Matthai 15
1 Te phoeiah Pharisee rhoek neh cadaek rhoek tah Jerusalem lamloh Jesuh te a paan uh tih,
| יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע. |
2 “Balae tih na hnukbang rhoek loh a ham rhoek kah singyoe te a aek uh? Buh a caak uh vaengah a kut sil uh pawh,” a ti na uh.
| ”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“דרשו לדעת.”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“ |
3 Tedae amih te a doo tih, “Namamih kah singyoe kongah Pathen kah olpaek te balae tih na aek uh van?
| השיב להם ישוע:”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? |
4 Pathen loh, ‘Na nu neh na pa te hinyah lah. Tedae manu napa aka thet tah dueknah neh duek saeh,’ a ti.
| למשל, כתוב בתורה:’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ |
5 Tedae nangmih loh, 'Hoeikhang vaengah tah, 'Manu napa khaw, te te kamah lamkah hmueih ni,’ a ti coeng atah,
| אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן’לעבודת האלוהים‘את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. |
6 A napa a hinyah pawt moenih,” na ti uh. Te dongah Pathen kah ol te namamih kah singyoe neh na hmil uh.
7 Hlangthai palat rhoek, Isaiah loh nangmih kawng te phek a phong tih,
| צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר: |
8 Pilnam long he a hmui neh kan n'hinyah uh. Tedae a thinko tah kai lamloh voelh hla coeng.
| ’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני; |
9 A poeyoek la kai m'bawk uh tih hlang kah olpaek lamkah thuituennah neh a thuituen uh,’ a ti,” a ti nah.
| ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “ |
10 Te phoeiah hlangping te a khue tih, “Hnatun lamtah hmuhming uh lah.
| ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר:”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: |
11 Ka khuila aka kun loh hlang a poeih moenih. Tedae ka lamkah aka thoeng loh hlang a poeih,” a ti nah.
| מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“ |
12 Te vaengah hnukbang rhoek loh amah a paan uh tih, “Ol he a yaak vaengah Pharisee rhoek a khah te na ming nama?” a ti nah.
| תלמידיו באו אליו ואמרו:”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“ |
13 Tedae amah loh a doo tih, “A pa loh a ling mueh thingling boeih te vaan loh a phuk ni.
| ישוע השיב להם:”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. |
14 Amih te hlah uh, mikdael rhoek tah mikdael rhoek kah longtuengkung ni. Mikdael loh mikdael te longtueng koinih rhom ah bok cungku ni,” a ti nah.
| התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“ |
15 Peter loh a doo tih, “Kekah nuettahnah he kaimih ham thuicaih lah,” a ti nah.
| שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה. |
16 Tedae Jesuh loh, “Nangmih khaw lungmong kotalh la na om uh pueng a?
| ”האם אינך מבין?“שאל אותו ישוע. |
17 Ka khuila aka kun boeih te bungpuei la cet tih naat la a pha te na yakming uh pawt nim?
| ”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? |
18 Tedae ka lamkah aka thoeng tah thinko lamkah ha thoeng dongah hlang a poeih.
| אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. |
19 Poeknah a thae, ngawnnah, samphaihnah, Cukhalnah, huencannah, a honghi neh soehsalnah he thinko lamkah ni ha thoeng.
| כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. |
20 Hekah rhoek long ni hlang a poeih. Tedae kut muen a la aka ca loh hlang a poeih moenih,” a ti nah.
| דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“ |
21 Te lamloh a caeh phoeiah Jesuh tah Tyre neh Sidon pingpang la khoe uh.
| ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון. |
22 Te vaengah te rhoek vaang lamkah Kanaan nu pakcak ha thoeng tih a pang doela, “Kai he n'rhen lah, Boeipa, David capa, ka canu tah rhaithae a kaem khuengrhueng,” a ti nah.
| אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה:”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ |
23 Tedae anih te ol lan pawh. Te dongah a hnukbang rhoek loh a paan uh. Amah te a dawt uh tih, “Anih ke kaimih hnukah pang coeng tih tueih laeh,” a ti uh.
| אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה:”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“ |
24 Tedae Jesuh loh a doo tih, “Israel imkhui kah tu aka poci ham pawt koinih n'tueih mahpawh,” a ti nah.
| ”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. |
25 Huta te ha pawk vaengah anih te a bawk tih, “Boeipa, kai m'bom dae,” a ti nah.
| אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה:”אדוני, עזור לי!“ |
26 Tedae a doo vaengah tah, “Ca kah buh te rhawt tih ui ham a tloeng tah a then moenih,” a ti nah.
| ”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע. |
27 Tedae te long khaw, “Ue ta, Boeipa, ui pataeng a boei rhoek kah caboei lamkah aka bo buhdik te a caak ta,” a ti nah.
| ”נכון, אדוני, “השיבה האישה,”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“ |
28 Te vaengah Jesuh loh a doo tih, “Aw huta, nang kah tangnah tah len pai, nang ham tah na ngaih bangla om pai saeh,” a ti nah. Tekah a tue lamloh a canu te hoeih.
| ”אישה, “אמר לה ישוע,”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“באותו רגע בתה נרפאה. |
29 Te lamloh a thoeih vaengah Jesuh tah Galilee tuili la pawk. Te phoeiah tlang la luei tih pahoi ngol.
| ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. |
30 Te vaengah hlangping loh amah te muep a paan uh tih, aka khaem rhoek, mikdael rhoek, aka khawn rhoek, olmueh rhoek neh a tloe boeih te amamih neh a khuen uh. Amih te Jesuh kho kungla pak a voeih uh dongah amih te a hoeih sak.
| ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. |
31 Olmueh khaw cal, aka khawn khaw a sading, aka khaem khaw cet, mikdael loh a hmuh, te hlangping loh a hmuh vaengah a ngaihmang uh tih, Israel Pathen te a thangpom uh.
| כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל. |
32 Jesuh loh a hnukbang rhoek te a khue tih, “Hlangping hamla ka thinphat, kai taengah hnin thum rhaeh uh coeng tih, a caak ham ba khaw khueh uh pawh. Te dongah amih he buhmueh rhathih la tueih ka ngaih pawh. Longpueng ah tawnba uh ve,” a ti nah.
| לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר:”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“ |
33 Tedae amah taengah hnukbang rhoek loh, “Vaidam heyet he kohong ah me lamkah nim mamih ham a om eh? Heyet hlangping a hah ham akhaw,” a ti uh.
| ”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“שאלו התלמידים. |
34 Te dongah Jesuh loh amih te, “Vaidam meyet na khueh uh,” a ti nah. Te vaengah, “Vaidam parhih neh ngadik a yool ni,” a ti na uh.
| ”כמה ככרות לחם יש לכם?“שאל אותם ישוע.”שבע, “ענו,”וכמה דגים קטנים.“ |
35 Te phoeiah hlangping te lai ah ngol hamla ol a uen tih,
| ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, |
36 Vaidam hluem rhih neh nga te a loh tih, a uem, a aeh tih hnukbang rhoek te a paek tih hnukbang rhoek loh hlangping te a doe.
| לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. |
37 Hlang boeih loh a caak uh tih hah uh. Te phoeiah a coih a nueipil te voh parhih a bae la a phueih uh.
| אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים! |
38 Aka ca rhoek tah huta neh camoe tae kolla tongpa thawngli lo uh.
39 Hlangping te a tueih phoeiah lawng khuila kun tih Magadan vaang la pawk.
| לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל. |
