Marku 9
1 Te phoeiah amih te, “Nangmih taengah rhep ka thui, hekah aka pai khuiah hlangvang loh thaomnah neh aka pai Pathen ram te a hmuh hlan atah dueknah ten mueh mahpawh,” a ti nah.
| ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו:”אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!“ |
2 Hnin rhuk phoeiah tah Jesuh loh Peter, James neh Johan te a khue tih amamih bueng tlang sang la hloep a caeh puei hatah amih hmaiah thohai uh.
| כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת הר גבוה. רק ארבעתם היו שם. לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; |
3 A himbai te khaw bok kathik la om tih phaeng aa. Diklai hmankah mebang hnosuk long khaw te tlam te bok sak thai pawh.
| בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. |
4 Amih taengah Elijah neh Moses khaw phoe tih Jesuh neh cal uh.
| והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע. |
5 Te dongah Peter loh Jesuh te a doo tih, “Rhabbi, heah he mamih om ham then tih, dap pathum saii uh sih lamtah, nang ham pakhat, Moses ham pakhat, Elijah ham pakhat saeh,” a ti nah.
| ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן!“קרא פטרוס.”אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“ |
6 Tedae lakuengngaiha la a om uh dongah metla a doo khaw ming pawh.
| פטרוס לא ידע מה לומר, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים. |
7 Te vaengah khomai aka thoeng loh amih a dah tih khomai khui lamkah, “Anih tah ka ca thintlo ni, anih ol hnatun uh,” tila ol ha thoeng.
| בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול:”זהו בני האהוב, שמעו בקולו!“ |
8 Tedae koe a sawt uh vaengah ukhaw om pawt tih amih taengah Jesuh bueng te a hmuh uh.
| התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם. |
9 Tlang lamkah a suntlak uh phoeiah a hmuh uh te duek khui lamkah loh hlang capa a thoh hlan atah thui pawt ham amih te ol a paek.
| כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. |
10 Te dongah olka te a kuem uh tih, “Aka duek rhoek taeng lamkah loh a thoh ham te metlam a om eh?” tila amamih te oelh uh thae.
| השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים. |
11 Te phoeiah amah te a dawt uh tih, “Balae tih cadaek rhoek loh, 'Elijah te ha pawk lamhma ham a kuek,’ a ti uh,” a ti nah.
| התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). |
12 Te dongah Jesuh loh amih te, “Elijah he lamhma la ha pawk coeng tih boeih a thoh coeng ngawn. Tedae hlang capa muep a patang phoeiah a voeih ham te metlam a daek?
| ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא קודם וישליט סדר בכל, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים.”למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?“שאל. |
13 Tedae nangmih taengah ka thui tah Elijah khaw ha pawk coeng tih anih ham a daek pah vanbangla anih te a ngaih bangla boeih a saii uh,” a ti nah.
14 Hnukbang rhoek taengla aka pawk rhoek loh amih taengkah hlangping neh cadaek rhoek neh muep a oelh uh te a hmuh uh.
| למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. |
15 Hlangping boeih loh Jesuh te lawt a hmuh uh hatah a ngaihmang uh. Te dongah anih te a cuk thil uh tih a doe uh.
| הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו. |
16 Te dongah amih te, “Amih neh balae na oelh uh thae,” tila a dawt.
| ”על מה אתם מתווכחים?“שאל ישוע. |
17 Te vaengah hlangping lamkah pakhat loh saya, “Mueihla olmueh aka kaem ka capa te nang taengla kang khuen.
| איש מהקהל השיב:”רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. |
18 Anih he a tuuk vaengah tah bung tih a hom phoeiah no a rhueng tih koh. Te te haek ham na hnukbang rhoek te khaw ka dawt dae noeng uh pawh,” a ti nah.
| בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
19 Te dongah Jesuh loh amih te a doo tih, “Aw aka tangnahmueh kah cadil, nangmih taengah meyet nim ka om ve, nangmih taengah mevaeng hil nim kan yaknaem ve? Anih te ka taengla hang khuen uh,” a ti nah.
| ”הו, דור חסר־אמונה, “אמר ישוע,”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד.“ |
20 Te daengah camoe te Jesuh taengla a khuen uh. Tedae Mueihla loh camoe te koe a doek te a hmuh. Te vaengah diklai la bung tih a hom neh bol.
| הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. |
21 Te vaengah a napa te, “Anih taengah aka thoeng he kum meyet lamkah lae a om coeng?” tila a dawt.
| ”מתי החלו ההתקפות האלה?“שאל ישוע.”בהיותו ילד קטן“, השיב האב. |
22 Te dongah a napa loh, “A cahni lamkah coeng tih anih poci sak ham hmai khuiah khaw tui khuiah khaw a voeih taitu. Tedae pakhat khaw na saii thai khaming, kaimih soah thinphat la kaimih m'bom mai,” a ti nah.
| ”לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול.“ |
23 Te dongah Jesuh loh anih te, “Na saii thai atah e te! Aka tangnah ham boeih coeng thai ta,” a ti nah.
| ”אם אני יכול?“אמר ישוע.”אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!“ |
24 Camoe kah a napa te tlek pang tih, “Ka tangnah, ka hnalvalnah te m'bom mai,” a ti nah.
| ”אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!“התחנן האב בבכי. |
25 Jesuh loh hlangping a khong te a hmuh vaengah, mueihla thae te a ho tih, “Olmueh neh hnapang mueihla Kai loh nang kan tueih. Anih taeng lamkah loh cet lamtah anih khuiah kun voel boeh,” a ti nah.
| כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד:”שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!“ |
26 Te dongah pang tih muep a suvaih phoeiah cet. Tedae camoe te aka duek bangla a om dongah, “Duek coeng, “tila muep a thui uh.
| השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה ויצא ממנו. הוא נראה כגופה לכן עבר לחש בקהל: הילד מת. |
27 Tedae Jesuh loh a kut te a tuuk tih a thoh hatah koe thoo hang.
| אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. |
28 Im khuila a kun phoeiah tah a hnukbang rhoek loh, “Kaimih loh balae tih tih anih te ka haek uh thai pawh,” tila amah bueng hloep a dawt uh.
| כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו:”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד?“ |
29 Te dongah amih te, “He bang he thangthuinah nen pawt atah haek thai mahpawh,” a ti nah.
| ”זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום“, השיב ישוע. |
30 Te lamkah loh thoo uh tih Galilee longah van uh dae pakhat khaw ming sak ham ngaih pawh.
| הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו.”בן־האדם עומד להימסר לידי אויביו“, פתח ישוע.”הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ |
31 A hnukbang rhoek a thuituen vaengah khaw, “Hlang Capa tah hlang kut ah a voeih vetih a ngawn uh ni. Tedae a ngawn uh phoeikah hnin thum ah thoo ni,” a ti nah coeng.
32 Amih loh olthui te a mangvawt uh dae amah dawt ham khaw a rhih uh.
| התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו. |
33 Kapernaum te a pha uh tih im ah a om vaengah, “Longpueng ah balae na thui uh?,” tila amih te a dawt.
| כשהגיעו לכפר־נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו:”על מה התווכחתם בדרך?“ |
34 Tedae long ah khat neh khat te ulae tanglue tila a thuingong uh dongah a hil a phah uh.
| הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. |
35 Te vaengah Ngol tih hlainit te a khue. Amih te khaw, “Khat khat loh lamhma la om ham a ngaih atah hnukkhoem koek neh tueihyoeih koek la om ni,” a ti nah.
| ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר:”מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!“ |
36 Te phoeiah camoe te a khue tih amih lakli ah a pai sak tih a poem.
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. הוא חיבק את הילד והכריז: |
37 Amih te khaw, “Kai ming neh hebang camoe pakhat khaw aka doe long tah kai ni n' doe. Tedae kai aka doe long tah kai bueng kolla ka tueih te khaw a doe,” a ti nah.
| ”כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי.“ |
38 Johan loh Jesuh taengah, “Boeipa, na ming neh rhaithae aka haek hlang khat te ka hmuh uh. Tedae mamih hnuk ham vai pawt dongah anih te ka paa sak uh,” a ti nah.
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
39 Tedae Jesuh loh, “Anih te paa sak uh boeh. Ka ming neh thaomnah aka tueng sak te a om pawt vaengah koeloe la kai n'thet ve.
| ”אל תמנעו ממנו, “אמר להם ישוע,”כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. |
40 Te dongah mamih neh kingkalh la aka om pawt te tah mamih ham ni a om.
| כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. |
41 Khrih kah hut la na om uh dongah ka ming neh tui boengloeng khat nangmih aka tul te tah a thapang te poci loengloeng mahpawh tila nangmih taengah rhep ka thui.
| מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. |
42 U long khaw kai aka tangnah camoe rhoek he pakhat khaw a khah atah a rhawn ah laak phaklung a oi tih tuili ah voei koinih anih ham hnothen la lat om coeng.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים. |
43 Nang khaw na kut loh n'khah atah hlueng mai. Kut panit om tih hmai aka duek pawh hell la caeh lakah hingnah khuiah a ngun la kun te nang ham hnothen la om. (Geenna g1067)
| ”אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד ולחיות חיי נצח, מאשר ללכת לגיהינום, אל האש שלא תכבה, עם שתי ידיים. (Geenna g1067) |
44 Na kho long khaw nang n'khah atah hlueng mai.
45 Kho rhoi om tih hell khuila m'voeih lakah a ngun neh hingnah khuila kun te nang hnothen la om. (Geenna g1067)
| אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. (Geenna g1067) |
46 Na mik long khaw nang n'khah atah koeih mai.
| שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם. |
47 Mik panit om tih hell la m'voeih lakah mikvang neh Pathen ram khuiah kun te nang ham hnothen la om. (Geenna g1067)
| ”אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים בגיהינום, (Geenna g1067) |
48 Te ah tah amih kah a rhiit khaw duek pawt tih hmai khaw thi pawh.
| מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. |
49 Rhoepsaep boeih te hmai dongah a baek ni.
| כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו.“ |
50 Lungkaeh tah then, tedae lungkaeh te a duu la om koinih ba nen lae na hlihlim sak eh. Namamih khuiah lungkaeh khueh uh lamtah khat neh khat taengah rhoep uh thae,” a ti nah.
