Johan 12
1 Lätnak Pawi a phanak vai a mhnüp khyuk üng, thi se a mthawh be Lazaruha venak, Bethanih mlüha Jesuh pha lawki.
| ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים, |
2 Acuia Jesuha mü ei vai buh pyangnaka Matah naw jah kpüiki. Acuia Lazaruh pi Jesuh am atänga ngaw hngaki.
| ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים. |
3 Marih naw aktäa a phu küikia natuh ksi ng’ui liter uma cäpcäp lawpüi lü, Jesuha khaw jah buiki naw a lusam am a xuh pet. Acuna ksi ng’ui cun im k’um naküt üng ng'uiki.
| מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית. |
4 Acunsepi, axüisaw he üngka mat, Judah Iskarot, Jesuh phyahei khai naw,
| אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא: |
5 “Hina ksi ng’ui hin, ise ngui phya kthuma jawi lü, msih mpyaki he üng am a jah pet ni?” a ti.
| ”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“ |
6 Msih mpyaki he a jah mpyeneia phäh acukba a pyen am ni, khyang mpyukeia a kyaa thea, nguiip cüm lü, a k’uma ngui a lawhei khawia phäha kyaki.
| הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים. |
7 Jesuh naw, “Hawih ua, ka ng’utnak mhnüpa phäh pawh se.
| ”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי. |
8 “Msih mpyaki he cun aläa nami hlawnga awmki he ni. Kei cun aläa nami hlawnga ka ve khaia am kya” a ti.
| העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“ |
9 Jesuh Bethaniha veki ti Judahe naw ksing u lü, ami lawsih. Jesuh däk lawsihkie am ni, thihnak üngka naw a mthawh be Lazaruh pi ami hmuh hlüa phäha kyaki.
| יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה. |
10 Ktaiyü ngvaie naw Lazaruh pi ami hnim vaia cengkie;
| בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח. |
11 Lazaruha phäha Judah khyang khawhah naw jah hawih u lü, Jesuh ami juma phäha kyaki.
12 Angawi üng, Lätnak Pawia lawkia khyangpänu naw Jesuh Jerusalema law hlüki ti ami ksing üng,
| למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים |
13 nghleng hnahe jah kcüngei lü do khaia cit u lü, “Hosana, Bawipa ngming üng lawki Pamhnam naw dawkyanak pe se!” Pamhnam naw Isarelea sangpuxang dawkyanak pe se” ti lü ngpyangkie.
| לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“ |
14 Jesuh naw sanghngaksaü hmu lü, acuna khana ngcumki. Cangcim üng ang’yuka mäiha,
| ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה: |
15 “Zion mlüh aw, käh kyüheia; Tenga sanghngaksaüca üng cum lü, na sangpuxang law ve.”
| ”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“ |
16 Asüa ta axüisaw he naw am ksing u. Acunsepi Jesuh mhlünmtai a ni üng, Jesuha mawng cangcim naw a pyen ja ania phäh ahikba ami bilawhe ti cun süm law bekie.
| תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש. |
17 Lazaruh, ng’utnak üngka naw a khü be, thihnak üngka a mthawh be üng, a peia awmki hea khyange naw pi a mawngma pyenkie.
| אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים. |
18 Acunakyase, khyange naw pi a na do u lü ümhlamkie. Acukba müncanksee jah pawhki ni ti ngjakie.
| אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל. |
19 Pharisee amimät naw, “Teng u, i am mi pawh khawhki, khawmdek avan naw a hnu läk päng ve” ami ti.
| אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו. |
20 Pawia Pamhnam hjawkhah khaia Jerusalem mlüha jeng citkie üng Krike avang pi cit hngakie.
| בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים. |
21 Acun he cun Philipa (Kalile hne Bethsaida mlüha ka kyaki) veia law u lü, “Saja aw, Jesuh kami hmu hlüki” ti lü ami nghuinak.
| הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“ |
22 Philip naw Andru mtheh law se ani nghngih naw Jesuh üng ani va mtheh.
| פיליפוס מסר את ההודעה לאַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע. |
23 Jesuh naw jah msang lü, “Khyanga Capa a hlüngtainak vai akcün pha law ve.
| ”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע. |
24 “Akcanga ka ning jah mthehki: cangmci mdek üng am kya lü am a thih üng mäei khawiki. A thih üng va khawhaha ngtheipai law be khawiki.
| ”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד. |
25 “A xünsak mcehnaki naküt naw a xünsak mkhyüh khai. Hina khawmdek khana a xünsak hnengki naw angsäia xünnak yah khai. (aiōnios g166)
| האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios g166) |
26 “Ka khut pawh hlüki naküt naw na läk law se; ka khut pawhki cun ka venaka ve hnga khai. Ka khut pawhkia khyang cun Pa naw mhlünmtai khai.
| ”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי. |
27 “Atuh hin ka mlung khuikha ve. I ka pyen khai ni? ‘Ka Pa aw, hina kcün hin ka khana käh kpha lawa, ka ti khai aw? Iakyasepi, ahina khuikhatnak khamei khaia ni, ka law.
| כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם. |
28 “Ka Pa aw, na ngming hlüngtai se” a ti. Acunüng, “Ka mhlünmtai pängki, ka mhlünmtai betü khai” tia kthai khankhaw üngka naw a ngjak.
| אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“ |
29 A peia ngdüikia khyange naw ngja u lü, “Khaw nghmümki ni,” ti u se, avang naw, “Khankhawngsä naw ngthuhei püiki ni,” ami ti.
| כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע. |
30 Jesuh naw, “Acuna kthai cun ka phäha ngthang lawkia am ni, nangmia phäh ni.
| ”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע. |
31 “Tukbäih hina khawmdek ngthumkhyahnaka kcüna kyaki. Tukbäih hina khawmdek ukia sangpuxang cun ksäta kya khai.
| ”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש. |
32 “Kei, mdek üngka naw khana a na taih law üng, khyang naküt ka veia ka jah kaih khai” a ti.
| וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“ |
33 Acuna ngthu cun a thih vai ksingnak vaia a pyena kyaki.
| הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות. |
34 Khyang he naw, “Mesijah cun angdäia ve khai ti mi Thum üng kami hmuki. Nang naw, ‘Khyanga Capa mdek üngka naw khana taiha kya khai’ na ti hin, i ni? Acuna Khyanga Capa cun u ni?” ti u lü, ami msang. (aiōn g165)
| ”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn g165) |
35 Jesuh naw, “Akvai asäng nami hlawnga ve ham ve. Akvai a ve k’um üng cit hü ua, am ani üng ta nghmüp naw ning jah kpha law khai ni. Nghmüp üng cit hüki naw a cehnak am ksingei khawi.
| ”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם. |
36 “Akvai a ve ham üng akvai jumei ua, akvaia canaa nami kya khai” a ti. Acun a pyen päng ja Jesuh cit lü, am ami hmuhnak vaia ngthupeiki.
| האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו. |
37 Ami maa müncanksee khawkän pawh sepi Jesuh am jum u;
| על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח. |
38 Sahma Hesajah naw a na pyen: “Bawipa aw, kami pyena ngthu u naw jumki ni? Bawipa naw ua veia a johit mdanki ni?” tia ngthua kümnak vaia kyaki.
| הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“ |
39 Acuna thea am jum u se, sahma Hesajah naw pyen lü,
| לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא: |
40 “Pamhnam naw ami mik a jah müsak, ami mlung jah nghlangsak se, acunüng ami mik naw am hmuh thei, ami lu pi cing se, ka jah mdaw be vaia, ka veia am nghlat law be thei u, ti lü Pamhnam naw pyenki” a ti.
| ”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“ |
41 Hesajah naw Jesuha hlüngtainak hmu lü ania mawng cun a pyena kyaki.
| הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו. |
42 Acunsepi, Judah ngvaie üngka khawkän naw Jesuh jumkie. Pharisee naw sinakoka k’um üngkhyüh ami jah ksät vai kyüh u lü am phyeh u.
| מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם. |
43 Mhnama jah mhlünmtaia kthaka khyanga jah mhlünmtai ami jawngnaka phäh ni.
| לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים. |
44 Jesuh naw, “Kei na jumki naküt cun naw, kei däk na jumki am ni, na tüi lawki pi jumki ni.
| ”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע. |
45 “Kei na hmuki cun naw, na tüi lawki pi hmuki ni.
| ”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי. |
46 “Khawmdek vaisak khaia ka lawki ni, kei na jumki naküt cun nghmüp üng am ve ti.
| באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה. |
47 “Ka ngthu pyen ngja lü am jum u sepi, kei naw ngthu am jah mkhya pet nawng. Khawmdek ngthumkhyah khaia ka lawki am ni, khawmdek küikyan khaia va ka lawki.
| לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם. |
48 “Kei na ma lü ka ngthu pyene am ngaiki naw ngthumkhyah pet khai mat taeiki. Ka ngthu pyen, acuna ngthu naw akpäihnaka mhnüp üng ngthumkhyah pet khai.
| דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי. |
49 “Kamät naw khyaihnak am ka pyen am ni; Pa na tüih lawki naw ka pyen vai ja ka sang vai ngthu a na pet ni.
| כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם. |
