Matthai 14
1 Tevaeng tue ah Jesuh kah olthang te khoboei Herod loh a yaak.
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 Te dongah a taengom rhoek taengah, “Anih te tuinuem Johan coeng ni. Anih ni duek lamloh aka thoo coeng. Te dongah ni thaomnah loh anih pum dongah a tueng coeng,” a ti nah.
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 Herod a loh a maya Philip kah yuu rho Herodias kongah Johan te a tuuk, a khih tih thongim ah a khueh.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 Johan loh anih te, “Herodias namah ham na khueh tueng pawh,” a ti nah.
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 Johan te ngawn a ngaih dae Johan te tonghma la a khueh uh dongah hlangping te a rhih.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 Tedae Herod kah cunnah a pha vaengah, Herodias canu tah amih lakli ah lam tih Herod te a kohoe.
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 Te dongah huta kah a bih te tah paek ham olhlo neh a phong.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 Tedae a manu kah caemtuh dongah, “Tuinuem Johan kah a lu te baelpuei dongah kai m'pae,” a ti nah.
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 Manghai loh a kothae dae a olhlo neh, aka ngol rhoek kongah paek hamla ol a paek.
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 Te dongah hlang a tueih tih Johan te thongim khuiah a rhaih.
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 Te phoeiah a lu te baelpuei dongah han khuen tih hula te a paek. Te phoeiah a manu taengla a khuen.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 Te phoeiah a hnukbang rhoek loh a paan uh tih rhok te a khuen uh. A up uh phoeiah tah Jesuh taengla pawk uh tih puen uh.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 Jesuh loh a yaak vaengah, te lamloh amah bueng khosoek hmuen la lawng neh cet. Tedae hlangping loh a yaak vaengah khopuei tom lamloh kho neh a vai uh.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 A caeh vaengah hlangping muep a hmuh hatah amih ham a thinphat tih amih kah tloh te a hoeih sak.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 Hlaem a pha vaengah a hnukbang rhoek loh a taengla a paan uh tih, “He hmuen he khosoek la om tih a tue khaw khum coeng. Hlangping rhoek he ka tueih uh mai eh, te daengah ni kho khuila cet uh vetih amamih ham caak a lai uh eh,” a ti nah.
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 Tedae Jesuh loh, “Amih caeh ham a ngoe pawh. Namamih loh amih kah a caak ham te pae uh,” a ti nah.
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 Tedae te rhoek loh, “Vaidam panga neh nga lungnit pawt koinih a tloe ka khueh uh moenih he,” a ti uh.
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 Tedae, “Te rhoek te kai taengla han khuen uh,” a ti nah.
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 Te phoeiah hlangping rhoek te khopol dongah ngolhlung ham ol a paek. Vaidam panga neh nga panit te a loh. Vaan la oeloe tih a uem phoeiah vaidam te a aeh tih hnukbang rhoek a paek. Te phoeiah hnukbang rhoek loh hlangping te a paek.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 Hlang boeih loh a caak uh tih hah uh. Te phoeiah a coih, a nuei a pil te voh hlainit dongah a bae la a phueih uh.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 Huta rhoek neh camoe rhoek thui kolla aka ca rhoek he tongpa thawngnga tluk lo uh.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 Hlangping te phang a tueih hlanah hnukbang rhoek te lawng khuila kun ham tlek a tanolh tih rhalvangan la a lamhma sak.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 Tedae hlangping te a hlah phoeiah amah bueng thangthui hamla tlang la luei. Hlaem a pha vaengah amah bueng pahoi om.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 Lawng tah lan lamloh phalong muep a pha coeng. Te vaengah hli oel om tih tuiphu loh a hinghuen.
25 Jesuh tah khoyin bangli ah, tui soah cet tih amih taengla pawk.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 Amah tuili soah a caeh te a hnukbang rhoek loh a hmuh uh vaengah thuen uh tih, “Mueihla ni,” a ti uh tih rhihnah neh pang uh.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 Jesuh loh amih te tlek a voek tih, “Na ngaimong sak uh, kai ni, rhih uh boeh,” a ti nah.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 Peter loh a doo tih, “Boeipa nang na om atah, nang taengla tui so longah ka pawk na ham kai he ol m'pae lah,” a ti nah.
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 Te dongah, “Ha lo,” a ti nah. Peter tah lawng khui lamloh rhum tih tui soah a caeh daengah Jesuh taengla a pha.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 Tedae khohli a tloh te a hmuh vaengah a rhih tih dalh buek. Te vaengah pang tih, “Boeipa kai n'khang lah,” a ti nah.
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 Jesuh loh a kut tlek a yueng tih a tuuk phoeiah Peter te, “Uepvawt aw, balae tih na uepvawt?” a ti nah.
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 Lawng dongah amih rhoi a yoeng rhoi vaengah khohli te dip.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 Te vaengah lawng dongkah rhoek loh Jesuh te a bawk uh tih, “Pathen Capa la na om tangtang,” a ti na uh.
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 A hlaikan uh vaengah Gennesaret kho la pawk uh.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 Te hmuen kah hlang rhoek loh amah te a hmat uh dongah te rhoek pingpang tom ah a tueih uh. Te dongah tloh aka kaem boeih te anih taengla a khuen uh.
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 Te vaengah a himbai dongkah salaw taek dawk ham te anih a hloep uh. Te dongah aka taek rhoek tah boeih hoeih uh.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
