תפלה למשה איש-האלהים אדני--מעון אתה היית לנו בדר ודר |
בטרם הרים ילדו-- ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד-עולם אתה אל |
תשב אנוש עד-דכא ותאמר שובו בני-אדם |
כי אלף שנים בעיניך-- כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה |
זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף |
בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש |
כי-כלינו באפך ובחמתך נבהלנו |
שת (שתה) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך |
כי כל-ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו-הגה |
ימי-שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה-- ורהבם עמל ואון כי-גז חיש ונעפה |
מי-יודע עז אפך וכיראתך עברתך |
למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה |
שובה יהוה עד-מתי והנחם על-עבדיך |
שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל-ימינו |
שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה |
יראה אל-עבדיך פעלך והדרך על-בניהם |
ויהי נעם אדני אלהינו-- עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו |