אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃ |
אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃ |
על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃ |
טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃ |
אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃ |
כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃ |
ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃ |
אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃ |
זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃ |
ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃ |
יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃ |
יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃ |
והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃ |
רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃ |
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃ |
יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃ |
ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃ |
מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃ |
ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃ |
תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃ |