Римляни 4
1 И тъй, какво ще кажем, че нашияо отец Авраам, е намерил по плът?
| ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃ |
2 Защото ако Авраам се е оправдал от дела, има с какво да се хвали, само не пред Бога.
| כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃ |
3 Понеже какво казва писанието: "Авраам повярва в Бога, и това му се вмени за правда".
| כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ |
4 А на този, който върши дела, наградата му се не счита като благодеяние, но като дълг;
| הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃ |
5 а на този, който не върши дела, а вярва в Онзи, Който оправдава нечестивия, неговата вяра му се вменява за правда.
| אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃ |
6 Както и Давид говори за блаженството на човека, комуто Бог вменява правда независимо от дела:
| כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃ |
7 "Блажени ония, чиито беззакония са простени Чиито грехове са покрити;
| אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ |
8 Блажен е оня човек, комуто Господ няма да вмени грях".
| אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃ |
9 Прочее, това блаженство само за обрязаните ли е, или за необрязаните? Понеже казваме: "На Авраама вярата се вмени за правда".
| ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃ |
10 то как му се вмени? Когато беше обрязан ли, или необрязан? Не когато беше обрязан, но необрязан.
| ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃ |
11 И той обрязването като знак и печат на правдата от вяра, която имаше, когато беше необрязан, за да бъде той отец на всички, които вярват, ако и необрязани, за да се вмени правдата на тях.
| ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃ |
12 и отец на ония обрязани, които не само са обрязани, но и ходят в стъпките на оная вяра, която нашият отец Авраам е имал, когато бе необрязан,
| ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃ |
13 Понеже обещанието към Авраама или към потомството му, че ще бъде наследник на света, не стана чрез закон, но чрез правдата от вяра.
| כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃ |
14 Защото, ако са наследници тия, които се облягат на закона, то вярата, то вярата е празна, и обещанието осуетено;
| כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃ |
15 понеже законът докарва, не обещание, а гняв; но гдето няма закон, там няма нито престъпление.
| כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃ |
16 Затова наследството е от вяра, за да бъде по благодат, така щото обещанието да е осигурено за цялото потомство, не само за това, което се обляга на закона, но и за онова, което е от вярата на Авраама, който е отец на всички ни,
| על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃ |
17 (както е писано: "Направих те отец на много народи"), пред Бога Когото повярва, Който съживява мъртвите, и повиква в действително съществуване онова, което не съществува.
| ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃ |
18 Авраам, надявайки се без да има причина за надежда, повярва, за да стане отец на много народи, според реченото: "Толкова ще бъде твоето потомство".
| באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃ |
19 Без да ослабне във вяра, той вземаше предвид, че тялото му е вече замъртвяло, като бе на около сто години, вземаше предвид и мъртвостта на Сарината утроба,
| ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃ |
20 обаче, относно Божието обещание не се усъмни чрез неверие, но се закрепи във вяра, и даде Богу слава,
| ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃ |
21 уверен, че това, което е обещал Бог, Той е силен да го изпълни.
| וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃ |
22 Затова му се вмени за правда.
| על כן גם נחשבה לו לצדקה׃ |
23 Това пък, че му се вмени за правда, не се написа само за него,
| ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃ |
24 но и за нас, на които ще се вменява за правда, като вярваме в Този, Който е възкресил от мъртвите Исус, нашия Господ,
| כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ |
25 Който биде предаден за прегрешенията ни, и биде възкресен за оправданието ни.
| אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃ |
