< Matthai 26 >

1 Jesuh loh hekah ol he boeih a khah tom vaengah a hnukbang rhoek te,
כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם:
2 “Hnin nit phoeiah yoom om ni tila na ming uh, hlang capa tah te vaengah tai hamla a tloeng coeng,” a ti nah.
”כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב.“
3 Te vaengah khosoihham rhoek neh pilnam khuikah patong rhoek tah Kaiaphas la a khue khosoihham kah vongup ah tingtun uh.
באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול,
4 Jesuh te tuengkhuepnah neh tuuk phoeiah ngawn ham dawtlet uh thae.
כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו.
5 Tedae, “Khotue vaengah boel saeh, pilnam khuiah olpungnah la om pawt nim,” a ti uh.
”לא בזמן חגיגות הפסח, “הסכימו ביניהם,”פן תתחולל מהומה בעם.“
6 Jesuh te Bethany kah hmaibae Simon im ah om.
בזמן שישוע היה בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע,
7 Anih te a phu aka kuel, botui lungbok aka pom huta loh a paan tih aka vael Jesuh kah a lu te a suep thil.
ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל.
8 A hmuh uh vaengah hnukbang rhoek loh a yakdam uh tih, “He vakrhanah la he.
התלמידים כעסו מאוד ואמרו:”מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!“
9 He tah a yet la a yoih vetih khodaeng a paek thai dae ta,” a ti uh.
10 Tedae Jesuh loh a ming vaengah amih te, “Balae tih huta he thakthaenah neh na toeh uh, kai hamla bibi then ni a saii.
”מדוע אתם מציקים לה?“שאל ישוע.”הלא היא עשתה מעשה טוב.
11 khodaeng rhoek tah nangmih taengah om taitu ta, tedae kai he ka om taitu moenih.
העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד.
12 Huta loh ka pum dongah botui a suep he kai kah rhokkhoem ham ni a saii coeng.
היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה.
13 Nangmih taengah rhep ka thui, Diklai pum kah olthangthen a hoe nah takuem ah anih loh a saii he khaw a kutmuei la a thui ni,” a ti nah.
אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“
14 Hlainit khuikah pakhat Judah Iskariot la a khue tah vik cet.
לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, שהיה אחד משנים־עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים
15 Khosoihham rhoek taengah, “Na ngaih yet te mah kai m'pae uh anih te nangmih taengah ah kan tloeng bitni,” a ti nah. Te dongah anih ham tangka sawmthum a cun uh.
ושאל:”מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?“הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף,
16 Te vaeng lamloh Jesuh te voeih ham a tuethen a dawn.
ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע.
17 Vaidamding kah a cuek khohnin ah hnukbang rhoek loh Jesuh te a paan uh tih, “Melam na ngaih dae, yoom na caak ham ka rhuengphong uh pawn eh?” a ti na uh.
בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?“
18 Te vaengah Jesuh loh, “Khopuei la cet uh lamtah pakhat taengah, 'Saya loh, 'Kai kah a tue tah om tom coeng, nang taengah ka hnukbang rhoek neh yoom ka saii ni,’ a ti, 'ti na uh,” a ti nah.
”לכו העירה אל אדם פלוני, “ענה ישוע,”ואמרו לו:’אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך‘. “
19 Jesuh loh amih a thuinuet bangla hnukbang rhoek loh a saii uh tih Yoom te a rhuengphong uh.
התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר.
20 Hlaem a pha vaengah hlainit taengah a vael.
בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן,
21 A caak uh li vaengah, “Nangmih taengah rhep ka thui, nangmih khuikah pakhat loh kai m'voeih ni,” a ti nah.
ובשעת הארוחה אמר להם:”אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי.“
22 Te vaengah bahoeng a kothae uh tih amah te, “Boeipa, kai ka om mai khaming,” rhip pahoi a ti uh.
התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה:”האם אתה מתכוון אלי?“
23 Tedae amah loh a doo tih, “Kai taengah baeldung khuila kut aka puei loh kai m'voeih ni.
”אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי.
24 Hlang Capa tah amah kawng a daek pah bangla cet ngawn ta. Tedae anih kongah Hlang Capa a voeih sak hlang tah anunae. Tekah hlang tah cun pawt koinih anih ham then ngai ni,” a ti nah.
בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“
25 Te vaengah anih aka voei Judah loh a doo tih, “Rhabbi, kai ka om mai khaming “a ti nah hatah anih te, “Na thui coeng te,” a ti nah.
גם יהודה שאל את ישוע:”רבי, האם אתה מתכוון אלי?“וישוע השיב:”כן.“
26 A caak uh vaengah Jesuh loh vaidam te a loh tih a uem tih a aeh. Te phoeiah hnukbang rhoek te a paek tih, “Doe uh lamtah ca uh, he tah kamah pum ni,” a ti nah.
בעת הסעודה לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”קחו ואכלו; זהו גופי.“
27 Te phoeiah boengloeng te a loh tih a uem phoeiah amih te a doe tih, “Te te boeih o uh.
אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר:”שתו ממנה כולכם,
28 He tah kamah kah paipi thii ni. A yet kah tholh khodawkngainah ham ni a long.
כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני־האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים.
29 Tedae nangmih taengah kan thui, tahae lamkah loh misur thaih he ka o loeng loeng mahpawh. Te khohnin a pha hlan atah a pa kah ram khui daengah ni nangmih taengah a thai la ka ok eh,” a ti nah.
ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין חדש איתכם במלכות אבי.“
30 Te phoeiah a hlai doeah Olives tlang la cet uh.
כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.
31 Te phoeiah Jesuh loh amih te, “He khoyin ah tah kai kongah nangmih boeih n'khah uh ni, 'Tudawn te ka tam vetih tuping dongkah tu tah taekyak uh ni'tila a daek coeng.
”הלילה כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘.
32 Tedae kai ka thoh phoeiah Galilee la nangmih hmaiah ka lamhma ni,” a ti nah.
אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“
33 Peter loh amah te a doo tih, “A cungkuem he nang kongah a khah uh akhaw kai tah n'khap mahpawh,” a ti nah.
”אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!“קרא פטרוס.
34 Jesuh loh Peter taengah, “Nang taengah rhep kan thui, tu khoyin kah ai a khong hlanah kai he voei thum nan huek uh tak ni,” a ti nah.
אולם ישוע אמר לו:”האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!“
35 Peter loh Jesuh taengah, “Nang taengah ka duek ham kuek cakhaw nang kan huek uh tak loeng loeng mahpawh,” a ti nah. Hnukbang rhoek long khaw boeih a ti uh van.
”לעולם לא אתכחש לך, “התעקש פטרוס,”אפילו אם יהיה עלי למות!“ושאר התלמידים גם אמרו כך.
36 Te phoeiah Jesuh tah hnukbang rhoek neh Gethsemene la a khue hmuen la pawk uh. Te vaengah hnukbang rhoek te, “He rhoek ana ngol uh dae ka cet tih ka thangthui phai narhuet ah,” a ti nah.
הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמנים“, ואמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“
37 Te vaengah Peter neh Zebedee kah ca rhoi te a khuen tih khothae neh khobing te a tong.
הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן, בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה.
38 Te vaengah amih te, “Ka hinglu loh dueknah te ngang a yaak coeng, heah ana naeh uh lamtah kai n'hak puei uh,” a ti nah.
”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו לידי ערים…“
39 Te phoeiah hawt lamhma phai tih a maelhmai neh bakop thuk. Te phoeiah thangthui tih, “A Pa a coeng thai atah hekah boengloeng he kai taeng lamkah loh khoe mai. Tedae kai ngaih banglam pawt tih namah ngaih bangla om saeh,” a ti.
הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל:”אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“
40 Te phoeiah hnukbang rhoek te a paan hatah a ih uh te a hmuh. Te dongah Peter te, “Khonoek pakhat khaw kai taengah hak ham na noeng uh moenih a?” a ti nah.
לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”פטרוס, “קרא ישוע,”האם לא יכולתם להישאר ערים איתי שעה אחת בלבד?
41 Cuekhalhnah khuiah na kun uh pawt ham hak lamtah thangthui uh. Mueihla loh a yakvawt ngawn dae pumsa tah tattloel pueng
עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“
42 Te phoeiah a pabae la cet tih thangthui. Te vaengah, “A pa he he poenghal ham neh ok pawt ham ni a coeng pawt oeh atah namah kongaih la om saeh,” a ti.
ישוע עזב אותם שוב והתפלל:”אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!“
43 Te phoeiah koep ha pawk hatah amih a ih te a hmuh. Amih aka om rhoek te a mik loh bakba a hap sak.
הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות.
44 Te dongah amih te sut a hlah tih a pathum na koep a caeh vaengah amah ol bangla koep a thui tih thangthui.
הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית.
45 Te phoeiah hnukbang rhoek te a paan tih, “Yulh ip lamtah vawk mong uh, a tue yoei coeng tih hlang capa tah hlangtholh kut ah a voeih coeng he.
לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר:”האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים.
46 Thoo uh, mawt uh thae sih. Kai aka voei tah ha yoei coeng he,” a ti nah.
קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“
47 A cal li ah hlainit khuikah pakhat Judah te pakcak ha pawk. Te vaengah anih te hlangping a yet loh cunghang neh, thingboeng neh, khosoihham rhoek neh, pilnam kah a ham rhoek neh ham pueiuh.
לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות.
48 Amah aka voei loh hlangping te miknoek a paek tih, “Ka mok te tah anih ni, anih te tuu uh,” a ti nah.
יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה,
49 Te dongah Jesuh te koe a paan tih, “Rhabbi, na sading saeh,” a ti na tih a mok.
ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר:”שלום, רבי!“ונישק אותו.
50 Tedae Jesuh loh anih taengah, “Pueivan aw balae aka om?” a ti nah. Te vaengah Jesuh te a paan uh, kut a hlah thil uh tih a tuuk uh.
”ידידי, “אמר לו ישוע,”עשה את מה שבאת לעשות.“באותו רגע תפסו אותו האחרים.
51 Te vaengah Jesuh taengkah pakhat loh kut a yueng tih a cunghang te a yueh. Te phoeiah khosoihham kah sal te a tloek tih a hna a pat pah.
אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול.
52 Jesuh loh anih te, “Na cunghang te amah hmuen ah koep khueh laeh, cunghang aka muk boeih tah cunghang dongah poci uh ni.
”עזוב את החרב שלך, “אמר לו ישוע,”מי שחי בחרב ימות בחרב.
53 A pa te khue ham coeng mahpawh tila na poek uh a? Puencawn caempuei caempa hlainit hlai pataeng kai ham pahoi a paisak ni ta.
אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד?
54 Te koinih, cacim loh a om ham a kuek te metlam a soep pai eh,” a ti nah.
אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?“
55 Tekah a tue ah Jesuh loh hlangping te, “Kai tuuk ham thingboeng, cunghang neh dingca bangla nam paan uh, hnin takuem bawkim ah ka ngol tih ka thuituen vaengah kai nan tuuk uh pawt lae?
ישוע פנה אל ההמון ואמר:”האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום־יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי!
56 Tedae aka om boeih nen he ni tonghma rhoek kah cacim khaw a soep eh,” a ti nah. Te vaengah Jesuh te hnukbang rhoek loh boeih a toeng uh tih rhaelrham uh.
אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש.“אז עזבו אותו התלמידים וברחו.
57 Te vaengkah aka tuu rhoek loh Jesuh te khosoihham Kaiaphas taengah a khuen uh. Te rhoek ah cadaek rhoek neh a ham rhoek tah tingtun uh.
ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים.
58 Peter loh khosoihham kah vongup duela hawt a vai. Te phoeiah hnuktloih te ming hamla a khuila kun tih tueihyoeih rhoek taengah ngol.
באותו זמן הלך פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע.
59 Khosoihham rhoek neh khoboei rhoek boeih loh Jesuh te ngawn hamla a hong a hi neh a paelnaeh thil uh.
ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות.
60 A paelnaeh uh tloel vaengah laithae laidang neh muep a paan uh. Tedae a tloihsoi ah panit loh a paan tih,
אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו:”האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית־המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים.“
61 “Anih loh, 'Pathen kah bawkim te phae tih hnin thum ah ka sak thai,’ a ti,” a ti rhoi.
62 Te vaengah khosoihham te pai tih, “Amih rhoi loh nang m'pael te na doo mapawt a?” a ti nah.
הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“
63 Tedae Jesuh loh hil a phah. Khosoihham loh, “Nang he Pathen capa Khrih la na om tangtang atah kaimih taengah thui lah tila aka hing Pathen ming neh nang kan ti nah,” a ti nah.
אך ישוע שתק.”בשם אלוהים חיים, “קרא הכוהן הגדול,”אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש־ברוך־הוא!“
64 Jesuh loh anih te, “Namah loh na thui coeng. Tedae nangmih taengah ka thui, tahae lamloh Hlang Capa te thaomnah bantang ah ngol vetih vaan kah muei dongah ha pawk te na hmuh uh ni,” a ti nah.
”אתה אמרת, “אמר ישוע,”אבל אני אומר שאתם תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים.“
65 Te vaengah khosoihham loh a himbai te a phen tih, “A soehsal coeng, mebang laipai lae koep n'ngoe eh?, a soehsalnah khaw na yaak uh coeng he.
הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול:”מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?“”מוות!“הם צעקו.”מוות! מוות!“
66 Metlam na poek?” a ti nah. Te vaengah a doo uh tih, “A dueknah om kueluek saeh,” a ti uh.
67 Te phoeiah Jesuh te a maelhmai ah a timthoeih uh tih a thoek uh.
הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו:
68 Te vaengkah aka bael rhoek loh, “Khrih nang, kaimih taengah phong lah, unim nang aka bael te,” a ti na uh.
”משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?“
69 Tedae Peter tah vongup khuiah hoeih ngol. Te vaengah salnu pakhat loh anih te a paan tih, “Nang khaw Galilee kah Jesuh taengah na om,” a ti nah.
כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה:”גם אתה היית עם ישוע מהגליל!“
70 Tedae hlang boeih hmaiah basa tih, “Na thui te ka ming moenih,” a ti nah.
אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול:”מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!“
71 Te phoeiah vongka la cet dae a tloe loh a hmuh tih tekah rhoek taengah, “Anih he Nazareth Jesuh taengah om,” a ti nah.
מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה:”גם הוא היה עם ישוע מנצרת!“
72 Te vaengah, “Tekah hlang te ka ming moenih,” tila olhlo neh koep basa.
פטרוס שוב הכחיש את הדבר:”אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!“
73 Rhaih a om atah aka pai rhoek loh Peter te a paan uh tih, “Namah khaw amih kah hlang rhep ni, namah kah olcal long mah nang m'mingpha sak coeng,” a ti na uh.
כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו:”אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!“
74 Tedae pahoi thae a phoei tih, “Tekah hlang te ka ming moenih, “tila a toemngam vaengah ai tlek khong.
פטרוס החל לקלל ונשבע:”אינני מכיר את האיש!“באותו רגע קרא התרנגול,
75 Te vaengah Peter loh Jesuh kah olka, “Ai a khong hlanah kai voei thum nan huek uh tak ni,” a ti nah te poek. Te dongah phawn cet tih hlawk hlawk rhap.
ופטרוס נזכר בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

< Matthai 26 >