Matthai 6
1 Te dongah nangmih kah duengnah te ngaithuen uh. Te hmuh sak ham hlang hmai ah saii boeh. Te pawt koinih vaan ah na pa taengkah thapang na dang uh mahpawh.
| ”היזהרו שלא תעשו את מעשיכם הטובים לפני כולם, כדי שכולם יראו ויכבדו אתכם, כי ככה אין לכם שכר מאביכם שבשמים. |
2 Te dongah doedannah na khueh vaengah, hlang loh a thangpom ham hlangthai palat rhoek lohtunim neh imhlai laklo ah a saii bangla na hmaiah ueng boeh. Nangmih taengah rhep kan thui, a thapang vik a bawt uh coeng.
| אם אתה נותן נדבה, אל תספר על כך לכולם, כפי שעושים הצבועים. הם אף תוקעים בשופר בבית־הכנסת לכבוד זה, כדי שכולם יעריצו את צדקנותם. אני אומר לכם: הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
3 Tedae doedannah na khueh khaw, na bantang kah a saii te na banvoei loh ming boel saeh.
| אם אתה נותן נדבה, עשה זאת בסתר – אל תספר לידך השמאלית מה שעושה ידך הימנית. |
4 Te dongah na doedannah te a huep la om mai saeh. Te daengah ni a huep a hael kah aka hmu na Pa loh nangmih te n'thuung eh.
| ואז אביכם שבשמים, הרואה במסתרים, יגמול לכם. |
5 Na thangthui uh vaengah hlangthaipalat la om uh boeh. Hlang kah a hmuh ah thangthui ham tunim neh toltung kah a kil ah a pai te a lungnah uh. Nangmih taengah rhep kan thui, a thapang te vik a bawt uh coeng.
| ”כשאתם מתפללים, אל תנהגו כמו הצבועים, המתפללים בפינות רחוב ובבית־הכנסת כדי שכולם יראו אותם. אני אומר לכם: שכרם אתם. |
6 Na thangthui vaengah na imkhui la kun lamtah na thohka te na khaih phoeiah a huep kah aka om na Pa taengah thangthui. Te daengah ni a huep kah aka hmu na Pa loh nang n'thuung eh.
| כשאתם מתפללים, היכנסו לחדר לבד, נעלו את הדלת והתפללו בסתר אל אביכם. ואז אביכם שבשמים, הרואה את הנעשה במסתרים, ייתן לכם שכר בגלוי. |
7 Thangthui vaengah namtom rhoek bangla tlawk boeh. A caitawtnah te a hnatun ni tila a poek uh.
| ”אל תחזרו שוב ושוב על אותה תפילה, כפי שנוהגים עובדי האלילים. הם חושבים שיקבלו תשובה רק אם יחזרו על תפילתם פעמים רבות. זכרו: אביכם יודע מה שאתם צריכים לפני שאתם מבקשים זאת ממנו! |
8 Te dongah amih neh na vai uh moenih. Na pa loh na bih hlanah na ngoe te a ming coeng.
9 Te dongah nangmih tah he tlamhe thangthui uh. Vaan kah kaimih napa namah ming tah ciim rhoe pai.
| לכן התפללו כך:’אבינו שבשמים, יתקדש שמך. |
10 Na ram tah ha pai saeh. Na kongaih tah vaan kah bangla diklai ah khaw soep saeh.
| תבוא מלכותך, שרצונך ייעשה בארץ כמו בשמים. |
11 Khohnin rhamhnin kah ham kaimih kah buh he tihnin ah kaimih m'pae lah.
| ספק לנו מדי יום את המזון הדרוש לנו. |
12 Kaimih sokah laikung rhoek te ka hlah uh bangla, kaimih kah laiba dongah kaimih n'hlah lah.
| אנא סלח לנו על חטאינו, כשם שאנו סולחים לאלה שחטאו נגדנו. |
13 Cuekhalhnah khuila kaimih ng'khuen boel lamtah, a thae khui lamkah loh kaimih n'hlawt lah.
| עזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות, והצל אותנו מכל רע (כי שלך המלכות, הכוח והתפארת לעולמי עולמים. אמן‘). |
14 Hlang te a tholhdalhnah na hlah pah atah, vaan kah na Pa loh nang khaw n'hlah ni.
| ”אביכם שבשמים יסלח לכם אם תסלחו גם אתם לאלה שחוטאים נגדכם. |
15 Hlang te tholh na hlah pah pawt atah na pa loh nangmih kah tholhdalhnah te han hlah mahpawh.
| אם לא תהיו מוכנים לסלוח להם, לא יסלח ה׳ גם לכם על חטאיכם. |
16 Na yaeh uh vaengah hlangthai palat, hmueprhutla rhoek bangla om uh boeh. A yaeh uh te hlang taengah phoe sak ham a maelhmai te a buenglueng uh. Nangmih taengah rhep kan thui, a thapang te vik a bawt uh coeng.
| ”כאשר אתם צמים, אל תפגינו זאת לפני כולם, כפי שעושים הצבועים. הם מנסים להראות עצובים ושהם בצום. הם יקבלו את מה שמגיע להם. |
17 Tedae na yaeh vaengah na maelhmai te sil lamtah, na lu khaw hluk.
| אך אתם, כאשר אתם צמים, סדרו וטפחו את מראכם, |
18 N'yaeh he hlang taengah pawt tih a huep ah aka om na Pa taengah lat tueng sak. Te daengah ni a huep ah aka hmu na Pa loh nang n'thuung eh.
| כדי שאיש לא יחשוב שאתם רעבים – מלבד אביכם שבשמים הרואה במסתרים, והוא ייתן לכם את השכר המגיע לכם. |
19 Diklai hmanah namamih ham khohrhang khoem uh boeh. Te ah te keet neh thi-aek loh a caak, hlanghuen loh a muk tih a huen.
| ”אל תצברו לכם רכוש בארץ, במקום שהוא עלול להחליד, להירקב או להיגנב. |
20 Vaan ah na khohrhang te khoem uh. Te ah te keet om pawh thi-aek long khaw a caak moenih, hlanghuen long khaw muk pawt tih huen pawh.
| צברו את רכושכם בשמים, כי שם הוא בטוח מפני גנבה ולא יאבד את ערכו לעולם. |
21 Na khohrhang a om nah ah ni na thinko khaw a om eh.
| במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם. |
22 Mik he pum kah hmaiim la om. Te dongah na mik loh cilrhik la a om atah na pum boeih cilping la om ni.
| ”עין האדם היא אור גופו. אם עינך טהורה, תמיד יזרח אור השמש בתוך נפשך. |
23 Tedae na mik te a thae la aom atah na pum tom ah a hmuep la om ni. Te dongah nang kah vangnah te yinnah la a poeh atah te yinnah te nah coeng.
| אבל אם עינכם רעה, אזי תחשך כולך. מה רבה חשכה זאת! |
24 Boei panit taengah sal a bi thai moenih. Te dongah Pakhat te a hmuhuet vetih a tloe te a lungnah ni. Pakhat te a talong vetih a tloe te a hnoel ni. Pathen neh laikhuehtawn taengah sal na bi rhenten thai moenih.
| אינך יכול לעבוד שני אדונים; אתה תשנא את האחד ותאהב את האחר, או להיפך – תהיה נאמן לאחד ותזלזל באחר. אינך יכול לעבוד את האלוהים ואת הכסף! |
25 Nangmih taengah kan thui, mebang khaw na caak vetih, mebang na ok ham akhaw, na pum te mebang na bai sak pawt akhaw na hinglu te mawn sak boeh. Hinglu tah buh lakah, pum he khaw himbai lakah olpuei la om pawt nim?
| ”משום כך אני אומר לכם שלא תדאגו לדברים חומרניים ויום־יומיים כמו מה לאכול ולשתות ומה ללבוש. הלא החיים חשובים מאוכל, והנפש חשובה מהלבוש. |
26 Vaan kah vaa rhoek ke so uh lah. Amih loh tuh uh pawt tih at uh pawh, khai ah khaw a sang uh moenih. Tedae vaan kah na pa loh amih te a khut. Amih lakah na tanglue uh moenih a?
| תחשבו על הציפורים למשל: אין הן דואגות למה שתאכלנה – הציפורים אינן זורעות, אינן קוצרות ואינן אוגרות מזון – כי אביכם שבשמים מאכיל אותן ודואג להן. והלא יקרים אתם לאלוהים הרבה יותר מהציפורים. |
27 Te dongah nangmih khuikah unim aka mawn tih a hinglung te dong khat ham a tom thai?
| חוץ מזה, מה תועיל דאגתכם? האם היא יכולה להוסיף עוד יום לחייכם, או עוד סנטימטר לקומתכם? |
28 Balae tih himbai ham te na mawn uh? Lohma kah rhaipai ke metla a rhoeng khaw poek lah. Thakthae uh pawh, cunghmui khaw hnuk uh pawh.
| ”ומדוע אתם דואגים ללבוש? הביטו בפרחי הבר! אין הם דואגים למה שילבשו! |
29 Tedae nangmih taengah kan thui, Solomon pataeng a thangpomnah boeih neh he kah rhaipai pakhat bangla a bai sak moenih.
| ואילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהם! |
30 Tihnin ah om tih thangvuen ah hmailing dongla phum hamkoi lohma kah khopol pataeng khaw Pathen loh a phuekhlaak tangloeng atah uepvawt rhoek aw nangmih te muep n'thoeihcam ngai mahpawt nim?
| ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? |
31 Te dongah, banim ka caak uh vetih banim ka ok uh ve? Banim ka bai uh ve? ti nen khaw mawn uh boeh.
| ”לכן אל תדאגו לאוכל או ללבוש. |
32 He rhoek boeih he namtom rhoek long ni a vawtthaih uh. Vaan kah na pa loh na kuek uh boeih te a ming.
| בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. |
33 Tedae Pathen kah ram neh a duengnah te lamhma la toem uh lah. Te daengah ni he rhoek boeih he nangmih taengah han thap eh.
| בקשו לפני הכול את מלכותו של אלוהים וחיו ביושר, והוא ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים. |
34 Te dongah thangvuen ham mawn uh boeh. Thangvuen amah te mawn bitni. Hnin at kah a phayoenah he amah ah rhoeh coeng.
| ”אם כן אל תדאגו למחר; אלוהים ידאג למחר שלכם, ודיה לצרה בשעתה.“ |
