1 Samuel 17
1 To naah Philistin kaminawk loe misatuk hanah, Judah prae Sokoh vangpui ah amkhueng o; Sokoh hoi Azekah vangpui salak ih Ephes-Dammim ah ataihaih im to a sak o.
| וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים׃ |
2 Saul hoi Israel kaminawk doeh nawnto amkhueng o toeng moe, Elah azawn ah atai o pacoengah, Philistin kaminawk hoi angtuk hanah angphaeng o.
| וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים׃ |
3 Philistinnawk loe ho bang ih mae ah oh o, Israel kaminawk doeh hae bang ih mae ah oh o, nihcae salakah azawn to oh.
| וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם׃ |
4 Philistin kaminawk ataihaih ahmuen ah Gath acaeng Goliah, tiah ahmin kaom kami to oh; anih loe dong tarukto pacoeng kar to sang.
| וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃ |
5 Anih loe sumkamling lumuek to angmuek moe, shekel sang pangato kazit sumkamling misa angvaenghaih aphaw to angkhuk.
| וְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַל־רֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן חֲמֵשֶׁת־אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת׃ |
6 A khok to sumkamling hoiah padap moe, a hnukbang ah sumkamling tayae to avak.
| וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃ |
7 Anih ih tayae haa loe caham haa baktiah ah noet; anih ih tayae loe shekel cumvai tarukto azit; anih ih aphaw sinkung loe anih hmaa ah caeh.
| וחץ חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו׃ |
8 Goliath loe angdoet moe, Israel misatuh angraengnawk khaeah, Tipongah misatuk hanah nang zoh o loe? Kai loe Philistin kami ah ka oh, nangcae loe Saul ih tamna ah na ai maw na oh o? Kai hoi angtuk hanah kami maeto qoi oh, anih to kai khaeah angzo o sak tathuk ah.
| וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּ־לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי׃ |
9 Anih mah kai tuh thaih moe, na hum nahaeloe, nangcae ih tamna ah ka oh o han; toe anih to ka pazawk moe, ka hum nahaeloe, nangcae doeh kaicae ih tamna ah om oh loe, kaicae ih tok to sah oh, tiah a naa.
| אִם־יוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַעֲבָדִ֑ים וְאִם־אֲנִ֤י אֽוּכַל־לוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִהְיִ֤יתֶם לָ֙נוּ֙ לַעֲבָדִ֔ים וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ׃ |
10 Philistin kami mah, Vaihniah Israel misatuh angraengnawk hoi angtuk hanah ka kawk, kami maeto mah na patoeh oh, anih hoiah kang tuk hoi han, tiah a naa.
| וַיֹּ֙אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד׃ |
11 Philistin kami ih lok to Saul hoi Israel kaminawk mah thaih o naah, palungboeng o moe, a zit o.
| וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃ פ |
12 Judah prae Bethlehem vangpui ah kaom, Ephrathah kami David ampa Jesse loe, capa tazetto sak; anih ih saningcoeh capa thumtonawk loe Saul ih misatuh kami ah oh o.
| וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃ |
13 Jesse capa kacoeh thumtonawk loe misa angtukhaih ahmuen ah Saul hnukah bang o; misatuk naah kacaeh anih capa thumtonawk loe, a calu Eliab, hnetto haih capa Abinadab hoi thumto haih capa Shammah cae hae ni.
| וַיֵּ֨לְכ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת בְּנֵֽי־יִשַׁי֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֥וּ אַחֲרֵי־שָׁא֖וּל לַמִּלְחָמָ֑ה וְשֵׁ֣ם ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת בָּנָ֗יו אֲשֶׁ֤ר הָלְכוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֱלִיאָ֣ב הַבְּכ֗וֹר וּמִשְׁנֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב וְהַשְּׁלִשִׁ֖י שַׁמָּֽה׃ |
14 David loe capa asoi ah oh; a capa kacoeh thumtonawk loe Saul hnukah bang o.
| וְדָוִ֖ד ה֣וּא הַקָּטָ֑ן וּשְׁלֹשָׁה֙ הַגְּדֹלִ֔ים הָלְכ֖וּ אַחֲרֵ֥י שָׁאֽוּל׃ ס |
15 Toe David loe Saul khae hoi Bethlehem ah ampa ih tuu toep hanah caeh.
| וְדָוִ֛ד הֹלֵ֥ךְ וָשָׁ֖ב מֵעַ֣ל שָׁא֑וּל לִרְע֛וֹת אֶת־צֹ֥אן אָבִ֖יו בֵּֽית־לָֽחֶם׃ |
16 Philistin kami mah ni quipalito thung, aduem akhawn tacawt moe, hang thuih.
| וַיִּגַּ֥שׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַשְׁכֵּ֣ם וְהַעֲרֵ֑ב וַיִּתְיַצֵּ֖ב אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃ פ |
17 Jesse mah a caa David khaeah, Hae ah kaom daengh tangcae cang Ephah maeto hoi takaw kae hato sinh loe, namyanawk ataihaih ahmuen ah karangah thak paeh.
| וַיֹּ֨אמֶר יִשַׁ֜י לְדָוִ֣ד בְּנ֗וֹ קַח־נָ֤א לְאַחֶ֙יךָ֙ אֵיפַ֤ת הַקָּלִיא֙ הַזֶּ֔ה וַעֲשָׂרָ֥ה לֶ֖חֶם הַזֶּ֑ה וְהָרֵ֥ץ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לְאַחֶֽיךָ׃ |
18 Maitaw tahnutui kamkhawk hato doeh misatuh sangto ukkung angraeng hanah sin paeh; namyanawk ngantui o maw, tiah khenah loe, nihcae ngantui o, tiah amtuenghaih hmuen maeto na sin ah.
| וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר־הָאָ֑לֶף וְאֶת־אַחֶ֙יךָ֙ תִּפְקֹ֣ד לְשָׁל֔וֹם וְאֶת־עֲרֻבָּתָ֖ם תִּקָּֽח׃ |
19 Namyanawk hoi Israel kaminawk loe, Saul khaeah oh o boih moe, Elah azawn ah Philistinawk tuk hanah atai o, tiah a naa.
| וְשָׁא֤וּל וְהֵ֙מָּה֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק הָֽאֵלָ֑ה נִלְחָמִ֖ים עִם־פְּלִשְׁתִּֽים׃ |
20 David loe khawnthaw ah angthawk moe, angmah ih tuunawk to tuutoep kami maeto khaeah aap, Jesse mah thuih ih lok baktih toengah, hmuenmaenawk to lak pacoengah, a caeh. Anih loe misatuh kaminawk misatuk han hang o li naah phak.
| וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד בַּבֹּ֗קֶר וַיִּטֹּ֤שׁ אֶת־הַצֹּאן֙ עַל־שֹׁמֵ֔ר וַיִּשָּׂ֣א וַיֵּ֔לֶךְ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יִשָׁ֑י וַיָּבֹא֙ הַמַּעְגָּ֔לָה וְהַחַ֗יִל הַיֹּצֵא֙ אֶל־הַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וְהֵרֵ֖עוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃ |
21 Israel misatuh kaminawk hoi Philistin misatuh kaminawk loe maeto hoi maeto misa angtuk hanah amsak o.
| וַתַּעֲרֹ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ וּפְלִשְׁתִּ֔ים מַעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את מַעֲרָכָֽה׃ |
22 David loe angmah ih hmuennawk to hmuenmae pakuemkung khaeah caehtaak, misa angtukhaih ahmuen ah a cawnh moe, amyanawk to ban sinh.
| וַיִּטֹּשׁ֩ דָּוִ֨ד אֶת־הַכֵּלִ֜ים מֵעָלָ֗יו עַל־יַד֙ שׁוֹמֵ֣ר הַכֵּלִ֔ים וַיָּ֖רָץ הַמַּעֲרָכָ֑ה וַיָּבֹ֕א וַיִּשְׁאַ֥ל לְאֶחָ֖יו לְשָׁלֽוֹם׃ |
23 Nihcae hoi lokthuih o li naah, khenah, Gath ah kaom Philistin kaminawk thungah thacak koek, Goliath, tiah ahmin kaom kami loe Philistin misatuh kaminawk hmaa ah tacawt moe, a thuih zong ih lok baktih toengah, kami hnaphaih hoiah hangh let bae; anih hanghaih lok to David mah thaih.
| וְה֣וּא ׀ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֗ם וְהִנֵּ֣ה אִ֣ישׁ הַבֵּנַ֡יִם עוֹלֶ֞ה גָּלְיָת֩ הַפְּלִשְׁתִּ֨י שְׁמ֤וֹ מִגַּת֙ ממערות פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְדַבֵּ֖ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִֽד׃ |
24 Israel kaminawk mah to kami to hnuk o naah, paroeai zit o moe, cawnh o taak boih.
| וְכֹל֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בִּרְאוֹתָ֖ם אֶת־הָאִ֑ישׁ וַיָּנֻ֙סוּ֙ מִפָּנָ֔יו וַיִּֽירְא֖וּ מְאֹֽד׃ |
25 Israel kaminawk mah, Hmaa bangah angzo hae kami hae na hnuk o maw? Israel kaminawk hnaphnaehaih hoiah ni angzoh; anih hum thaih kami loe siangpahrang mah pop parai tangqum to paek tih; a canu doeh zu ah paek ueloe, ampa ih imthung takoh boih doeh Israel prae thungah tamut conghaih loisak tih, tiah a naa o.
| וַיֹּ֣אמֶר ׀ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל הַרְּאִיתֶם֙ הָאִ֤ישׁ הָֽעֹלֶה֙ הַזֶּ֔ה כִּ֛י לְחָרֵ֥ף אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל עֹלֶ֑ה וְֽ֠הָיָה הָאִ֨ישׁ אֲשֶׁר־יַכֶּ֜נּוּ יַעְשְׁרֶ֥נּוּ הַמֶּ֣לֶךְ ׀ עֹ֣שֶׁר גָּד֗וֹל וְאֶת־בִּתּוֹ֙ יִתֶּן־ל֔וֹ וְאֵת֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יו יַעֲשֶׂ֥ה חָפְשִׁ֖י בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ |
26 To naah David mah anih taengah angdoe kaminawk khaeah, Aicae Israel kaminawk hnaphnae hae Philistin kami hum kami loe timaw hnu tih? Kahing Sithaw ih misatuh kaminawk hnaphnae, tangyat hin aat ai hae Philistin kami loe mi aa? tiah a naa.
| וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶֽל־הָאֲנָשִׁ֞ים הָעֹמְדִ֣ים עִמּוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶֽעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ |
27 To naah kaminawk mah anih khaeah, Anih hum thaih kami loe, to tiah sah pae tih, tiah a naa o.
| וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָעָ֔ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽנּוּ׃ |
28 David loe kaminawk hoiah lok apaeh, tiah amya kacoeh koek Eliab mah hnuk naah, David nuiah palungphui moe, anih khaeah, Tih sak hanah hae ah nang zoh loe? Zetta kaom tuu to mi khaeah maw na caeh taak? Nam oekhaih hoi poeksethaih to ka panoek; misatuk khet hanih ni hae ah nang zoh tathuk, tiah a naa.
| וַיִּשְׁמַ֤ע אֱלִיאָב֙ אָחִ֣יו הַגָּד֔וֹל בְּדַבְּר֖וֹ אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וַיִּֽחַר־אַף֩ אֱלִיאָ֨ב בְּדָוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר ׀ לָמָּה־זֶּ֣ה יָרַ֗דְתָּ וְעַל־מִ֨י נָטַ֜שְׁתָּ מְעַ֨ט הַצֹּ֤אן הָהֵ֙נָּה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲנִ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ֗ וְאֵת֙ רֹ֣עַ לְבָבֶ֔ךָ כִּ֗י לְמַ֛עַן רְא֥וֹת הַמִּלְחָמָ֖ה יָרָֽדְתָּ׃ |
29 David mah, Timaw ka sak pazae moeng boeh? Vaihi lok ka thui thai mak ai maw? tiah a naa.
| וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד מֶ֥ה עָשִׂ֖יתִי עָ֑תָּה הֲל֖וֹא דָּבָ֥ר הֽוּא׃ |
30 To pacoengah kami maeto khaeah angqoi moe, to hmuen kawng to a thui let bae; to ih kaminawk mah a thuih pae tangcae lok to a thuih pae o let.
| וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃ |
31 David mah thuih ih lok to nihcae mah thaih o naah, Saul khaeah thuih pae o; to pongah Saul mah anih to kawksak.
| וַיְּשָּֽׁמְעוּ֙ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֥דוּ לִפְנֵֽי־שָׁא֖וּל וַיִּקָּחֵֽהוּ׃ |
32 David mah Saul khaeah, Mi kawbaktih doeh hae Philistin kami pongah palugboeng hmah nasoe; na tamna kai ka caeh moe, anih to ka tuk han, tiah a naa.
| וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל אַל־יִפֹּ֥ל לֵב־אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃ |
33 Saul mah David khaeah, To Philistin kami tuk hanah na caeh thai tang mak ai; nang loe saning na nawk vop; anih loe nawkta nathuem hoi kamtong misatuh zong kami ah oh boeh, tiah a naa.
| וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽי־נַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו׃ ס |
34 Toe David mah Saul khaeah, Na tamna kai loe pa ih tuu to ka toep pae; to naah kaipui hoi taqomnawk angzoh o moe, tuu takha thung ih tuunawk to kaek o naah,
| וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל רֹעֶ֨ה הָיָ֧ה עַבְדְּךָ֛ לְאָבִ֖יו בַּצֹּ֑אן וּבָ֤א הָֽאֲרִי֙ וְאֶת־הַדּ֔וֹב וְנָשָׂ֥א שֶׂ֖ה מֵהָעֵֽדֶר׃ |
35 a hnukah ka patom moe, ka hum pacoengah pakha thung ih tuu to ka pahlong; kai ang hmang naah, a sam ah ka naeh moe, ka boh pacoengah, ka hum.
| וְיָצָ֧אתִי אַחֲרָ֛יו וְהִכִּתִ֖יו וְהִצַּ֣לְתִּי מִפִּ֑יו וַיָּ֣קָם עָלַ֔י וְהֶחֱזַ֙קְתִּי֙ בִּזְקָנ֔וֹ וְהִכִּתִ֖יו וַהֲמִיתִּֽיו׃ |
36 Na tamna kai loe kaipui doeh, taqom doeh ka hum boeh; hae tangyat hin aat ai Philistin kami doeh, kahing Sithaw ih misatuh kaminawk to a hnaphnae pongah, to tiah ni om toeng tih.
| גַּ֧ם אֶֽת־הָאֲרִ֛י גַּם־הַדּ֖וֹב הִכָּ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וְֽ֠הָיָה הַפְּלִשְׁתִּ֨י הֶעָרֵ֤ל הַזֶּה֙ כְּאַחַ֣ד מֵהֶ֔ם כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכֹ֖ת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ ס |
37 Kaipui hoi taqom ban thung hoiah kai pahlongkung, Angraeng loe Philistin kaminawk ban thung hoiah doeh na pahlong let tih, tiah a naa. Saul mah David khaeah, To tiah nahaeloe, Caeh ah, na taengah Angraeng om nasoe, tiah a naa.
| וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּלַ֜נִי מִיַּ֤ד הָֽאֲרִי֙ וּמִיַּ֣ד הַדֹּ֔ב ה֣וּא יַצִּילֵ֔נִי מִיַּ֥ד הַפְּלִשְׁתִּ֖י הַזֶּ֑ה ס וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־דָּוִד֙ לֵ֔ךְ וַֽיהוָ֖ה יִהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ |
38 To pacoengah Saul mah David to angmah ih misa angvaenghaih aphaw to angkhuksak; misatukhaih khok padaphaih to abuensak moe, sumkamling lumuek to angmueksak.
| וַיַּלְבֵּ֨שׁ שָׁא֤וּל אֶת־דָּוִד֙ מַדָּ֔יו וְנָתַ֛ן ק֥וֹבַע נְחֹ֖שֶׁת עַל־רֹאשׁ֑וֹ וַיַּלְבֵּ֥שׁ אֹת֖וֹ שִׁרְיֽוֹן׃ |
39 David loe a khukbuen nuiah sumsen to pathlet; caeh han tha pathok, toe to baktih hmuennawk to angkhuk vai ai pongah hnaep ai. David mah Saul khaeah, Kang khuk zong ai pongah, ka caeh thai ai, tiah a naa. To pongah David mah aphaw to angkhring ving.
| וַיַּחְגֹּ֣ר דָּוִ֣ד אֶת־חַ֠רְבּוֹ מֵעַ֨ל לְמַדָּ֜יו וַיֹּ֣אֶל לָלֶכֶת֮ כִּ֣י לֹֽא־נִסָּה֒ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־שָׁא֗וּל לֹ֥א אוּכַ֛ל לָלֶ֥כֶת בָּאֵ֖לֶּה כִּ֣י לֹ֣א נִסִּ֑יתִי וַיְסִרֵ֥ם דָּוִ֖ד מֵעָלָֽיו׃ |
40 A ban ah cunghet to sinh, vacong ih palang thlung pangato a khuih moe, tuu toep naah avak ih pasah thungah pacaeng; a ban ah ngazai to sinh moe, Philistin kami to a hmaang.
| וַיִּקַּ֨ח מַקְל֜וֹ בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּֽי ׃ |
41 To naah Philistin kami loe David khaeah anghnai aep aep, Philistin kami ih aphaw phawkung to anih hmaa ah a caehsak.
| וַיֵּ֙לֶךְ֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י הֹלֵ֥ךְ וְקָרֵ֖ב אֶל־דָּוִ֑ד וְהָאִ֛ישׁ נֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה לְפָנָֽיו׃ |
42 Philistin kami mah khet naah, David ih ngan loe amling hup moe, kranghoih, nawkta ah a hnuk pongah, anih to patoek.
| וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶת־דָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽי־הָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִם־יְפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ |
43 David khaeah, Kai loe ui ah maw nang poek moe, cunghet hoiah nang hmaang loe? tiah a naa. Philistin kami mah David to angmah ih sithaw hmin hoiah tangoeng.
| וַיֹּ֤אמֶר הַפְּלִשְׁתִּי֙ אֶל־דָּוִ֔ד הֲכֶ֣לֶב אָנֹ֔כִי כִּֽי־אַתָּ֥ה בָֽא־אֵלַ֖י בַּמַּקְל֑וֹת וַיְקַלֵּ֧ל הַפְּלִשְׁתִּ֛י אֶת־דָּוִ֖ד בֵּאלֹהָֽיו׃ |
44 Anih mah David khaeah, Hae ah angzo ah, na ngan to van ih tavanawk hoi taw ih moinawk khaeah ka paek han, tiah a naa.
| וַיֹּ֥אמֶר הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־דָּוִ֑ד לְכָ֣ה אֵלַ֔י וְאֶתְּנָה֙ אֶת־בְּשָׂ֣רְךָ֔ לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ ס |
45 David mah Philistin kami khaeah, Kai tuk hanah sumsen, tayae, aphaw hoiah nang zoh; toe kai loe na patoek ih misatuh kaminawk ih Angraeng, Israel misatuh kaminawk ih Sithaw hmin hoiah ni nang tuk hanah kang zoh.
| וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהֵ֛י מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ׃ |
46 Vaihniah Angraeng mah nang hae ka ban ah paek tih; nang to kang hum moe, na tahnong to kang takroek pae pat han; vaihniah Philistin misatuh kaminawk ih qok to van ih tavaanawk hoi long ih moinawk khaeah ka paek han, to tiah ni Israel kaminawk khaeah Sithaw oh, tiah long pum mah panoek tih.
| הַיּ֣וֹם הַזֶּ֡ה יְסַגֶּרְךָ֩ יְהוָ֨ה בְּיָדִ֜י וְהִכִּיתִ֗ךָ וַהֲסִרֹתִ֤י אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְנָ֨תַתִּ֜י פֶּ֣גֶר מַחֲנֵ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְחַיַּ֣ת הָאָ֑רֶץ וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י יֵ֥שׁ אֱלֹהִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל׃ |
47 Tayae hoi sumsen hoiah misatuh kami to Angraeng mah pahlong ai, tiah hae ah amkhueng kaminawk boih mah panoek o tih; misatukhaih loe Angraeng ih ni, to pongah anih mah nangcae boih kaicae ban ah paek tih, tiah a naa.
| וְיֵֽדְעוּ֙ כָּל־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה כִּֽי־לֹ֛א בְּחֶ֥רֶב וּבַחֲנִ֖ית יְהוֹשִׁ֣יעַ יְהוָ֑ה כִּ֤י לַֽיהוָה֙ הַמִּלְחָמָ֔ה וְנָתַ֥ן אֶתְכֶ֖ם בְּיָדֵֽנוּ׃ |
48 Philistin kami mah David to naeh hanah angthawk moe, a taengah anghnai pae aep aep; to naah David mah Philistin kaminawk khaeah karangah cawnh.
| וְהָיָה֙ כִּֽי־קָ֣ם הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיֵּ֥לֶךְ וַיִּקְרַ֖ב לִקְרַ֣את דָּוִ֑ד וַיְמַהֵ֣ר דָּוִ֔ד וַיָּ֥רָץ הַמַּעֲרָכָ֖ה לִקְרַ֥את הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ |
49 Angmah ih pasah to tapawh tathuk moe, palang thlung maeto a lak pacoengah, Philistin kami to lu pataeh ah zai phaek; to naah anih to long ah cangku hmawk.
| וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד אֶת־יָד֜וֹ אֶל־הַכֶּ֗לִי וַיִּקַּ֨ח מִשָּׁ֥ם אֶ֙בֶן֙ וַיְקַלַּ֔ע וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י אֶל־מִצְח֑וֹ וַתִּטְבַּ֤ע הָאֶ֙בֶן֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיִּפֹּ֥ל עַל־פָּנָ֖יו אָֽרְצָה׃ |
50 David loe a ban ah sumsen to sin ai, Philistin kami to ngazai hoi palang thlung hoiah misatuk moe, pazawk.
| וַיֶּחֱזַ֨ק דָּוִ֤ד מִן־הַפְּלִשְׁתִּי֙ בַּקֶּ֣לַע וּבָאֶ֔בֶן וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ וְחֶ֖רֶב אֵ֥ין בְּיַד־דָּוִֽד׃ |
51 David loe cawnh moe, anih ih tak nuiah angdoet; Philistin kami ih sumsen to a suekhaih tabu thung hoiah aphongh moe, a hum pacoengah, anih ih tahnong to takroek pat. Angmacae thung ih thacak koek kami loe duek boeh, tiah Philistin kaminawk mah hnuk o naah, hnuk angnawn o moe, cawnh o.
| וַיָּ֣רָץ דָּ֠וִד וַיַּעֲמֹ֨ד אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֜י וַיִּקַּ֣ח אֶת־חַ֠רְבּוֹ וַֽיִּשְׁלְפָ֤הּ מִתַּעְרָהּ֙ וַיְמֹ֣תְתֵ֔הוּ וַיִּכְרָת־בָּ֖הּ אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּרְא֧וּ הַפְּלִשְׁתִּ֛ים כִּֽי־מֵ֥ת גִּבּוֹרָ֖ם וַיָּנֻֽסוּ׃ |
52 To pacoengah loe Israel hoi Judah kaminawk hmabang ah tacawt o moe, hanghaih hoiah Philistin kaminawk to azawn hoi Ekron khongkha khoek to patom o. Ahmaa kacaa kaminawk loe Sharaim vangpui, Gath vangpui hoi Ekron vangpui azawn caehhaih loklam khoek to a duek o.
| וַיָּקֻ֣מוּ אַנְשֵׁי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וִיהוּדָ֜ה וַיָּרִ֗עוּ וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔ים עַד־בּוֹאֲךָ֣ גַ֔יְא וְעַ֖ד שַׁעֲרֵ֣י עֶקְר֑וֹן וַֽיִּפְּל֞וּ חַֽלְלֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ בְּדֶ֣רֶךְ שַׁעֲרַ֔יִם וְעַד־גַּ֖ת וְעַד־עֶקְרֽוֹן׃ |
53 Philistin kaminawk patomhaih ahmuen hoiah amlaem o naah, Israel kaminawk mah, nihcae ataihaih im to muk pae o.
| וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִדְּלֹ֖ק אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אֶת־מַחֲנֵיהֶֽם׃ |
54 David mah Philistin kami ih lu to lak moe, Jerusalem ah sinh; Philistin kami ih misatukhaih hmuen to angmah ih kahni im ah a suek.
| וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיְבִאֵ֖הוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וְאֶת־כֵּלָ֖יו שָׂ֥ם בְּאָהֳלֽוֹ׃ ס |
55 David mah Philistin kaminawk tuk hanah hmaang, tiah Saul mah hnuk naah, misatuh ukkung angraeng Abner khaeah, Hae thendoeng loe mi ih capa maw? tiah a naa. Abner mah, Nang na hing baktih toengah, aw siangpahrang, ka thui thai ai, tiah a naa.
| וְכִרְא֨וֹת שָׁא֜וּל אֶת־דָּוִ֗ד יֹצֵא֙ לִקְרַ֣את הַפְּלִשְׁתִּ֔י אָמַ֗ר אֶל־אַבְנֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א בֶּן־מִי־זֶ֥ה הַנַּ֖עַר אַבְנֵ֑ר וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֔ר חֵֽי־נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֖לֶךְ אִם־יָדָֽעְתִּי׃ |
56 Siangpahrang mah, Mi ih capa maw, tiah panoek han dueng ah, tiah a naa.
| וַיֹּ֖אמֶר הַמֶּ֑לֶךְ שְׁאַ֣ל אַתָּ֔ה בֶּן־מִי־זֶ֖ה הָעָֽלֶם׃ ס |
57 Philistin kami humhaih ahmuen hoiah David amlaem pacoengah, Abner mah anih to kawk moe, Saul khaeah caeh haih, to naah David mah Philistin kami ih lu to a ban ah sinh vop.
| וּכְשׁ֣וּב דָּוִ֗ד מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֔י וַיִּקַּ֤ח אֹתוֹ֙ אַבְנֵ֔ר וַיְבִאֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְרֹ֥אשׁ הַפְּלִשְׁתִּ֖י בְּיָדֽוֹ׃ |
58 Saul mah, Thendoeng, nang loe mi ih capa aa? tiah a dueng. David mah, Kai loe Bethlehem vangpui ah kaom na tamna Jesse ih capa ni, tiah a naa.
| וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל בֶּן־מִ֥י אַתָּ֖ה הַנָּ֑עַר וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד בֶּֽן־עַבְדְּךָ֥ יִשַׁ֖י בֵּ֥ית הַלַּחְמִֽי׃ |
