Johan 8
1 Tedae Jesuh tah olive tlang la cet.
| ישוע הלך להר הזיתים, |
2 Mincang ah bawkim la koep ha pawk hatah pilnam pum loh a taengla a paanuh. Te dongah ngol tih amih te a thuituen.
| אולם למחרת בבוקר חזר לבית־המקדש. עד מהרה התאספו סביבו אנשים רבים והוא החל ללמד אותם. |
3 Te vaengah cadaek rhoek neh Pharisee rhoek loh huta pakhat te a samphaihnah neh a tuuk uh tih a khuen uh.
| בעודו מלמד הביאו אליו הסופרים והפרושים אישה שנתפסה במעשה ניאוף, והעמידו אותה לפני הקהל. |
4 Anih te a laklung ah a pai sak uh phoeiah, Jesuh te, “Saya, hekah huta he a samphaih li vaengah ka tuuk uh.
| ”רבי, אישה זאת נתפסה במעשה ניאוף, “אמרו, |
5 Tedae olkhueng dongah tah hebang he dae hamla Moses loh mamih n'uen coeng. Te koinih nang tah metlae na ti eh?” a ti nauh.
| ”ותורת משה מצווה עלינו לרגום באבנים נשים כאלה. מה דעתך?“ |
6 Tedae he nen he amah paelnaeh ham a khueh uh dongah a noemcai uh tih a voek uh. Te dongah Jesuh loh buluk thuk tih kutdawn neh lai ah a daek.
| הם רצו לנסות את ישוע, שכן חיפשו סיבה להכשיל ולהרשיע אותו. אולם ישוע התכופף וצייר באצבעו על הקרקע. |
7 Tedae amah te koepkoep a dawt uh vaengah pai tih amih te, “Nangmih khuikah aka tholh mueh loh anih te lamhma la lungto neh dae saeh,” a ti nah.
| כשהאיצו בו הסופרים והפרושים להשיב לשאלתם, הזדקף ישוע ואמר:”מי שלא חטא מעולם ישליך בה את האבן הראשונה!“ |
8 Te phoeiah koep buluk tih lai ah a daek.
| הוא התכופף שוב והמשיך לצייר באצבעו על הקרקע. |
9 A yaak uh vaengah patong lamkah a tong tih pakhat pakhat ah boeih cet uh. Te dongah Jesuh neh a laklung kah aka om huta bueng la cul.
| כל השומעים נמלאו בושה, ובזה אחר זה עזבו את המקום, מזקן עד צעיר, וישוע נותר לבדו עם האישה. |
10 Te vaengah Jesuh te pai tih, “Huta, melam a om uh? nang m'boe sak moenih nama?” a ti nah.
| ישוע נשא את ראשו וראה שנותר לבדו עם האישה.”היכן מאשימיך? האם הרשיע אותך מישהו?“שאל אותה. |
11 Te dongah te long te, “Boeipa, om pawh ue,” a ti nah. Jesuh loh, “Kai khaw nang kan boe sak moenih. Cet lamtah tahae lamkah tholh voel boeh,” a ti nah.
| ”לא אדוני“, השיבה האישה.”אם כן גם אני לא ארשיע אותך. לכי לשלום ואל תחטאי יותר.“ |
12 Te phoeiah Jesuh te amih taengah koep cal tih, “Kai tah Diklai kah vangnah ni. Kai aka vai rhoek tah a hmuep ah pongpa voel pawt vetih hingnah hmaivang te a khueh ni,” a ti nah.
| ישוע דיבר שוב אל העם:”אני אור העולם. כל ההולך אחרי לא יתעה שוב בחשכה, אלא יקבל את אור החיים“. |
13 Te dongah amah te Pharisee rhoek loh, “Nang loh namah kawng ni na phong, na olphong te oltak om pawh,” a ti nauh.
| ”אתה סתם מתפאר בעצמך ודבריך אינם מוכיחים דבר!“קראו לעברו הפרושים. |
14 Jesuh loh amih te a doo tih, “Kai loh kamah kawng ka phong cakhaw kai kah olphong te oltak la om. Me lamkah ka lo tih mela ka caeh khaw ka ming. Tedae nangmih loh me lamkah ka lo tih mela ka caeh khaw na ming uh pawh.
| ”אני אמנם מעיד על עצמי, אולם דברי נכונים, שכן אני יודע מאין באתי ולאן אני הולך. |
15 Nangmih loh pumsa neh lai na tloekuh. Kai tah ukhaw lai ka tloek moenih.
| אתם שופטים אותי לפי קנה־המידה של העולם, ואילו אני איני שופט איש עתה. |
16 Tedae lai ka tloek van coeng atah kamah bueng ka om pawt tih kai aka tueih a pa neh kai ka om rhoi dongah kai kah laitloeknah tah a thuem la om pataeng.
| אם אני בכל זאת שופט, אני שופט בצדק, כי איני מחליט על דעת עצמי; אני מתייעץ עם אלוהים האב אשר שלח אותי. |
17 Olkhueng dongah khaw nangmih ah hlang panit kah olphong te thuem tila a daek coeng.
| התורה אומרת כי על־פי שני עדים יקום דבר, לא כן? |
18 Kai loh kamah kawng aka phong la ka om dae kai aka tueih a pa loh kai kawng a phong,” a ti nah.
| ובכן, אני עד אחד, ואבי אשר שלחני הוא העד השני.“ |
19 Te dongah amah te, “Na pa te melam a om?” a ti nauh. Jesuh loh, “Kai nan ming uh pawt tih a pa khaw na ming uh pawh. Kai nan ming uh koinih a pa te khaw na ming uh ni,” a ti nah.
| ”היכן אביך?“שאלו אותו.”אינכם יודעים מיהו אבי, מפני שאינכם יודעים מי אני. לו היכרתם אותי הייתם מכירים גם את אבי.“ |
20 Bawkim ah a thuituen vaengah hekah ol he tangkabu kaepah a thui dae amah kah a tue a pha hlan dongah anih te tuu uh pawh.
| ישוע דיבר דברים אלה באגף האוצר בבית־המקדש, אולם איש לא אסר אותו, כי טרם הגיע המועד. |
21 Te dongah amih te, “Ka caeh vaengah kai nan toem uh cakhaw namamih kah tholh ah na duek uh ni. Mela ka caeh khaw nan pha uh ham coeng pawh,” koep a ti nah.
| ”אני הולך מכאן“, המשיך ישוע.”אתם תחפשו אותי ותמותו בחטאיכם. אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך.“ |
22 Te dongah Judah rhoek loh, “Amah ngawn uh la cai pawt nim? 'Mela ka caeh khaw na loh ham coeng pawh,’ a ti he,” a ti uh.
| ”האם הוא עומד להתאבד?“תמהו היהודים.”למה הוא מתכוון באמרו:’אינכם יכולים לבוא למקום שאליו אני הולך‘?“ |
23 Te vaengah amih te, “Nangmih tah a hmui lamkah ni. Kai tah a so lamkah ni. Nangmih tah he Diklai lamkah ni. Kai tah he Diklai lamkah ka om moenih.
| ישוע הסביר להם:”מקומי בשמים מעל, ואילו מקומכם בארץ למטה; אתם שייכים לעולם הזה, ואני איני מהעולם הזה. |
24 Te dongah namamih kah tholh ah na duek uh ni tila nangmih taengah ka thui. Kai he amah ni tila na tangnah uh pawt atah namamih kah tholh ah na duek uh ni,” a ti nah.
| משום כך אמרתי לכם שתמותו בחטאיכם; אם לא תאמינו שאני הוא תמותו בחטאיכם.“ |
25 Te dongah amah te, “Nang ulae,” a ti nauh. Jesuh loh amih taengah, “Pakhat khaw a tongcuek ah nangmih ham kan thui van te ta?
| ”מי אתה?“שאלו.”אני הוא זה שאמרתי לכם כל הזמן“, השיב ישוע. |
26 Nangmih kawng te thui ham neh laitloek ham muep om. Tedae kai aka tueih tah oltak la om. Kai khaw anih taengkah ka yaak te ni Diklai ah ka thui,” a ti nah.
| ”יש לי הרבה דברים לומר עליכם, לשפוט ולהרשיע אתכם, אך איני עושה זאת. אני מוסר לכם אך ורק מה שנאמר לי על־ידי שולחי, שהוא האמת.“ |
27 Amih taengah Pa kah a thui tila ming uh pawh.
| והם עדיין לא הבינו שהוא התכוון לאלוהים. |
28 Te dongah Jesuh loh amih taengah, “Hlang capa te na pomsang uh daengah ni kai ni ti khaw, kamah lamkah ka saii pawt tih a pa loh kai n'thuituen vanbangla ka thui he khaw na ming uh eh.
| ישוע המשיך:”כאשר תרימו את בן־האדם (על הצלב), תדעו ותבינו שאני הוא המשיח ושאיני עושה דבר על דעת עצמי, אלא אני מספר לכם מה שלימד אותי אבי. |
29 Te dongah kai aka tueih te kai taengah om tih anih kolo te ka saii taitu dongah kamah bueng n'hlahpham moenih,” a ti nah.
| שולחי תמיד איתי; הוא לא נטש אותי, כי אני עושה תמיד את הטוב בעיניו.“ |
30 Hekah a thui vanbangla amah te muep a tangnah uh.
| כשדיבר ישוע דברים אלה, יהודים רבים האמינו שהוא המשיח. |
31 Te dongah Jesuh loh amah aka tangnah Judah rhoek taengah, “Kai kah olka ah na naeh atah kai kah hnukbang taktak la na om uh.
| על כן הוא אמר להם:”אם תקיימו את דברי תהיו תלמידי באמת. |
32 Oltak te na ming uh van daengah ni oltak loh nangmih n'loeih sak eh,” a ti nah.
| אתם תדעו את האמת, והאמת תוציא אתכם לחופשי!“ |
33 Te dongah Jesuh amah te, “Kaimih tah Abraham kah tiingan la ka om uh tih sal ka bi uh noek moenih. Metlam lae nang loh, 'Aka loeih la na om uh ni' na ti?” a ti nauh.
| ”זרע אברהם אנחנו, “קראו היהודים לעומתו,”ומעולם לא היינו עבדים לאיש. כיצד, אם כן, אתה אומר שנהיה בני־חורין?“ |
34 Jesuh loh amih te, “Nangmih taengah rhep rhep ka thui, tholh aka saii boeih tah tholh kah sal la om.
| ”אני אומר לכם במלוא האמת, “ענה ישוע,”כל מי שחוטא הוא עבד לחטא, |
| ולעבד אין כל זכויות, בעוד שלבן יש את כל הזכויות. (aiōn g165) |
36 Te dongah capa loh nangmih n'loeih sak atah aka loeih la rhep na om uh ni.
| לכן, אם הבן מוציא אתכם לחופשי, תהיו חופשיים באמת! |
37 Abraham kah tiingan la na om uh tila ka ming. Tedae kai kah olka he nangmih ah a om pawt dongah kai ngawn hamla nan mae uh.
| אני יודע שזרע אברהם אתם, אולם יש ביניכם אחדים שרוצים להרוג אותי, מפני שאינם יכולים לסבול את דברי. |
38 Kai loh Pa taengkah ka hmuh te ka thui dae nangmih tah na pa taengkah na yaak uh te na saii uh,” a ti nah.
| אני מספר לכם את מה שראיתי אצל אבי, ואילו אתם עושים את מה שראיתם אצל אביכם.“ |
39 Te dongah Jesuh te a doo uh tih, “Kaimih napa tah Abraham ni,” a ti uh. Jesuh loh amih te, “Abraham kah ca la na om uh koinih Abraham kah khoboe te na saii uh ni.
| ”אברהם הוא אבינו!“השיבו היהודים. אולם ישוע השיב:”אילו הייתם בני אברהם, הייתם נוהגים כמוהו. |
40 Tedae kai Pathen taeng lamkah oltak ka yaak tih nangmih taengah aka thui hlang te ngawn ham na mae uh coeng. Abraham loh he tlam he a saii moenih.
| אולם עתה מבקשים אתם להרוג אותי על שסיפרתי לכם את האמת אשר שמעתי מאלוהים. אברהם מעולם לא היה עושה דבר כזה! |
41 Nangmih loh na pa bisai te na saii uh,” a ti nah. Te dongah amah te, “Kaimih he Cukhalnah kah a sak moenih. A pa pakhat Pathen ka khueh uh,” a ti uh.
| ואילו אתם עושים את מעשי אביכם האמתי.“”אין אנו ממזרים! יש לנו אב אחד – האלוהים!“טענו. |
42 Jesuh loh amih te, “Pathen te na pa la om koinih kai loh Pathen taeng lamkah ka lo tih ka pawk coeng dongah kai nan lungnah uh ham om. Kai kamah lamloh ka pawk pawt tih anih long ni kai n'tueih.
| אולם ישוע המשיך:”אילו אלוהים היה באמת אביכם, אזי הייתם אוהבים אותי, שהרי באתי אליכם מאת האלוהים. לא באתי על דעת עצמי – אלוהים שלח אותי. |
43 Ba dongah kai kah olcal te na ming uh pawh. Kai kah olka te hnatun ham na coeng uh pawt dongah ni.
| האם אתם יודעים מדוע אינכם מבינים את דברי? מפני שאינכם מסוגלים להקשיב לי. |
44 Na pa lamkah rhaithae la na om uh rhoe tih na pa kah hoehhamnah te saii ham na ngaihuh. Anih te a cuekca lamkah hlang aka ngawn ni. A khuiah oltak a om pawt dongah oltak ah pai pawh. Laithae neh laithae napa la om tih a cal vaengah a laithae te a phoe.
| השטן הוא אביכם, ואתם רוצים לעשות את חפצו! הוא היה רוצח ונשאר רוצח; הוא שונא את האמת, כי אין בו שמץ של אמת; כל דבריו הם שקר בכוונה תחילה, שהרי הוא מלך השקרים. |
45 Tedae kai loh oltak ka thui dongah kai nan tangnah uh pawh.
| אינכם מאמינים לי משום שאני אומר את האמת. |
46 Nangmih ah unim kai kah tholh aka toeltham? Oltak ka thui atah balae tih kai nan tangnah uh pawh?
| האם יכול מישהו מכם להוכיח אותי על איזשהו עוון? ואם אני אומר את האמת, מדוע אינכם מאמינים לי? |
47 Pathen taeng lamkah aka om loh Pathen kah olka te a hnatun. Te dongah na hnatun uh pawt khaw Pathen kah hut la na om uh pawt dongah ni,” a ti nah.
| ילדי האלוהים מקשיבים בשמחה לקול אביהם, אולם אתם אינכם מקשיבים, כי אינכם ילדי האלוהים!“ |
48 Judah rhoek loh amah te a dawt uh tih, “Nang he Samaria hlang ni, rhaithae na kaem tila ka thui uh te a thuem moenih a?” a ti nauh.
| ”בצדק קראנו לך שומרוני!“קראו בחזרה בחימה.”שד נכנס בך!“ |
49 Jesuh loh, “Rhaithae ka kaem moenih, a pa te ni ka hinyah dae nangmih loh kai yah nan baiuh.
| ”לא נכנס בי שד“, ענה ישוע.”אתם לועגים ובזים לי רק מפני שאני מכבד את אבי. |
50 Kai loh kamah thangpomnah ka mae moenih. Tedae aka toem tih lai aka tloek te om ngawn.
| איני מבקש כבוד לעצמי, אולם אלוהים אבי דורש זאת למעני, והוא ישפוט את מי שאינו מאמין בי. |
51 Nangmih taengah rhep rhep ka thui. Khat khat loh kai ol a kuem atah kumhal duela dueknah hmu loengloeng mahpawh,” a ti nah. (aiōn g165)
| אני אומר לכם ברצינות ובכנות: מי שישמע בקולי לא ימות לעולם!“ (aiōn g165) |
52 Te dongah Judah rhoek loh amah te, “Rhaithae na kaem te hnap ka ming uh. Abraham neh tonghma rhoek te duek coeng dae nang mai loh, 'Khat khat loh kai ol te a kuem atah kumhal duela dueknah ten voel mahpawh, ' na ti. (aiōn g165)
| ”עכשיו אנחנו בטוחים שנכנס בך שד“, אמרו לו.”אפילו אברהם והנביאים מתו, ואילו אתה טוען שכל השומע בקולך לא ימות לעולם? (aiōn g165) |
53 A pa Abraham lakah tanglue la na om pawt nim? Anih khaw duek coeng, tonghma rhoek khaw duek uh coeng. Namah te u lam nim na ngai uh?” a ti nauh.
| האם אתה גדול וחזק מאברהם אבינו או מהנביאים? למי אתה חושב את עצמך?“ |
54 Jesuh loh, “Kai loh kamah ka thangpom koinih kai kah thangpomnah te a honghi la om ni. Kai aka thangpom tah a pa ni. Amah te nangmih loh, ‘Mamih kah Pathen ni,’ na ti uh.
| ”אם אני מכבד את עצמי, אין לכך כל ערך“, אמר ישוע.”אולם אבי מכבד אותי – כן, האב אשר אתם קוראים לו אלוהיכם |
55 Amah te na ming uh pawt cakhaw kai tah amah te ka ming. Amah ka ming pawt te ka thui koinih nangmih phek la laithae la ka om ni. Tedae amah te ka ming tih a ol te ka kuem coeng.
| למרות אינכם מכירים אותו. אולם אני מכיר אותו, ואם אכחיש זאת אהיה לשקרן כמוכם. אני באמת מכיר אותו ושומע בקולו. |
56 Na pa Abraham loh kai kah khohnin a hmuh ham te a kohoe tih a hmuh vaengah omngaih,” a ti nah.
| אברהם אביכם שש לראות את יום בואי; הוא ראה אותו ושמח.“ |
57 Te dongah Judah rhoek loh amah te, “Kum sawmnga na lo hlan dae Abraham na hmuh pawn a?” a ti nauh.
| ”איך יכולת לראות את אברהם?“שאלו היהודים בחוסר אמון.”לא מלאו לך עדיין חמישים שנה אפילו!“ |
58 Jesuh loh amih te, “Nangmih taengah rhep rhep ka thui, Abraham a om hlanah ka om coeng,” a ti nah.
| ”אמן אומר אני לכם, עוד לפני שאברהם נולד, אני הוא!“השיב ישוע. |
59 Te vaengah amah te dae ham lungto a rhuh uh. Tedae Jesuh loh a thuh tak tih bawkim lamkah vik cet.
| דבריו עוררו את חמתם, והם החלו להשליך עליו אבנים. אולם ישוע נעלם מעיניהם, עבר על פניהם ויצא מהמקדש. |
