< Matthai 27 >

1 Mincang a pha atah Jesuh te duek sak hamla khosoihham rhoek neh pilnam khuikah a ham rhoek tah dawtletnah boeih a khueh uh.
לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג.
2 Jesuh te a khih uh phoeiah a khuen uh tih khoboei Pilat taengah a thak uh.
הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי.
3 Jesuh a boe sak uh te anih aka voei Judah loh a hmuh vaengah yut tih khosoihham rhoek neh a ham rhoek taengah tangka sawmthum te a balkhong.
כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים.
4 “Ka tholh tih ommongsitoe thii ka voeih,” a ti nah. Tedae te rhoek loh, “Kaimih neh balae benbo benpang, namah loh ming saw,” a ti na uh.
”חטאתי“, הכריז יהודה.”בגדתי באדם חף מפשע.“”לא אכפת לנו“, השיבו.”זאת הבעיה שלך.“
5 Te dongah tangka te bawkim khuiah a voeih tih vik khoe uh. Te phoeiah cet tih kuiok.
יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו.
6 Tedae khosoihham rhoek loh tangka te a loh uh tih, “Thii phu la a om dongah Korban khuila khueh ham tueng pawh,” a ti uh.
ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו:”איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים.“
7 Te dongah dawtletnah a khueh uh tih te nen te kholong rhoek kah phuel la ambop kah lo te a lai uh.
הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים.
8 Te dongah te kah lohmuen tah tihnin due, “Thii lohmuen, “tila a khue uh.
משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה:”שדה הדם“.
9 Te dongah tonghma Jeremiah loh a thui tah soep coeng. Te vaengah, “Tangka sawmthum te a doe uh. A phu a tloek te Israel ca rhoek lamloh a tloek uh,” a ti.
בזאת התקיימה נבואת זכריה:”הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה׳.“
10 Te phoeiah ka boeipa loh a thuinuet bangla ambop kah lohmuen te tangka la a paek uh,” a ti.
11 Jesuh te khoboei hmaiah a pai vaengah khoboei loh a dawt tih, “Nang Judah manghai la na om a?” a ti nah hatah Jesuh loh, “Namah long ni na ti,” a ti nah.
ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו:”האם אתה מלך היהודים?“”אתה אומר“, השיב ישוע.
12 Te vaengah khosoihham rhoek neh patong rhoek loh Jesuh te a paelnaeh dae a doo moenih.
אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר.
13 Te dongah Pilat loh Jesuh te, “Nang he muep m'pael uh te na yaak moenih a?” a ti nah.
”האם אינך שומע את מה שהם אומרים?“שאל פילטוס.
14 Tedae Jesuh loh olka kam khat nen pataeng a lan pawt dongah khoboei te bahoeng a ngaihmang.
אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר.
15 Khotue ah ana sainoek tah khoboei loh hlangping ham amamih ngaih thongtla pakhat te a hlah.
כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם.
16 Te vaengah Barabbas Jesuh la a khue thongtla mingthang te a khueh uh.
באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם ישוע בר־אבא.
17 Amih a tingtun uh vaengah Pilat loh amih te, “Jesuh Barabbas neh Khrih la a khue Jesuh khuiah nangmih ham ulae kan hlah ham na ngaih uh,” a ti nah.
כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל:”את מי אשחרר לכם, את ישוע בר־אבא, או את ישוע הנקרא משיח?“
18 Uethnetnah dongah anih he a voeih uh tila a ming.
כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה.
19 Pailat te laitloek ngolkhoel dongah a ngol vaengah a yuu loh anih te ol a tah tih, “Hlang dueng te nang hut moenih, anih kongah tihnin ka mang ah mat ka patang,” a ti nah.
באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית־הדין, שלחה אליו אשתו הודעה:”עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא.“
20 Tedae khosoihham rhoek neh a ham rhoek loh Barabbas te bih tih Jesuh te poci hamla hlangping te a yoek uh.
בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע.
21 Te phoeiah khoboei loh amih te a doo tih, “Panit khuiah ulae nangmih taengah hlah ham na ngaih uh,” a ti nah. Te vaengah te rhoek loh, “Barabbas,” a ti uh.
וכך כשחזר המושל ושאל:”את מי מהשניים אשחרר לכם?“צעק הקהל:”את בר־אבא!“
22 Pilat loh amih taengah, “Te koinih Khrih la a khue Jesuh te metlam ka saii eh?” a ti nah hatah, “Tai saeh,” boeih a ti uh.
”אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?“שאל פילטוס.”צלוב אותו!“הם צעקו.
23 Tedae Pilat loh, “Balae thae a saii te,” a ti nah. Te vaengah amih pang uh khungdaeng tih, “Tai laeh,” a ti uh.
”מדוע? מה עשה?“שאל פילטוס. הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“
24 Pilat loh a hoeikhang hae moenih olpungnah ni aka om tila a hmuh. Tui a loh tih hlangping hmaiah kut a yuh phoeiah, “Anih thii dongah ommongsitoe lamni ka om, namamih loh na ming bitni,” a ti nah.
כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר:”הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!“
25 Te dongah pilnam boeih loh a doo tih, “Anih kah thii tah kaimih so neh ka ca rhoek soah tla saeh,” a ti nah.
וההמון השיב בצעקה:”דמו עלינו ועל בנינו!“
26 Te vaengah amih hamla Barabbas te a hlah pah. Tedae Jesuh te a tam tih tai ham a paek.
אז שחרר להם פילטוס את בר־אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיקחו אותו לצליבה.
27 Te phoeiah Jesuh te khoboei kah rhalkap rhoek loh khoboeiyung la a khuen uh tih caem pum loh a tingtun thil uh.
אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר.
28 A himbai te a pit pa uh tih rhalkap himbai a nukyum te anih a bai sakuh.
הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן.
29 Hling rhuisam khaw a vaeh uh tih a lu soah a khuem sakuh. Te phoeiah capu kong te a bantang kut ah a pom sakuh. Te vaengah a hmaiah cungkueng neh a tamdaeng uh tih, “Judah manghai na sading saeh,” a ti uh.
לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג:”יחי מלך היהודים!“
30 Te phoeiah Jesuh te a timthoeih uh, capu te a loh uh tih a lu ah a boh uh.
הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו.
31 Jesuh a tamdaeng uh vaengah rhalkap himbai te a pit pa uh tih amah kah himbai te a bai sakuh. Te phoeiah tai hamla a khuen uh.
לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.
32 A caeh uh vaengah Kurena hlang, a ming ah Simon te a hmuh uh tih anih te thinglam te a koh hamla a tanolh uh.
בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקירניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע.
33 Te phoeiah Golgotha a ti hmuen la pawk uh. Te tah lurhuh la a khue hmuen ni.
הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא”גלגלתא“, או”מקום הגולגולת“.
34 Te vaengah ankhaa neh a thoek misurtui te ok hamla Jesuh te a paek uh dae a ten vaengah ok ham ngaih pawh.
החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו.
35 Anih a tai uh phoeiah tah a himbai te tael uh thae tih hmulung a naan uh.
לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע.
36 Te phoeiah ngol uh tih amah te pahoi a tawt uh.
ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב.
37 Te vaengah a paelnaehnah te a lu soah a khing pa uh tih, “Anih tah Judah manghai Jesuh ni,” tila a daek.
מעל ראשו הם תלו שלט:”זהו ישוע מלך היהודים.“
38 Te vaengah dingca rhoi tah Jesuh taengkah banvoei ah pakhat neh bantang ah pakhat a tai uh.
יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו.
39 Aka van paitai loh a lu a hinghuen uh tih anih te a soehsal uh.
העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו:
40 Te vaengah, “Bawkim te aka phae tih hnin thum ah aka sa aw, namah te khang uh lamtah Pathen Capa la na om atah thinglam lamloh suntla lah saw,” a ti na uh.
”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן־אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?“
41 Khosoihham rhoek, cadaek rhoek neh a ham rhoek long khaw a tamdaeng uh van.
גם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים חרפו אותו ולעגו לו:
42 “Hlang tloe te a khang tih amah te khang thai pawh, Israel manghai ni, thinglam lamloh suntla laeh saeh, te vaengah anih te ka tangnah uh bitni.
”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין בו!
43 Pathen dongah pangtung lah ko, a ngaih atah hlawt laeh saeh, 'Kai he Pathen Capa ni,’ a ti lah ko,” a ti uh.
הרי בטח באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותו. הרי אמר שהוא בן־אלוהים!“
44 A taengkah a tai uh dingca rhoi long khaw amah la a thuithet rhoi.
גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה.
45 Khonoek parhuk lamloh khonoek pako duela diklai boeih te yinnah loh a khuk thil coeng.
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
46 Khonoek pako tluk atah Jesuh tah ol a len pang tih, “Eli Eli lama sabakhthani,” a ti. Te tah, 'Ka Pathen, Ka Pathen oeh, balae tih kai nan phap,' tila om.
בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר:”אלי, אלי, למה עזבתני?“)
47 Aka pai rhoek khuikah hlangvang a yaak uh vaengah, “Anih loh Elijah a khue,” a ti uh.
אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא.
48 Te vaengah amih khuikah pakhat tah tlek yong tih caethum te a loh. Yuthui neh a sul phoeiah capu kong dongah a yen tih Jesuh te a tul.
אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה.
49 Tedae a tloe rhoek loh, “Hlah dae, anih aka khang ham Elijah ha pawk venim so uh lah sih,” a ti uh.
אך יתר האנשים אמרו:”עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!“
50 Te phoeiah Jesuh te ol a len ngai la koep pang tih mueihla te pak a hlah.
אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו.
51 Te vaengah bawkim kah hniyan te a so lamloh a hmui due panit la pawn tih diklai khaw hinghuen, lungpang khaw paeng.
באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו,
52 Hlan khaw ong uh tih aka ip tangtae hlangcim rhoek kah a pum muep thoo uh.
קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה.
53 A thohkoepnah hnukah phuel lamkah aka cet rhoek tah khopuei cim la kun uh tih muep a yaak sakuh.
לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית־הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים.
54 Te vaengah rhalboei neh anih taengkah Jesuh aka tawt rhoek loh lingluei neh aka thoeng hno te a hmuh uh tih bahoeng a rhih uh. Te vaengah, “Anih tah Pathen Capa la om tangtang,” a ti uh.
קצין רומאי והחיילים שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו:”איש זה באמת היה בן־אלוהים!“
55 Tekah aka om huta rhoek long khaw a hla lamloh muep a hmuh uh. Amih loh Jesuh te Galilee lamkah a vai uh tih a taengah thotat uh.
נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו.
56 Amih lakliah Magadala kah Mary, James neh Joseph kah a manu Mary neh Zebedee kah capa rhoek kah a manu khaw om.
ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי).
57 Hlaem a pha vaengah tah Arimathea kah kuirhang hlang pakhat a ming ah Joseph te ha pawk. Anih tah amah rhoe khaw Jesuh taengah bang.
בערב ניגש אל פילטוס יוסף מן־הרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף.
58 Anih loh Jesuh rhok bih hamla Pilat te a paan vaengah mael hamla Pilat loh ol a paek.
59 Joseph loh rhok te a loh phoeiah hnipen aka caih neh a yen.
יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן,
60 Te phoeiah lungpang khuiah a thai la a thuk hlan khuiah a khueh. Te vaengah hlan thohka te lungto len a paluet thil tih a caeh tak.
הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו.
61 Te vaengah Magadala Mary neh a tloe Mary tah pahoi om tih hlan kah hmai ah ngol rhoi.
מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו.
62 Rhuengphongnah a om phoeikah a vuen ah khosoihham rhoek neh Pharisee rhoek loh Pilat taengah tingtun uh.
למחרת, בתום טקסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס
63 Te vaengah “Boeipa, te kah laithaelaidang loh a hing vaengah, “'Hnin thum phoeiah ka thoo ni,’ a ti te ka poek uh.
ואמרו:”אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה.
64 Te dongah hlan te a thum hnin duela tawt ham olpae mai. A hnukbang rhoek ha pawk uh tih huen uh ve. Te vaengah pilnam taengah, 'Duek lamloh thoo coeng,’ ti ve. Te dongah a hnukkhueng kah tholhhiknah tah lamhma lakah a thae la om ve,” a ti uh.
משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה.“
65 Pilat loh amih taengah, “Rhaltawt na khueh uh te ta, Cet uh lamtah na ming uh bangla tawt uh,” a ti nah.
פילטוס אמר להם:”יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל בזה כמו שצריך“.
66 Te phoeiah amih te cet uh tih phuel ah rhaltawt taengkah lungto te kutnoek a daeng thil tih a khoh uh.
וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים.

< Matthai 27 >