Ephisa 4
1 Tedongah Boeipa ah thongtla kai loh nangmih aka khue kah khuenah neh a tingtawk la pongthoh ham kan hloep.
| כאסיר האדון אני מתחנן לפניכם שתחיו ותתנהגו בדרך ההולמת את אלה שנבחרו להתברך בכל הברכות הנפלאות האלה. |
2 Tlayaenah neh muelhtuetnah cungkuem neh, thinsennah neh lungnah dongah khat neh khat yaknaem uh thae.
| היו ענווים ואדיבים; התייחסו בסבלנות זה אל זה, וסלחו איש לאחיו באהבה. |
3 Rhoepnah kah pinyennah dongah Mueihla kah kodoknah te khoem ham haam uh lah.
| שאפו לשמור על אחדותכם ברוח הקודש, וחיו בשלום איש עם רעהו. |
4 Nangmih kah khuenah te ngaiuepnah pakhat dongah n'khue uh vanbangla pum pakhat neh mueihla pakhat ni a om.
| כולנו איברים של גוף אחד, לכולנו רוח אחד, וכולנו נבחרנו לאותו עתיד נפלא. |
5 Boeipa pakhat, tangnah pakhat, baptisma pakhat ni a om.
| לכולנו אדון אחד, אמונה אחת וטבילה אחת. |
6 A cungkuem kah Pathen neh Pa tah pakhat ni. Te tah cungkuem soah cungkuem lamloh cungkuem dongah om.
| לכולנו אל ואב אחד שהוא מעל לכל, נמצא בכל וחי בכל. |
7 Tedae Khrih kah kutdoe tarhing la mamih khat rhip taengah lungvatnah m'paek coeng.
| ובכל זאת, המשיח העניק לכל אחד מאיתנו מתנות וכישרונות שונים ומיוחדים, מתוך עושרו ולפי רצונו. |
8 Te dongah, “Hmuen sang la a luei vaengah tamna te a mawt tih hlang rhoek taengah kutdoe a paek,” a ti.
| על כך אומרים הכתובים שכאשר עלה המשיח לשמים, לאחר תחייתו מהמתים, הוא שבה שבי ונתן מתנות לבני האדם. |
9 A luei nen te dawk om pawt tih diklai hmuen te a laedil duela suntla bal.
| שימו לב שכתוב”עלה לשמים“! משמע שקודם לכן הוא ירד ממרומי השמים אל תחתיות הארץ. |
10 Amah te suntla tih a cungkuem te soep sak ham vaan boeih kah a soah aka luei la om bal.
| זה שירד אלינו הוא זה שעלה השמימה כדי למלא באישיותו את הכול, מתחתיות הארץ עד למרומי השמים. |
11 Te phoeiah amah loh a ngen te caeltueih rhoek, a ngen te tonghma rhoek, a ngen te olthangthen aka thui la, a ngen tah, tudawn neh saya la a khueh.
| הוא העניק לבני־האדם מתנות שונות: לאחדים העניק את היכולת להיות שליחיו, לאלה העניק את היכולת להיות נביאים, ולאלה העניק כישרון מיוחד לבשר את הבשורה, או כושר מנהיגות והדרכה לפי דבר ה׳ וכישרון ללמד היטב. |
12 Bibi dongkah bitat dongah hlangcim rhoek kah hamsoepnah ham, Khrih pum dongkah hlinsainah ham a khueh.
| לשם מה העניק לנו המשיח את המתנות והכישרונות הללו? כדי שבני־אלוהים יוכלו להיטיב לשרתו בשעה שהם בונים את הקהילה, שהיא גוף המשיח, |
13 Tangnah dongkah kodoknah dongah, Pathen capa kah mingnah dongah, lungcuei hlang pakhat la, Khrih a soepnah pumrho dongkah cungnueh dongla boeih m'pha uh duela a khueh.
| עד שנגיע כולנו כאחד לאמונה, בגרות והבנה של מושיענו בן האלוהים – עד שנתמלא כליל במשיח. |
14 Te daengah ni cahmang la n'om uh pawt eh. Rhaithinah neh tholhhiknah lungpoek dongla aka mawt hlang kah thailatnah loh thuituennah khohli neh a vikvawk tih boeih a yawn lah ko.
| וכך מעתה ואילך לא נשנה את דעתנו בנוגע לאמונתנו; לא ניכשל ולא נרומה על־ידי רמאים ובדחנים, |
15 Oltak thui uh sih lamtah lungnah neh amah dongah boeih rhoeng uh sih. Khrih amah te a lu la om.
| אלא נאמר את האמת באהבה, ונגדל באמונתנו במשיח אשר הוא ראש־הקהילה. |
16 Amah lamloh pum he boeih kiba tih cului uh. Rhuhcong boeih lamloh pakhat rhip kah cungnueh neh a bibi tarhing ah bomnah neh a cungvang khaw pum pakhat kah rhoengnah dongah lungnah neh amah kah hlinsainah te a khueh.
| בהנהגתו של המשיח מחוברים כל איברי הגוף זה לזה, וכל איבר עוזר למשנהו לבניית הגוף, לפי מידת הכוח שניתן לו, כך שכל הגוף צומח לבניין אחד מלא אהבה – בניין המשיח. |
17 Te dongah Boeipa ah ni ka thui tih ka laipai. Namtom rhoek loh a lungbuei kah a honghi neh a pongpa uh bangla nangmih te pongpa uh boeh.
| בשם האדון אני אומר לכם: אל תשובו לחיות כמו הלא מאמינים, כי הם הולכים אחרי טיפשות שיכלם. |
18 A kopoek te a hmuep la a om pah tih Pathen kah hingnah te a hai coeng. A khuikah kotalhnah neh a thinko kah thinthahnah khaw om pai.
| בגלל טיפשותם הם בורים וחסרי־דעת בכל הנוגע לחיי אלוהים; הם אינם מבינים את דרכו של אלוהים, כי הם חיים בחשכה ובחטא. |
19 Amih yahdaeng rhoek loh halhkanah cungkuem neh rhongingnah bibi ham te omthenbawn dongla amah voei uh.
| הם איבדו כל רגש בושה, והפקירו את עצמם לתאוות בשרם ולכל מעשה זימה ומרמה. |
20 Tedae nangmih tah tetlam te om uh boeh Khrih te mah awt uh.
| אבל לא כך לימד אתכם המשיח! |
21 Amah te na yaak uh tangloeng atah Jesuh ah oltak a om vanbangla amah dongah ni n'thuituen uh.
| אם באמת הקשבתם לקולו והבינותם את האמת שלימד אתכם, |
22 Hmilhmaknah kah hoehhamnah dongah aka poeih uh lamhma kah hlang rhuem omih te nangmih loh duul uh.
| אזי עליכם לסור מדרככם הישנה ומהרגליכם הקודמים, שהיו זימה, תאווה ורמייה, |
23 Te dongah nangmih kah lungbuei te mueihla neh thai sakuh.
| ולחדש את מחשבותיכם וגישתכם לדברים שונים. |
24 Pathen loh duengnah neh oltak kah cimcaihnah dongah n'suen vanbangla hlang thai te bai uh.
| כן, עליכם להיות אנשים מחודשים בעלי תכונות שהעניק לכם אלוהים, קדושים וצדיקים. עטפו את עצמכם באופי חדש זה. |
25 Te dongah laithae te duul uh sih lamtah khat rhip loh a imben taengah oltak thui uh sih. Khat neh khat pumrho lam ni n'om uh.
| הפסיקו לשקר ודברו אמת, שכן אנו איברים איש לאחיו, ובשקרנו לאחינו אנו פוגעים למעשה בעצמנו! |
26 Kosi na hong uh akhaw tholh puei uh boeh. Khomik loh nangmih kah thintoeknah te tlak thil boel saeh.
| אם אתם כועסים, אל תניחו לכעסכם להביא אתכם לידי חטא! אל תניחו לשמש לשקוע לפני שחלף כעסכם, |
27 Rhaithae te hmuen pae boeh.
| כי אחרת אתם פותחים פתח לשטן. |
28 Aka huen loh huen voel boel saeh. Tedae amah kut neh a then saii ham thakthae lat saeh. Te daengah ni aka ngoe te aka doedan la a om eh.
| הגנב חייב להפסיק לגנוב! עליו להתחיל לעבוד עבודה ישרה, כדי שיוכל לעזור לנזקקים. |
29 Ol rhong ol ing boeih te nangmih kah ka lamloh thoeng boel saeh. Tedae a then pakhat a om atah a ngoe vaengkah hlinsainah la om saeh. Te daengah ni aka ya rhoek te lungvatnah a paek eh.
| אל תנבלו את פיכם! דברו רק דברים יפים, טובים ומועילים לאנשים אחרים, דברים שיברכו את השומעים. |
30 Te phoeiah Pathen kah Mueihla Cim te kothet sak boeh. Amah loh tlannah khohnin ham kutnoek n'daeng coeng.
| אל תצערו את רוח הקודש של אלוהים, שעל ידיו נחתמתם ליום הגאולה. |
31 Olkhaa cuengkuem neh thinsanah khaw, kosi neh rhungrhah khaw, soehsalnah neh phayoenah boeih khaw nangmih lamloh khoe uh.
| הפסיקו להתמרמר והסירו מעליכם כל כעס, רוגז, צעקות, קללות ורשעות. |
32 Te phoeiah khat neh khat taengah sitloh thimhalh neh kodam la om uh. Khrih ah Pathen loh nangmih rhen bangla khat neh khat khodawkngai uh.
| היו טובים איש לרעהו, רחמנים וסלחנים, כשם שאלוהים סלח לכם בזכות השתייכותכם למשיח. |
