Matthai 10
1 A hnukbang hlainit te a khue tih amih te, rhalawt mueihla, haek sak ham, tlohtat boeih neh tlohnat boeih te hoeih sak ham saithainah a paek.
| ישוע קרא אליו את שנים־עשר תלמידיו ונתן להם כוח לגרש רוחות רעות ולרפא כל מיני מחלות. |
2 Te vaengah caeltueih hlainit kah a ming tah he rhoek he ni. Lamhma ah, Peter la a khue Simon neh a mana Andrew, Zebedee capa James neh a mana Johan,
| אלה שמותיהם של שנים־עשר התלמידים: שמעון (הנקרא גם פטרוס), אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב (בנו של זבדי), יוחנן (אחיו של יעקב), |
3 Philip neh Bartholomew, Thomas neh mangmucoi Matthai, Alphaeus capa James neh Taddaeus,
| פיליפוס, בר־תלמי, תומא, מתתיהו (גובה המכס), יעקב (בן־חלפי), תדי, |
4 Kanaan Simon neh amah aka voei Judah Iskariot.
| שמעון (מחבורת”הקנאים“), ויהודה איש קריות (זה שהסגיר את ישוע). |
5 Jesuh loh hlainit rhoek te a tueih ham a uen vaengah, “Namtom rhoek kah longpuei ah pongpa uh boeh, Samaria khopuei khuila kun uh boeh.
| ישוע נתן להם את ההוראות הבאות:”אל תלכו אל הגויים או אל השומרונים, |
6 Tedae Israel imkhui kah tu aka poci rhoek taengah mah cet uh.
| כי אם אל הצאן התועה של עם ישראל בלבד. |
7 Aka cet rhoek loh, 'Vaan ram yoei coeng, 'tila thui lamtah hoe uh.
| לכו וספרו להם שמלכות השמים קרובה. |
8 Tattloel rhoek te hoeih sak uh, aka duek thoh uh, hmaibae cing sak uh, rhaithae te haek uh, a yoe la na dang uh te a yoe la pae uh.
| רפאו את החולים, הקימו את המתים לתחייה, רפאו את המצורעים וגרשו את השדים. אתם קיבלתם הכול חינם אין כסף, לכן אל תדרשו תמורה בעד שירותכם! |
9 Na cihin khuiah sui, ngun, rhohum te kaelh uh boeh.
| ”אל תיקחו איתכם זהב, כסף או נחושת. |
10 Longpueng hamla sungsa, angki yungnit, khokhom conghol khuen uh boeh. Bibikung tah amah caak te a om pah tueng.
| אל תיקחו תרמיל עם בגדים להחלפה, לא נעלים ואף לא מקל הליכה. האנשים שתעזרו להם ידאגו לכם ויטפלו בכם. |
11 Mebang khopuei neh vangca khuiah na kun uh vaengah, “Te khuikah a tueng la aka om te toem uh lamtah na voei hlan duela naeh uh dae.
| בבואכם לעיר או לכפר, חפשו שם בן אדם טוב והישארו בביתו עד שיגיע הזמן ללכת לעיר אחרת. |
12 Im khuila na kun vaengah toidal uh.
| כשתכנסו אל הבית, קודם כל ברכו אותו בשלום. |
13 Aka koih imkhui ni a om van atah nangmih kah ngaimongnah loh thoeng thil saeh. Tedae a tueng la a om pawt atah nangmih kah ngaimongnah te nangmih taengah ha bal saeh.
| אם זהו ביתם של אנשים טובים, הברכה תתקיים; ואם אין אלה אנשים טובים, הברכה תשוב אליכם. |
14 Nangmih te n'doe pawt tih nangmih kah ol a hnatun pawt te tah, te imkhui khaw, khopuei khaw voelh na caeh vaengah na kho kah tangdik te khoek pah uh.
| בכל עיר או בית שבהם לא יקבלו אתכם, נערו את אבק המקום מעל רגליכם ולכו לדרככם. |
15 Nangmih taengah rhep kan thui, “Laitloeknah khohnin ah Sodom neh Gomorrah kho pataeng tekah khopuei lakah phoeng pueng ni.
| אני אומר לכם: אף לסדום ועמורה יהיה קל יותר ביום־הדין מאשר לערים אלה. |
16 Uithang lakli ah tu bangla kai loh nangmih kan tueih ne. Te dongah rhul bangla cueih khueh lamtah vahu bangla caepakyik la om uh.
| ”אני שולח אתכם כמו כבשים בין זאבים. לכן היו ערמומיים כנחשים ותמימים כיונים. |
17 Hlang rhoek te ngaithuen uh, nangmih te khoboei rhoek taengla n'thak uh ni. Te vaengah nangmih te tunim ah m'bohuh ni.
| אולם היזהרו! כי עלולים לאסור ולשפוט אתכם ולהלקות אתכם בשוטים בבתי־הכנסת. |
18 Kai kongah khoboei rhoek neh manghai rhoek hmailah n'khuen uh ni. Amih taeng neh namtom rhoek taengah laipai la na om uh ni.
| כן, יהיה עליכם להישפט לפני מלכים ומושלים בגללי, אולם זאת תהיה לכם הזדמנות לספר להם ולעולם כולו על אודותיי. |
19 Tedae nangmih te n'thak uh vaengah balae, metlam lae na thui eh ti mawn uh boeh. Amah a tue vaengah na thui uh koi nangmih taengah m'paek bitni.
| ”כשיאסרו אתכם, אל תדאגו למה שתגידו במשפט, כי אני אשים בפיכם את המילים הנכונות בזמן הנכון, |
20 Te rhoek aka voek la na om uh moenih. Tedae Na Pa kah Mueihla loh nangmih khuiah a thui bitni.
| וכך לא אתם תדברו, כי אם רוח אביכם שבשמים ידבר בפיכם. |
21 Manuca loh manuca, a napa loh a ca te dueknah dongah a voeih ni. Ca rhoek long khaw a manu napa te a tingtoeh vetih a duek sak ni.
| ”אח יבגוד באחיו ויסגירו למוות; אבות ימסרו את בניהם למוות; ילדים יקומו נגד הוריהם וייגרמו למותם. |
22 Kai ming dongah hlang boeih kah a hmuhuet la na om uh ni. Tedae a bawtnah duela aka ueh tah daem ni.
| כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, אולם כל מי שיחזיק מעמד עד הסוף – ייוושע! |
23 He kah kho ah ni nangmih te n'hnaemtaek uh atah a tloe la rhaelrham uh. Nangmih taengah rhep ka thui, hlang capa ha pawk hlan atah Israel khopuei rhoek te na tluek uh mueh mahpawh.
| ”אם רודפים אתכם ומציקים לכם בעיר אחת – ברחו לעיר אחרת. לא תספיקו לעבור בין כל הערים עד שבן־האדם יחזור. |
24 Hnukbang he saya soah a om moenih, sal khaw a boei soah a om moenih.
| תלמיד איננו גדול ממורו, ועבד אינו מכובד מאדוניו. |
25 Hnukbang te a saya bangla, sal loh a boei bangla a om mah rhoeh coeng. Imkung te Beelzeboul a phoei thil uh atah a imko ngawn tah bahoeng nah.
| התלמיד משתתף בגורל מורו, ומה שיקרה לאדון יקרה גם לעבד. ואם לי, האדון, קראו’בעל־זבוב‘(אדון השדים), אין ספק שכך יקראו גם לכם. |
26 Te dongah amih te rhih uh boeh. Muekdah la aka om te pumphoe mueh pawt tih a huephael te a ming mueh moenih.
| אולם אל תפחדו מאלה שמאיימים עליכם, כי יבוא הזמן שהאמת תצא לאור, וכולם יוכלו לראות את מזימות הסתר שלהם. |
27 A hmuep ah kan thui te vangnah khuiah thui. Na hna ah na yaak te imphu soah hoe uh.
| ”מה שאני אומר לכם בחושך, לכו והכריזו אותו באור היום. ומה שאני לוחש באוזניכם, השמיעו בקול מעל גגות הבתים. |
28 Pum aka ngawn rhoek te rhih uh boeh. Tedae hinglu a ngawn thai moenih. Pum neh hinglu boktlap la hell ah aka poci sak thai te mah rhih uh. (Geenna g1067)
| ”אל תפחדו מאלה היכולים להרוג את גופכם בלבד, אולם אינם מסוגלים לפגוע בנפשכם! עליכם לפחוד רק מאלוהים היכול להשמיד גם את הגוף וגם את הנפש בגיהינום. (Geenna g1067) |
29 Vahnup phiknit te pe la a yoih moenih a? Tedae na Pa pawt koinih te rhoek khuikah pakhat pataeng lai ah tla mahpawh.
| אף ציפור דרור (הנמכרת בזול) לא תיפול על הארץ בלי שאביכם שבשמים ידע זאת. |
30 Nangmih lu kah sam pataeng boeih a tae la om coeng.
| אלוהים יודע אף את מספר השערות שעל ראשכם! |
31 Te dongah rhih uh boeh. Nangmih tah vahnup lakah muep na tiing uh ta.
| לכן אל תפחדו! אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות. |
32 Te dongah hlangping hmaiah kai aka ming hlang boeih tah vaan kah a Pa hmaiah anih te ka ming van ni.
| ”כל המכיר בי לפני בני־אדם, גם אני אכיר בו לפני אבי שבשמים. |
33 Tedae hlang hmaiah kai aka hnawt te tah vaan kah a pa hmaiah anih te ka hnawt van ni.
| אולם אם מישהו טוען שאינו מכיר אותי, גם אני לא אכיר בו לפני אבי שבשמים. |
34 Diklai ah ngaimongnah khuen hamla ka pawk tila poek uh boeh. Ngaimongnah ham pawt tih cunghang muk ham ni ka pawk coeng.
| ”אל תחשבו שבאתי להשכין שלום בארץ! לא שלום, כי אם חרב. |
35 Kai tah hlang pakhat neh a napa, a canu neh a manu, a langa neh a mani phihrha ham ni ka pawk.
| באתי להמריד בן באביו ובת באמה, ולגרום לכלה למרוד בחמותה. |
36 Hlang kah rhal tah a imkhui ah om ni.
| אויביו הגדולים של האדם יהיו דווקא בני־ביתו. |
37 Kai lakah a manu neh a napa aka lungnah te tah kai neh aka tiing la om pawh. Kai lakah a capa neh a canu aka lungnah te khaw kai neh aka tiing la a om moenih.
| אם אתה אוהב את אביך ואת אמך יותר ממני, אינך ראוי להיות תלמידי. ואם אתה אוהב את בנך או את בתך יותר ממני, אינך ראוי לי. |
38 A thinglam a koh kolla ka hnukah aka bang te tah kai neh aka tiing la a om moenih.
| אם אינך מוכן לשאת את צלבך וללכת אחרי, אינך ראוי לי. |
39 Amah kah hinglu aka hmutah poci vetih, kai kongah a hinglu aka poci loh te te a hmuh ni.
| ”מי שרוצה לשמור על חייו – יאבד אותם, ואם יהיה מוכן לוותר על חייו למעני – ימצא אותם. |
40 Nangmih aka doe tah kai ni n'doe. Kai aka doe long khaw kai aka tueih te a doe.
| ”מי שמקבל אתכם בשמחה – מקבל אותי. ומי שמקבל אותי – מקבל גם את האלוהים ששלח אותי. |
41 Tonghma ming neh tonghma aka doe tah tonghma kah thapang te a dang ni. Hlang dueng ming neh hlang dueng aka doe tah hlang dueng kah thapang te a dang van ni.
| אם תקבלו בשמחה נביא, משום שהוא איש אלוהים – תקבלו אותו שכר בשמים שמקבל הנביא. ואם תקבלו אנשים טובים וצדיקים, משום שהם אוהבים את ה׳ – תקבלו אותו השכר שהם מקבלים. |
42 Hnukbang ming neh tuiding boengloeng khat ca he kah a yit khuiah pakhat aka tul te tah, nangmih taengah rhep kan thui coeng, a thapang te yoe loengloeng mahpawh,” a ti nah.
| ואם בתור תלמידי תתנו לילד קטן כוס מים קרים, אני מבטיח לכם שתקבלו שכר משמעותי על כך.“ |
