Marka 9
1 Anih mah nihcae khaeah, Loktang kang thuih o, thacakhaih hoiah angzo Sithaw prae hnu o ai karoek to, haeah angdoe thoemto kaminawk thungah duekhaih pataeng han ai kami to oh, tiah a naa.
| ישוע המשיך לדבר אל תלמידיו:”אני אומר לכם, שאחדים מכם העומדים כאן היום יזכו לחיות ולראות את מלכות אלוהים באה בגבורה!“ |
2 Ni tarukto pacoengah Jesu mah Piter, Jakob hoi Johan to hoih moe, maesang nuiah dawh haih, to ah angmacae bueng oh o: to naah nihcae hma ah krang amkhraih pae.
| כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, יעקב ויוחנן ועלה איתם על פסגת הר גבוה. רק ארבעתם היו שם. לפתע זרחו פניו של ישוע בזוהר נפלא; |
3 Anih ih kahni loe ni aengh baktiah ampha; long nuiah kaom tih hmuen mah doeh patah thai ai khoek to dantui kanglung baktiah anglung.
| בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד. |
4 Elijah hoi Mosi doeh nihcae hma ah amtueng pae: nihnik loe Jesu hoiah lok apaeh hoi.
| והנה הופיעו אליהו הנביא ומשה רבנו והחלו לדבר עם ישוע. |
5 Piter mah Jesu khaeah, Rabbi, aicae loe haeah oh han hoih: buk thumto sah o si; nang hanah maeto, Mosi hanah maeto, Elijah hanah maeto, tiah a naa.
| ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן!“קרא פטרוס.”אנחנו ניבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“ |
6 Nihcae loe zit o parai pongah, timaw thuih han, tito panoek o ai.
| פטרוס לא ידע מה לומר, כי התלמידים היו מבוהלים וחסרי מילים. |
7 To naah tamai mah nihcae to khuk khoep; tamai thung hoiah, Hae loe Ka palung duek ih Capa ah oh: a lok tahngai pae oh, tiah lok to angzoh.
| בעודו מדבר סכך עליהם ענן, ומתוכו קרא קול:”זהו בני האהוב, שמעו בקולו!“ |
8 Nawnetta oh pacoengah nihcae mah a taeng bangah khet o, to naah angmacae hoi Jesu khue ai ah loe kalah mi doeh hnu o ai.
| התלמידים הביטו סביבם וגילו שאליהו ומשה נעלמו, וישוע לבדו נותר עמם. |
9 Nihcae mae nui hoi anghum o tathuk naah, kami Capa duekhaih hoi angthawk ai karoek to a hnuk o ih hmuennawk to mi kawbaktih khaeah doeh thuih han ai ah nihcae han lok a thuih pae.
| כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים. |
10 Nihcae mah to lok to pakuem o, duekhaih hoi angthawk lethaih, tiah thuih ih lok loe tih thuih koehhaih ih maw vai? tiah angmacae hoi angmacae lok angdueng o.
| השלושה לא גילו את הדבר לאיש, אולם שוחחו על כך בינם לבין עצמם, ולעיתים קרובות תהו למה התכוון ישוע כשאמר שיקום מן המתים. |
11 Nihcae mah anih khaeah, Tipongah ca tarik kaminawk mah loe Elijah angzo hmaloe tih, tiah thuih o loe? tiah a dueng o.
| התלמידים שאלו את ישוע מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח). |
12 Anih mah nihcae khaeah, Elijah angzo hmaloe ueloe, hmuennawk sah pakhrai boih tih; kami Capa loe paroeai patangkhang ueloe, pahnawt o sut tih, tiah tarik ih lok to oh.
| ישוע השיב שאליהו באמת צריך לבוא קודם וישליט סדר בכל, ושלמעשה אליהו כבר בא ואותם האנשים נהגו בו באופן מחפיר – בדיוק כפי שניבאו הנביאים.”למה אתם חושבים שהתכוונו הנביאים כשניבאו שהמשיח יסבול עינויים וחרפה?“שאל. |
13 Toe kang thuih o, angmah kawng tarik ih baktih toengah Elijah loe angzoh boeh, toe nihcae mah a nuiah koeh thaithue hmuen to sak o, tiah a naa.
14 A hnukbang kaminawk ohhaih ahmuen ah a phak naah, nihcae taengah kaom pop parai kaminawk to a hnuk, ca tarik kaminawk loe nihcae hoi lok angaek o.
| למרגלות ההר הם פגשו את תשעת התלמידים האחרים, מוקפים בקהל רב ומתווכחים עם כמה סופרים. |
15 Kami boih mah anih to hnuk o naah, dawnrai o moe, anih dawt hanah cawnh o.
| הקהל הביט בישוע בכבוד ובהערצה, וכולם רצו לקבל את פניו. |
16 Anih mah ca tarik kaminawk khaeah tih lok maw nihcae khaeah na dueng o? tiah a naa.
| ”על מה אתם מתווכחים?“שאל ישוע. |
17 To naah paroeai kaminawk thung ih kami maeto mah, Patukkung, taqawk mah naeh ih lokaa, ka capa nang khaeah kang zoh haih;
| איש מהקהל השיב:”רבי, הבאתי אליך את בני שתרפא אותו; נכנס בו שד המונע ממנו לדבר. |
18 taqawk mah anih to naeh kruek, long ah amtimh moe, pakha thung hoiah tamtui poep to tacawt, haa a kaek moe, ngan kana baktiah ngan to a zaek pae: taqawk haek pae hanah na hnukbang kaminawk khaeah ka thuih pae, toe nihcae mah haek o thai ai, tiah a naa.
| בכל פעם שהשד תוקף את הילד הוא משליך אותו על הרצפה, והילד האומלל מזיל ריר מפיו, שיניו נוקשות וכוחותיו עוזבים אותו. ביקשתי מתלמידיך לגרש את השד, אך הם לא יכלו לעשות זאת.“ |
19 Jesu mah to kami khaeah, Tanghaih tawn ai kaminawk, nasetto maw nangcae khaeah ka oh moe, nasetto maw kang moek o han vop? Nawkta to kai khaeah na hoi oh, tiah a naa.
| ”הו, דור חסר־אמונה, “אמר ישוע,”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד.“ |
20 Nawkta to anih khaeah hoih o: taqawk mah Anih to hnuk naah, nawkta loe long ah amtimh; pakha hoi tamtui poep to tacawt moe, long ah amlet.
| הם הביאו אליו את הילד, אך ברגע שראה השד את ישוע הוא תקף את הילד, הפיל אותו על הרצפה וריר נזל מפיו. |
21 Anih mah nawkta ih ampa khaeah, Saning nazetto maw hae tiah oh boeh, tiah a dueng. Ampa mah nawkta nathuem hoiah oh boeh, tiah a naa.
| ”מתי החלו ההתקפות האלה?“שאל ישוע.”בהיותו ילד קטן“, השיב האב. |
22 Anih to paduek hanah hmai thungah doeh, tui thungah doeh, vaihi hoi vaihi a vah: toe na sak thaih nahaeloe tahmenhaih hoiah na bomh ah, tiah a naa.
| ”לעיתים קרובות מנסה השד לדחוף את הילד לתוך אש או לתוך מים, כדי להרוג אותו. אנא, רחם עלינו ועזור לנו, אם אתה יכול.“ |
23 Jesu mah anih khaeah, Na tang thaih nahaeloe, tang kami hanah hmuennawk boih angcoeng thaih, tiah a naa.
| ”אם אני יכול?“אמר ישוע.”אם אתה מאמין, הכול אפשרי ובר ביצוע!“ |
24 Nawkta ih ampa mah, Angraeng, ka tang hmang, tang ai ah ka oh han ai ah na bom ah, tiah mikkhraetui hoiah a lok to pathim pae phrat.
| ”אני מאמין! אנא עזור לי וחזק את אמונתי!“התחנן האב בבכי. |
25 To hmuen khet hanah nawnto kacawn kaminawk Jesu mah hnuk naah, Taqawk sae to a zoeh, anih khaeah, Naa pangsak moe, lok aasak taqawk, lok kang paek, nawkta takoh thung hoiah tacawt ah loe, natuek naah doeh akun let hmah lai ah, tiah a naa.
| כשראה ישוע שהקהל הולך ורב, נזף בשד ופקד:”שד חרש ואילם, אני מצווה עליך לעזוב את הילד הזה ולא לשוב אליו לעולם!“ |
26 Taqawk loe hangh moe, nawkta to asoek pacoengah, anih thung hoiah tacawt: nawkta loe kadueh baktiah oh sut; kaminawk mah loe a duek boeh, tiah poek o.
| השד פרץ בצעקה מפחידה ושוב השליך את הילד על הרצפה ויצא ממנו. הוא נראה כגופה לכן עבר לחש בקהל: הילד מת. |
27 Toe Jesu mah anih to ban ah patawnh moe, pathawk tahang; to naah nawkta loe angdoet tahang.
| אולם ישוע אחז בידו ועזר לו לעמוד על רגליו, והילד הזדקף – בריא לגמרי. |
28 Anih imthung ah akun naah, a hnukbang kaminawk mah tamquta hoiah tipongah kaicae mah loe ka haek o thai ai loe? tiah a dueng o.
| כאשר נשאר ישוע בבית עם תלמידיו לבדם, הם שאלו אותו:”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש את השד?“ |
29 Anih mah nihcae khaeah, Hae baktih hmuen loe lawkthuihaih hoi buhzah haih ai ah loe tacawt thai ai, tiah a naa.
| ”זהו מקרה מיוחד שדורש תפילה וצום“, השיב ישוע. |
30 To ahmuen hoiah tacawt o moe, Kalili prae thungah caeh o; anih mah to tiah kaom hmuen to minawk panoeksak han koeh ai.
| הם עזבו את האזור ההוא ועברו דרך הגליל. ישוע לא סיפר לאיש על בואם, כי רצה לבלות זמן מה עם תלמידיו ולהכינם לקראת מה שעומד לקרות לו.”בן־האדם עומד להימסר לידי אויביו“, פתח ישוע.”הם יהרגו אותו, אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ |
31 A hnukbang kaminawk to hae tiah patuk, nihcae khaeah, Kami Capa to minawk ban ah paek o ueloe, anih to hum o tih; anih loe hum o pacoeng, ni thumto naah angthawk let tih, tiah a naa.
32 Toe anih thuih koehhaih to nihcae mah panoek o thai ai, dueng hanah doeh zit o.
| התלמידים לא הבינו למה התכוון, אך חששו לשאול אותו. |
33 Anih loe Kapernuam vangpui ah angzoh: imthung ah oh o naah, anih mah a hnukbang kaminawk to lok a dueng, Loklam ah tih lok maw nang aek o? tiah a naa.
| כשהגיעו לכפר־נחום ונכנסו לבית מארחיהם שאל ישוע את תלמידיו:”על מה התווכחתם בדרך?“ |
34 Loklam ah angmacae hoi angmacaea mi maw kalen koek ah om tih, tiah lok angaek o pongah, nihcae loe anghngai o duem.
| הם התביישו לספר לו, משום שהתווכחו מי החשוב ביניהם. |
35 Anih loe anghnut moe, hatlai hnettonawk to kawk, nihcae khaeah, Mi kawbaktih doeh hmaloe ah oh koeh kami loe, hnukkhuem koek ah oh moe, kami boih ih tamna ah oh han oh, tiah a naa.
| ישוע התיישב, קרא אליו את התלמידים ואמר:”מי שרוצה להיות הראשון צריך להיות האחרון – עליו לשרת את כולם!“ |
36 Nawkta maeto a lak moe, nihcae salakah angdoetsak: nawkta to tapom moe, nihcae khaeah,
| ישוע קרא אליו ילד קטן והציג אותו לפניהם. הוא חיבק את הילד והכריז: |
37 mi kawbaktih doeh hae nawktanawk thung ih nawkta maeto hae kai ih ahmin hoiah talawk kami loe, kai talawk kami ah ni oh: mi kawbaktih doeh kai talawk kami loe, kai to talawk ai, kai patoehkung talawk kami ah ni oh, tiah a naa.
| ”כל המקבל ילד קטן כזה בשמי – כאילו מקבל אותי; וכל המקבל אותי – מקבל את אבי אשר שלח אותי.“ |
38 Johan mah anih khaeah, Patukkung, na hmin hoiah taqawk haek kami maeto ka hnuk o, anih loe aicae hnukbang kami na ai ni: anih loe aicae hnukah bang ai pongah, ka pakaa pae o, tiah a naa.
| יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר:”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“ |
39 Jesu mah, Pakaa o hmah, kai ih ahmin hoiah dawnrai hmuen sah kami mah loe, kazoi daek ah kai ih ahmin to kasae thui mak ai.
| ”אל תמנעו ממנו, “אמר להם ישוע,”כי מי שעושה דברים כאלה בשמי לא ידבר עלי רעות. |
40 Aicae nuiah kasae sah ai kami loe aicae ih kami ah ni oh.
| כל מי שאינו נגדנו הוא לצידנו. |
41 Loktang kang thuih o, Kri kami ah na oh o pongah, kai hmin hoiah tui boengloeng maeto paek kami loe, loktang kang thuih o, a hnuk han koi tangqum to hnu ai ah om mak ai.
| מי שייתן לכם אפילו כוס מים בלבד, משום שאתם שלי, אני מבטיח לכם שיקבל את שכרו. |
42 Mi kawbaktih doeh kai tanghaih tawn hae nawktanawk thung ih nawkta maeto hanah zaehaih sahsak kami loe, cangkaehhaih thlung tahnong ah a oihsak moe, tuipui thungah vah nahaeloe hoih kue tih.
| אבל אוי למי שיגרום לילד המאמין בי לאבד את אמונתו! לאדם כזה מוטב שיקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים. |
43 Na ban mah na zaesak nahaeloe, takroek pat ah: ban hnetto koep ah dueh thai ai, hell hmai thungah caeh pongah loe, ban koep ai ah hinghaih thungah akun to nang hanah hoih kue: (Geenna g1067)
| ”אם ידך גורמת לך לחטוא – קצץ אותה! מוטב לחיות עם יד אחת בלבד ולחיות חיי נצח, מאשר ללכת לגיהינום, אל האש שלא תכבה, עם שתי ידיים. (Geenna g1067) |
44 to hell thungah loe nihcae ih alungh to dueh ai, hmai doeh dueh ai.
45 Na khok mah na zaesak nahaeloe, takroek pat ah: khok hnetto koep ah dueh thai ai, hell hmai thungah caeh pongah loe, khok koep ai ah hinghaih thungah akun to nang hanah hoih kue. (Geenna g1067)
| אם רגלך גורמת לך לחטוא – כרות אותה! מוטב להיות קיטע ולחיות חיי נצח, מאשר להיות בעל שתי רגליים שמוליכות אותך לגיהינום. (Geenna g1067) |
46 To hell thungah loe nihcae ih alungh to dueh ai, hmai doeh dueh ai.
| שם לא תמות התולעת (שתכרסם בהם), והאש לא תכבה לעולם. |
47 Na mik mah na zaesak nahaeloe, taprok dok ah: mik hnetto koep ah, hell hmai thungah caeh pongah loe, mik maeto hoi Sithaw prae thungah akun to nang hanah hoih kue. (Geenna g1067)
| ”אם עינך גורמת לך לחטוא – עקור אותה! מוטב להיכנס למלכות אלוהים עיוור למחצה, מאשר להישאר בעל שתי עיניים בגיהינום, (Geenna g1067) |
48 To hell thungah loe nihcae ih alung to dueh ai, hmai doeh dueh ai.
| מקום שבו התולעת לא תמות לעולם, והאש לא תכבה לעולם. |
49 Angbawnhaih moi to paloi hoiah atok boih baktih toengah, kami boih paloi hoiah atokhaih to om tih.
| כל אדם יומלח באש. המלח הוא טוב, אך אם הוא מאבד את מליחותו הוא חסר תועלת; כיצד תוכלו להשיב לו את הטעם? על כן שימרו על המלח הנמצא בקרבכם וחיו בשלום איש עם רעהו.“ |
50 Paloi loe hoih: toe a khrumhaih to anghmaa nahaeloe, kawbangah maw na khrumsak let thai tih? Nangmacae hanah paloi baktiah khrum oh loe, maeto hoi maeto angdaehhaih to tawn oh, tiah a naa.
