Matthai 24
1 Jesuh tah bawkim lamloh khoe uh tih Cet. Te vaengah bawkim kah hlinsainah te tueng ham a hnukbang rhoek loh a paan uh.
| כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש. |
2 Tedae amih te a doo tih, “Boeih na hmuh uh moenih a he? Nangmih taengah rhep kan thui, phil ham pawt koi lungto sokah lungto pataeng hmaai loeng loeng mahpawh he,” a ti nah.
| אולם ישוע אמר להם:”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“ |
3 Olives tlang ah Jesuh amah bueng a ngol vaengah hnukbang rhoek loh a paan uh tih, “Na lonah neh kumhal kah a bawtnah miknoek tah metlam lae? He rhoek he me vaengah lae a om eh? Kaimih taengah thui lah?” a ti na uh. (aiōn g165)
| מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים:”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“ (aiōn g165) |
4 Jesuh loh amih te a doo tih, “Khat khat loh nangmih te n'rhaithi pawt ham dawn uh.
| ”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע, |
5 Kai ming neh muep ha pawk uh ni. 'Kai tah Khrih ni,’ a ti uh vetih muep a rhaithi uh ni.
| ”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים. |
6 Tedae caem neh caem kah puenpa na yaak uh tom coeng. Na hmuh uh vaengah let uh boeh. Te khaw a om ham a kuek ngawn dae a bawtnah tah om hlan.
| כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותתחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. |
7 Namtom loh namtom, ram loh ram a tlai thil ni. Te phoeiah khokha om vetih hmuen tom ah lingluei hinghuen ni.
| מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. |
8 Tedae he rhoek boeih he bungtloh a tongnah ni.
| אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא. |
9 Te phoeiah nangmih te phacipphabaem dongah m'voeih uh vetih nangmih te n'ngawn uh ni. Kai ming kongah namtom boeih kah a hmuhuet la na om uh ni.
| ”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי. |
10 Te vaengah a cungkuem te a khah uh vetih pakhat te a voeih uh phoeiah pakhat te a thiinah uh ni.
| רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. |
11 Te phoeiah laithae tonghma muep thoo vetih hlang muep a rhaithi uh ni.
| נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. |
12 Olaeknah te ping vetih lungnah te muep daeh ni.
| החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. |
13 Tedae a bawt duela aka ueh te tah daem ni.
| אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו. |
14 Te phoeiah ram kah olthangthen he namtom boeih taengah laipai la om sak ham lunglai pum boeih ah a hoe ni. Te daengah ni a bawtnah te ha pawk pueng eh.
| ”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ. |
15 Te dongah tonghma Daniel loh hmuen cim ah pai tih mitmoengnah neh tueilaehnah a thui te na hmuh uh, aka tae loh yakming saeh.
| ”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא (הקורא – שים לב!) |
16 Te vaengah Judah kah rhoek loh tlang la rhaelrham uh saeh.
| על כל תושבי יהודה לברוח להרים. |
17 Imphu sokah loh a im kah te puen hamla suntla boel saeh.
| אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. |
18 Lohma kah loh a himbai khuen ham a hnukla bal boel saeh.
| אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם. |
19 Tedae te khohnin ah bungvawn neh cacun la aka om rhoek tah lungma.
| ”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! |
20 Tedae Nangmih kah rhaelrhamnah tah sikca neh Sabbath ah a om pawt ham thangthui uh.
| התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. |
21 Te vaengah phacipphabaem muep om ni. Te bang te Diklai tongcuek lamkah loh tahae duela om noek pawt tih ka om bal eh a ti tlaih voel moenih.
| כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד! |
22 Te khohnin te boem pawt koinih pumsa boeih tah daem mai mahpawh. Tedae a coelh rhoek ham te khohnin a boem pah ni.
| ”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר. |
23 Te vaengah pakhat loh nangmih taengah, 'Hela khrih he, kela ke,’ a ti atah tangnah boeh.
| ”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים:’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘או’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘אל תאמינו לו. |
24 Laithae khrih neh laithae tonghma rhoek tah thoo uh ni. Coengthai koinih a coelh rhoek pataeng rhaithi ham miknoek a len neh khobae rhambae te a khueh uh ni.
| כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. |
25 Nangmih taengah kan thui coeng he ne.
| זיכרו, הזהרתי אתכם! |
26 Te dongah nangmih te, 'Khosoek ah om ke,’ a ti uh atah cet uh boeh. 'Imkhui ah la ke,’ a ti uh akhaw tangnah uh boeh.
| ”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. |
27 Khophaa loh khothoeng lamkah cet tih khotlak due a phaa bangla hlang capa kah a lonah khaw om van ni.
| כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם. |
28 Rhok loh a om nah te langta loh hnap a boo ni.
| במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים. |
29 Tekah phacipphabaem khohnin phoeiah khomik loh tlek hmuep vetih hla loh a aa pae mahpawh. Aisi tah vaan lamkah loh cuhu vetih vaan kah thaomnah loh hinghoek uh ni.
| ”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו. |
30 Te vaengah Hlang Capa kah miknoek tah vaan ah tueng ni. Diklai koca boeih loh a rhaengae uh vetih, hlang capa loh vaan kah khomai dongah thaomnah, a len la thangpomnah neh ha pawk te a hmuh uh ni.
| ”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. |
31 Amah kah puencawn rhoek te olueng ol aka cai neh a tueih vetih a coelh hlang rhoek te dilaikil pali lamkah, vaan ak a soi lamloh a soi duela tingtun uh ni.
| ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל. |
32 Thaibu lamkah nuettahnah te ming uh. A hlaeng loh suepluep la om tih a hnah a boe vaengah khohal tom coeng tila na ming uh.
| ”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. |
33 Nangmih khaw he rhoek he boeih na hmuh uh vaengah tah thohka ah ha pawk tom coeng tila ming uh.
| כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח. |
34 Nangmih taengah rhep kan thui, he rhoek boeih loh a thoeng hlan atah he cadil he khum loeng loeng mahpawh.
| אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. |
35 Vaan neh diklai tah khumpael ni tedae ka ol he ta khumpael rhoerhoe mahpawh.
| השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו. |
36 Tekah a tue neh khohnin te a Pa bueng pawt atah Capa long khaw, vaan kah puencawn rhoek long khaw ming pawh.
| ”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת. |
37 Noah tue kah bangla Hlang Capa kah ha lonah khaw om tangloeng van ni.
| ”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם. |
38 Tevaeng tue kah rhoek tah tuilii hlan lamkah loh Noah lawng khuila a kun khohnin duela a caak uh, a ok uh, yuuloh vasak, rhaihlan neh om uh.
| בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול. |
39 Tuilii lo tih boeih a khuen duela ming uh pawh. Hlang Capa kah a lonah khaw om van tangloeng ni.
| בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי. |
40 Te vaengah lohma ah hlang panit om ni. Pakhat te a khuen vetih pakhat a hlah ni.
| ”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. |
41 Phaklung neh aka kuelh rhoi te pakhat a khuen vetih pakhat a paih ni.
| שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר. |
42 Te dongah hak uh laeh, na Boeipa ha pawk tue te na ming uh moenih.
| ”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם. |
43 Imkung loh hlanghuen ha pawk tue te ming koinih hak vetih a im te muk sak mahpawh tite na ming uh.
| ”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. |
44 Te dongah nangmih khaw sikim la om uh. Hlang capa tah na poek uh pawt tue vaengah ha pawk ni.
| כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה. |
45 Te koinih uepom neh sal cueih la unim aka om? Anih te boeipa loh a imkhuikho ah a tuetang vaengah amih ham buh aka poep la a khueh.
| מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? |
46 A boei loh ha pawk vaengah a saii te a hmuh tangloeng atah sal te khaw a yoethen.
| ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. |
47 Nangmih taengah rhep ka thui, amah kah khuehtawn boeih soah anih te a om sak ni.
| אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי. |
48 Tedae sal thae long tah a thinko khuiah, 'Ka boeipa tah di coeng,’ a ti.
| ”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך:’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – |
49 Te dongah a sal puei rhoek te koe a boh. Aka rhui rhoek taengah a caak tih a ok van.
| ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – |
50 A lamso pawh khohnin neh a ming pawt tue vaengah ni boeipa loh sal te a paan eh.
| אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, |
51 Te vaengah anih te a tloek vetih a paihmuen te hlangthai palat rhoek taengla a khueh pah ni. Te rhoek ah rhah neh no rhuengnah ni a om eh.
| ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“ |
The World is Destroyed by Water
