawngha qawl khawzah awm kawmsaw thlang khawzah ce thai na kawm uh.
| נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. |
12 Thawlhnaak a pung hqui hawh a dawngawh, lungnaak awm sit hawh kaw,
| החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. |
13 cehlai ang dyt dyna ak dyi phat khqi taw thaawng na awm kawm uh.
| אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו. |
14 Ce qam awithang leek ve thlang phyn boeih a venawh simpyikung na a awmnaak thai aham, khawmdek penglum awh khypyi na awm kaw, cekcoengawh a dytnaak ce law kaw.
| ”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ. |
15 Cedawngawh nangmih ing hyn caih khuiawh, Daniel ing anak kqawn amyihna - ak noetkung ing zasim seh - 'qam ak sit sak tuih ak awm ik-oeih,' ce nami huh awh,
| ”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא (הקורא – שים לב!) |
16 Judah qam khuiawh ak awmkhqi ce tlang na cen u seh.
| על כל תושבי יהודה לברוח להרים. |
17 Iptih na ak awmkhqi ing ik-oeih ak lo na koeh kqum voel seh.
| אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. |
18 Lo na ak awm thlang ing a hi ak lo na koeh hlat qoe voel seh.
| אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם. |
19 Cawh ak phyihsukhqi ingkaw naa ak pawm nukhqi aham ikawmyih aih nanu a kyi kaw!
| ”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! |
20 Cawhkaw nangmih nami cennaak hly a tym ce chikca ingkaw sabath nyn awh ama pha law naak aham cykcah uh.
| התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. |
21 Ikawtih khawmdek a awm cyk awhkawng amak awm man ingkaw ityk awh awm amak awm hly voel kyinaak ce am law kaw.
| כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד! |
22 Cawhkaw khawnyn ce ama tawi sak awhtaw, u awm am syng tikaw, cehlai ak tyh thlangkhqi ak caming a khawnyn ce tawi sak kaw.
| ”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר. |
23 Cawh u ingawm, 'Vawh ni Khrih a awm,' am awhtaw 'cawh ni a awm,' ani tinaak khqi awhtaw koeh cangna uh.
| ”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘או’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘אל תאמינו לו. |
24 Khrih na ak sa qukhqi ingkaw tawngha qawl khqi awm kawmsaw, ang coeng thai mantaw ak tyh thlangkhqi za thainaak aham hatnaak ak bau soeihkhqi ingkaw kawpoek kyi ik-oeihkhqi ce sai kawm uh.
| כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. |
25 Ngai lah uh, oepchoeh cana kqawn law hawh nyng ve.
| זיכרו, הזהרתי אתכם! |
26 “Thlang ing, 'kqawng na ni, anih a awm,' ani tinaak khqi awhtaw, koeh cawn uh; cemyih am awhtaw, 'Ipkhui awh ni anih a awm,' ami ti awh awm koeh cangna uh.
| ”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. |
27 Khawlaw benna khaw a phla awh khawng tlaak dyna ni huh amyihna thlanghqing Capa a law awh ce amyihna awm lawt kaw.
| כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם. |
28 Sa qaawk a awmnaak hoei awh, langtahkhqi ce awm kawm uh.
| במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים. |
29 Kyinaak khawnynkhqi ce a awm coengawh, 'khawmik ce than kawmsaw khan sai thainaakkhqi ce thloek kaw'.
| ”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו. |
30 Cawh thlanghqing Capa a hatnaak ce khawk khan awh dang kaw, khawmdek awhkaw thlang phynkhqi boeih ce khy am kqang kawm uh. Thlanghqing Capa ing boeimang saithainaak ing khawk khan myi awhkawng a law ce hu kawm uh.
| ”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. |
31 Anih ing ak khan ceityihkhqi ce uut ak awi ing tyi kawmsaw, khawk khan pynoet ben a dytnaak awhkawng pynoet ben dyna, ak tyh thlangkhqi ce khawmdek kili awhkawng caawi kaw.
| ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל. |
32 Thai thing awhkawng ve ve cawng lah uh: a paang awh keh nawh a hahno ak cawn awhtaw, khawhqai tym zoe hawh hy ti sim uhyk ti.
| ”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. |
33 Cemyih lawtna, nangmih ing vawhkaw ik-oeihkhqi boeih ve nami huh awh, anih taw zoe hawh hy, chawmkeng awh dyi hawh hy, tice sim uh.
| כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח. |
34 Awitak ka nik kqawn peek khqi, vawhkaw ik-oeihkhqi a awm hlan dy taw ve a khuk awhkaw thlangkhqi ve am khum kawm uh.
| אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. |
35 Khawk khan ingkaw khawmdek taw khum hlai voei, kak awi taw am khum qoe qoe tikaw.
| השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו. |
36 Cawhkaw khawnyn ingkaw a tym ce u ingawm am sim hy, khawk khan nakaw khan ceityihkhqi ingawm, Capa ingawm am sim hy, Pa doeng ing ni a sim.
| ”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת. |
37 Noah a khuk awhkaw amyihna, thlanghqing Capa a law awh awm lawt kaw.
| ”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם. |
38 Tuiliu a law hlanawh thlangkhqi ing ai unawh aw uhy, chungva qu unawh zulawh poeikhqi sai uhy, Noah ing lawng khuina a lut dy ce amyihna awm uhy;
| בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול. |
39 tuiliu a law hlan dy awhtaw ikaw ak law kaw, tice am sim uhy, cawh tuiliu ing a mingmih ce khyn khqi boeih hy.
| בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי. |
40 Thlang pakhih lo awh awm kawm nih; pynoet ce lo kawmsaw pynoet ce cehta kaw.
| ”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. |
41 Nu pakhih sum deeng kawm nih; pynoet ce lo kawmsaw pynoet ce cehta kaw.
| שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר. |
42 Cedawngawh ityk awh na Bawipa a law kaw tice am nami sim a dawngawh qalqiing ing awm lah uh.
| ”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם. |
43 Cehlai ve ve sim lah uh: ip takung ing ityk awh quk-ai a law kaw tice a sim oet oet mantaw, ak nep na ana qeh kawmsaw a im ce am muk sak kaw.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. |
44 Cedawngawh nangmih awm qalqiing na awm lah uh, nangmih ing am namik poek tym awh thlanghqing Capa ce law kaw.
| כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה. |
45 Cawhtaw tyihzawih ypawm thlak cyi, a boeipa ing a ipkhui awhkaw a tyihzawihkhqi boeih ak khan awh ukkung na ta nawh a tym a khoek awh a mingmih buh a an peek aham a taak thlang ce u hy voei nu ce?
| מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? |
46 Cemyihna ik-oeih ak sai, boeipa ing ang voei awh a huh tyihzawih cetaw a zoseen kaw.
| ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. |
47 Awitak ka nik kqawn peek khqi, a khawhthem ik-oeihkhqi boeih ak khan awh anih ce ukkung na ta kaw.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. |
48 Cehlai cawhkaw tyihzawih ce thlak che na awm nawh, 'Ka boeipa taw ak hla nani a awm,'
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – |
49 tinawh tyihzawih ak changkhqi ce a vyk coengawh zukhqui thlangkhqi mi zu ce aw mai lah seh.
| ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – |
50 A boeipa ce amak poek a khawnyn ingkaw ama sim a tym awh ce law plak kaw.
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, |
51 A boeipa ing anih ce chawm kawmsaw thlang qaai kqawnkhqi a huh hly kawi ce huh sak lawt kaw, ce a hyn awh kqangnaak ingkaw haatahnaak ce awm kaw.
| ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“ |
