< Deuteronomy 28 >

1 Na Angraeng Sithaw ih lok tahngai moe, vaihniah kang paek o ih loknawk hae kahoih ah na tahngai o nahaeloe, na Angraeng Sithaw mah long nuiah kaom kaminawk boih pong kasang koek ah na suem o tih.
וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤ועַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְיֹ֔ון עַ֖ל כָּל־גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
2 Na Angraeng Sithaw ih lok na tahngai o nahaeloe, hae tahamhoihaihnawk boih na nuiah pha ueloe, nangcae khaeah om poe tih.
וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
3 Vangpui thungah taham na hoih o ueloe, lawk ah doeh taham na hoih o tih.
בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃
4 To tahamhoihaih loe na zok hoiah athaih tacawthaih hoi na lawk ah thingthai kapop ah athaihaih hae ni, maitaw caanawk pung o ueloe, tuu khongkha thung ih tuu caanawk doeh pung o tih.
בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃
5 Benthang hoi hmuen na suek o haih ahmuen doeh tahamhoih o tih.
בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃
6 A thungah na kun o moe, tasa bangah na caeh o naah doeh taham na hoih o tih.
בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃
7 Angraeng mah nang tuk han kangthawk na misanawk to na hmaa ah tuh tih; nihcae loe nang tuk hanah loklam maeto hoiah angzo o tih, toe nihcae loe na hmaa hoiah loklam sarihto ampraek o ueloe, cawn o tih.
יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֙יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃
8 Hmuenmae na suek o haih ahmuen, na ban hoi sak ih hmuenawk boih nuiah Angraeng mah tahamhoihaih na paek o tih; na Angraeng Sithaw mah paek ih prae thungah tahamhoihaih na paek o tih.
יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
9 Na Angraeng Sithaw ih lok na tahngaih o moe, a loklam ah na caeh o nahaeloe, Angraeng mah nangcae khaeah lokkam ih baktih toengah, angmah ih ciimcai kami ah na suem tih.
יְקֽ͏ִימְךָ֙ יְהוָ֥ה לֹו֙ לְעַ֣ם קָדֹ֔ושׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו׃
10 To naah nangcae loe Angraeng ih ahmin hoiah kawk ih kami ni, tiah long pum ih kaminawk boih mah hnu o tih; to naah nihcae mah nangcae to zii tih.
וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃
11 Angraeng mah nang ang paek hanah, nam panawk khaeah sak ih lokkamhaih prae ah loe, na zok thung hoiah thingthai to athai tih, lawk ah thingthai qumpo pop parai ah tacawt ueloe, maitaw caanawk to pungsak tih.
וְהֹותִרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטֹובָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃
12 Na Angraeng Sithaw mah atue phak naah kho angzohsak moe, na ban hoi sak ih hmuennawk boih tahamhoihaih paek hanah, angmah ih hmuen suekhaih ahmuen ah kaom, van thok to paong ueloe, kho angzosak tih; nangcae loe minawk khaeah na coi o mak ai, toe nangcae mah ni pop parai kaminawk coisak hanah na paek o tih.
יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ לְ֠ךָ אֶת־אֹוצָרֹ֨ו הַטֹּ֜וב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתֹּ֔ו וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֙יתָ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃
13 Angraeng mah tamaai ah na omsak mak ai, lu ah ni na suem tih; vaihniah kang paek ih, na Angraeng Sithaw ih loknawk to pazui moe, sak hanah lok na tahngaih o nahaeloe, atlim ah na om o mak ai, ranuiah khue ni na om o tih;
וּנְתֽ͏ָנְךָ֙ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֙יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֹֽׂות׃
14 vaihniah kang paek o ih lok hae banqoi bantang nam khraeng o taak ai, kalah sithawnawk hnukah doeh na bang o ai moe, a tok doeh na sah pae o ai nahaeloe, to baktih tahamhoihaih to na hnu o tih.
וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס
15 Toe na Angraeng Sithaw ih lok to na tahngai o ai; vaihniah kang paek o ih a loknawk hoi anih ih kaaloknawk to na pazui o ai, sak hanah lok doeh na tahngai o ai nahaeloe, hae tangoenghaih loknawk hae nangcae nuiah krah tih.
וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃
16 Vangpui ah tangoenghaih na tong o ueloe, lawk ah doeh tangoenghaih na tong o tih.
אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃
17 Nangmah ih benthang hoi hmuen suekhaih ahmuen ah doeh, tangoenghaih to om tih.
אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃
18 Na zok thung ih thingthai, na lawk ih thingthai qumpo, maitaw caanawk hoi na tuu khongkha thung ih tuu caanawk mah doeh tangoenghaih to zok o tih.
אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃
19 A thungah na caeh o naah tangoenghaih na tong o ueloe, na tacawt o naah doeh tangoenghaih na tong o tih.
אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃
20 Angraeng na pahnawt o sut moe, na sak o ih sethaih pongah karangah amrohaih pha ai karoek to tangoenghaih hoi dawnraihaih to omsak ueloe, na ban hoi sak ih hmuennawk boih pongah thuitaekhaih to omsak tih.
יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה ׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑ה עַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מֽ͏ַעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃
21 Toep han na caeh ih prae thung hoiah amrosak boih ai karoek to, Angraeng mah na nuiah nathaih to phasak tih.
יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּתֹ֣ו אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
22 Angraeng mah nangcae to angoihaih maw, ngannathaih maw, nganbawkhaih maw, nganbet paraihaih maw, takpum zaek kaenghaih maw, ngan duek suthaih maw, sumsen hoiah maw na thuitaek o ueloe, nam ro o boih ai karoek to, to baktih nathaih mah na patom o tih.
יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפֹ֖ון וּבַיֵּרָקֹ֑ון וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥ד אָבְדֶֽךָ׃
23 Nangcae ranui ih van to sum kamling ah om ueloe, nangcae tlim ih long loe sum ah angcoeng tih.
וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃
24 Angraeng mah na prae thungah angzo khotui to vaiphu hoi maiphu ah angcoengsak tih, nam ro o boih ai karoek to van hoiah nang khaeah krah tathuk tih.
יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֙יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃
25 Angraeng mah nang to na misanawk hmaa ah amtimsak tih; nihcae tuk hanah loklam maeto hoiah na caeh; toe loklam sarihto hoiah nihcae hmaa ah na cawn ueloe, long pum ah panuet thok kami ah na om o tih.
יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָ לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃
26 Na qok loe van ih tavaanawk hoi long ah kaom moisannawk ih buh ah om tih, mi mah doeh to van ih tavaa hoi moisannawk to hui mak ai.
וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃
27 Angraeng mah Izip prae ih ahlut, ngan tangdawh nathaih, phra, kahoih thai ai ngan kamthak hoiah na thuitaek o tih.
יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֙יִם֙ וּבָעֳפָלִים (וּבַטְּחֹרִ֔ים) וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃
28 Angraeng mah amthuhaih, mikmaenghaih hoi poek anghmang suthaih hoiah na thuitaek tih;
יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּעֹ֖ון וּבְעִוָּרֹ֑ון וּבְתִמְהֹ֖ון לֵבָֽב׃
29 mikmaeng mah khoving ah pathoep baktih toengah, khodai ah hmuen to na pathoep o tih; na caehhaih lam kruekah hmacawn mak ai; kaminawk mah na pacaekthlaek o ueloe, hmuennawk to na lomh pae o tih; mi mah doeh na pahlong o mak ai.
וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְ עָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מֹושִֽׁיעַ׃
30 Zu na la o tih; toe minawk kalah mah na zu to iip o haih tih; im na sah o tih; toe na om haih mak ai; misur takha na sah o tih; toe athaih na pakhrik o mak ai.
אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁגָּלֶנָּה (יִשְׁכָּבֶ֔נָּה) בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בֹּ֑ו כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃
31 Nangmah ih maitaw to na mikhnuk ah bop o tih; toe a moi to na caa o mak ai; na mikhnukah nang ih laa hrang to thaa hoi la o tih; toe na paek o let mak ai; na misanawk hanah nang ih tuu to paek o naah, pahlongkung mi doeh om mak ai.
שֹׁורְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנֹ֣ות לְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מֹושִֽׁיעַ׃
32 Minawk mah na capa hoi na canunawk to la o ving tih; nihcae na khet loiah na mik to khah sut ueloe, na ban doeh thazok sut tih.
בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֔ות וְכָלֹ֥ות אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיֹּ֑ום וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃
33 Na prae thung ih thingthai qumpo, toksak hoiah na hnuk ih hmuennawk to na panoek ai ih kaminawk mah caa o king tih; na hing thung kami mah pacaekthlaekhaih na tong o tih;
פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃
34 na mik hoi hnuk ih hmuen mah nang to amthusak tih.
וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
35 Angraeng mah khokkhu hoi khoknawk khue ai ah, na khokpadae hoi lu khoek to kahoih thai ai ahlut hoiah koisak tih.
יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֙יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥ד קָדְקֳדֶֽךָ׃
36 Angraeng mah nangmacae hoi nangmacae nuiah na suek o ih siangpahrang to, nangmah hoi nam panawk mah doeh panoek vai ai ih kaminawk khaeah caeh haih ueloe, to ah thing hoiah maw, thlung hoiah maw sak ih kalah sithawnawk to na bok o tih.
יֹולֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָ וְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃
37 Nangcae loe Angraeng mah haek han ih prae kalah kaminawk salakah dawnraihaih, patahhaih hoi pahnui thuih hanah ni na om o tih boeh.
וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃
38 Na lawk thungah cangti pop parai ah na tuh o tih; toe pakhunawk mah caak boih pongah, zetta khue ni na aat o tih.
זֶ֥רַע רַ֖ב תֹּוצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃
39 Misur takha na sah o ueloe, akung doeh na tling o tih; toe langkawk mah caak pongah, misurtui doeh na nae o mak ai ueloe, athaih doeh na caa o mak ai.
כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃
40 Na prae thung boih ah olive thing na tawn o tih; toe athaih angmuen king pongah, olive situi to nang nok o mak ai.
זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֙מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃
41 Canu hoi capanawk doeh na tawn o tih; toe nihcae loe misong ah angtang o pongah, nihcae hoi nawnto kanawm ah na om o mak ai.
בָּנִ֥ים וּבָנֹ֖ות תֹּולִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃
42 Na prae thungah kaom thingnawk hoi thingthai qumponawk to pakhuh mah caa boih tih.
כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃
43 Nangcae thungah kaom angvin loe nangcae ranuiah daw tahang tih, nangcae loe atlim ah nang hum o tathuk tih.
הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃
44 Hmuen coi hanah anih mah na paek tih, toe nang loe anih coisak hanah hmuen na paek thai mak ai; anih loe lu ah om ueloe, nang loe tamai ah na om tih.
ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃
45 Na Angraeng Sithaw ih loknawk, anih mah thuih ih loknawk hoi anih ih kaaloknawk pazui hanah lok na tahngai o ai pongah, nam ro boih ai karoek to, hae tangoenghaih hae na nuiah pha boih tih, nang to na patom o ueloe, na kae o tih.
וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֣ות הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֙וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃
46 To hmuennawk loe nangmah hoi na caanawk nuiah, dungzan angmathaih hoi dawnrai hmuen ah om tih.
וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְאֹ֖ות וּלְמֹופֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃
47 angraeng nathuem ah, anghoehaih hoiah na Angraeng Sithaw ih tok to na sah ai pongah,
תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃
48 Angraeng mah patoeh ih na misanawk ih tok to, zok amthlamhaih, tui anghaehhaih, bangkrai ah ohhaih, amtang amlaihaih hoiah na sah tih; nam ro ai karoek to tahnong ah sum hoiah thlong na thuk pae tih.
וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙ עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃
49 Nangcae tuksak hanah Angraeng mah tahmu baktih angtawt karang, a lok na thaih ai ih angthla parai, long boenghaih ahmuen ah kaom,
יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גֹּ֤וי מֵרָחֹוק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֹֽו׃
50 mikhmai pan thai ai, mitong doeh nawkta doeh tahmenhaih tawn ai kalah prae kami to kawk ueloe,
גֹּ֖וי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃
51 nam ro o boih ai karoek to, na misa mah nang ih maitaw caa hoi na lawk ih thingthai qumponawk to caa king tih; nam ro ai karoek to, anih mah cang, misurtui, situi, maitaw caanawk hoi tuu caanawk to tahmat mak ai.
וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּירֹ֣ושׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃
52 Na prae thungah na oep ih nangmah ih vangpui sipae amtim rup ai karoek to, na prae thung ih vangpuinawk to takui o boih tih; na Angraeng Sithaw mah ang paek o ih, prae thung ih vangpuinawk to takui o boih tih.
וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֙יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ות וְהַבְּצֻרֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ן בְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃
53 Misa mah na takui khoep ueloe, poek patang loiah na Angraeng Sithaw mah ang paek ih na zok thung ih na canu hoi na capanawk mataeng doeh na caa tih.
וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃
54 Nangcae thung ih palungsawk koek kami hoi poek naem koek kami mah mataeng doeh angmah ih nawkamya, a palung ih a zu hoi kahing a caanawk nuiah tahmenhaih tawn mak ai;
הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינֹ֤ו בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיקֹ֔ו וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יֹותִֽיר׃
55 a caak ih ngan to a caak hanah, to kaom kami maeto han mataeng doeh paek mak ai; na misanawk mah vangpui takui o nathung tidoeh tawn ai ah khosak nathung, to tiah na misanawk mah poekhaih amtangsak tih.
מִתֵּ֣ת ׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו כֹּ֑ל בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃
56 Palungsawk moe, poek naem pongah, long cawh vai ai nongpata doeh caak han tawn ai pongah, a palung ih sava, a capa hoi a canu nuiah poeksethaih palungthin to tawn tih,
הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙ בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃
57 a khok hnetto salak hoiah tacawt a caa nawkta, a zok thung hoi tapen a caanawk nuiah poeksethaih palungthin to tawn tih; misa mah vangpuinawk to takui khoep moe, poekhaih patangsak pongah, tamquta hoiah a caanawk to caa tih.
וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיֹּוצֵ֣ת ׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֙יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
58 Lensawk moe, zit kathok ahmin, na Angraeng Sithaw to zit hanah, hae cabu thungah tarik ih kaaloknawk hae acoehaih hoiah na pazui boih ai nahaeloe,
אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנֹּורָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
59 na Angraeng Sithaw mah na caanawk nuiah na tongh han koi dawnrai koi hmuen ah kaom raihaih, kalen parai raihaih, atue kasawk parai raihaih, kahoih thai ai kanung parai nathaih to patoeh tih.
וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכֹּ֣ות זַרְעֶ֑ךָ מַכֹּ֤ות גְּדֹלֹות֙ וְנֶ֣אֱמָנֹ֔ות וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃
60 Na zit ih Izip prae nathaihnawk to, na nuiah phasak boih tih, nang khaeah akapsak caeng tih.
וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃
61 Angraeng mah nam ro ai karoek to, hae kaalok cabu thungah tarik ai ih nathaih hoi raihaihnawk to na nuiah phasak tih.
גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃
62 Nang loe van ih cakaeh zetto na pop cadoeh, na Angraeng Sithaw ih lok to na tahngai ai pongah, zetta ah ni na om sut tih.
וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
63 Nang khosak na hoih moe, nang pung tahang naah, Angraeng anghoe baktih toengah, Angraeng loe nang to amrosak moe, tidoeh tawn ai ah ohsak hanah doeh anghoe; qawktoep han na caehhaih prae thung hoiah anih mah nang to amrosak tih.
וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבֹּ֣ות אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
64 To pacoengah Angraeng mah, long boenghaih maeto bang hoi kalah maeto bang khoek to, kaminawk salakah na haek o boih tih; to ahmuen ah nangmah hoi nam panawk mah panoek o vai ai ih, thing hoi sak moe, thlung hoiah sak ih kalah sithawnawk to na bok o tih.
וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃
65 Nang loe to prae kaminawk salakah anghakhaih na hnu mak ai; na khokpadae suekhaih kakhawt anghakhaih ahmuen mataeng doeh na tawn mak ai; toe Angraeng mah to ahmuen ah tasoehhaih palungthin, mik thazokhaih hoi palungsethaih to na paek tih.
וּבַגֹּויִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנֹ֖וחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְיֹ֥ון עֵינַ֖יִם וְדֽ͏ַאֲבֹ֥ון נָֽפֶשׁ׃
66 Oephaih om ai ah kho na sah ueloe, khoving khodai zithaih hoiah na om tih; oephaih kaom hinghaih to na tawn mak ai.
וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיֹומָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃
67 Zithaih palungthin, mik hoi hnuk ih hmuen mah zithaih to paek pongah, khawnthaw ah niduem lai nasoe, tiah na thui ueloe, duembang ah khodai lai nasoe, tiah na thui tih.
בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
68 Hae loklam na hnu let mak ai boeh, tiah kang thuih ih loklam hoiah, Angraeng mah nang to, Izip prae ah palong pui hoiah na thak let tih, to prae ah misong nongpa hoi misong nongpata ah oh hanah, nangcae to misanawk khaeah na zaw tih; toe mi mah doeh nangcae to qan mak ai.
וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה ׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיֹּות֒ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף עֹ֖וד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨ם שָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָחֹ֖ות וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס

< Deuteronomy 28 >