כי הנה בימים ההמה--ובעת ההיא אשר אשוב (אשיב) את שבות יהודה וירושלם |
וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו |
ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו |
וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם |
אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם |
ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם |
הנני מעירם--מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם |
ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר |
קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים--יגשו יעלו כל אנשי המלחמה |
כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני |
עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך |
יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים--מסביב |
שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת--השיקו היקבים כי רבה רעתם |
המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ |
שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם |
ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל |
וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד |
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים |
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם |
ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור |
ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון |