הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ |
עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ |
המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ |
השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ |
הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ |
השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ |
לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ |
נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ |
והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ |
ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ |
כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ |
הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ |
השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ |
כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ |