מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים |
נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ |
שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר |
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו |
עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך |
שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו |
כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו |
אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד |
עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך |
למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך |
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה |
והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני |
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך |