Йов 3
1 След това Иов отвори устата си та прокле деня си.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 Иов, проговаряйки, рече:
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 Да погине денят, в който се родих, И нощта, в която се каза, роди се мъжко.
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 Да бъде тъмнина оня ден; Бог да го не зачита от горе, И да не изгрее на него светлина.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Тъмнина и мрачна сянка да го обладаят; Облак да седи на него; Всичко що помрачава деня нека го направи ужасен.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 Тъмнина да обладае оная нощ; Да се не брои между дните на годината, Да не влезе в числото на месеците.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Ето, пуста да остане оная нощ; Радостен глас да не дойде в нея.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Да я прокълнат ония, които кълнат дните, Ония, които са изкусни да събудят левиатана.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Да изгаснат звездите на вечерта й; Да очаква видело, и да го няма, И да не види първите лъчи на зората;
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 Защото не затвори вратата на майчината ми утроба, И не скри скръбта от очите ми.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Защо не умрях при раждането, И не издъхнах щом излязох из утробата?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Защо ме приеха коленете? И защо съсците, за да суча?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 Защото сега щях да лежа и да почивам; щях да спя; Тогава щях да съм в покой.
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 Заедно с царе и съветници на земята, Които си градят пусти стълбове;
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 Или с князе, които имаха злато, Които напълниха къщите си със сребро;
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 Или, като скрито пометниче, не щеше да ме има. Както младенци, които видело не са видели.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 Там нечестивите престават да смущават, И там уморените се успокояват.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 Заедно се успокояват и пленниците. Не чуват гласа на насилника,
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 Там са малък и голям; И слугата е свободен от господаря си,
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Защо се дава видело на злощастния, И живот на огорчения в душата,
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 Които копнеят за смъртта, и нямат я, Ако и да копнеят за нея повече отколкото за скрити съкровища,
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 Които се много радват и веселят, Когато намерят гроба?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 Защо се дава видело на човека, чиито път е скрит, И когото Бог е преградил?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 Защото вместо ядене, дохожда ми въздишка; И стенанията ми се изливат като вода.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 Защото онова, от което се боях, случи ми се, И онова, от което треперех, дойде върху мене.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 Не бях на мир, нито на покой, нито в охолност; Но пак смущение ме нападна.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
