Mark 3
1 Bachi a ri no mitra u pre da same ni Indi wu lullo wu so wo.
| ישוע חזר לבית־הכנסת בכפר־נחום וראה שם איש שידו משותקת. |
2 Indi ba sure shishi niwu ko ani wurka ni wu cacu asabar don da ka to ni la ter.
| מאחר שהיום היה שבת, רצו מתנגדיו של ישוע לראות אם ירפא את האיש. הם החליטו שאם ישוע ירפא את האיש, יאסרו אותו. |
3 Yesu hla nindi wu lullo wo, rhu kli ni tsutsu Indi ba, Yesu a miye ndi ba.
| ישוע אמר לבעל היד המשותקת:”בוא ועמוד לפני כולם.“ |
4 Abi duba tie zizi nive asabar d kpa ndi cuwo ka ndu tie meme indu Indi ba que? Indi ba ba son ng bage.
| לאחר מכן הוא פנה אל הזוממים נגדו ושאל:”על־פי התורה האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל נפשות בשבת, או לאבד אותן?“לא הייתה תשובה בפיהם. |
5 Yesu a kma ya ndi ba nifu done touri dir mba da hla ni gu n ma wo me? igu n ma wo ma u won bi.
| ישוע הביט בהם בכעס וצער, בגלל לב האבן שלהם, ואז פקד על האיש החולה:”הושט את ידך.“האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. |
6 Farisawa banu gla me da hadatu niti rudiyawo di ba wo Yesu.
| הפרושים מיהרו להתייעץ עם אנשי הורדוס כיצד להיפטר מישוע. |
7 Yesu ni mini koma ba hi nen wu Indi gbugbu ba hu bari ba ni ni Galilee ba ri bani Judia
| ישוע ותלמידיו עזבו את בית־הכנסת והלכו לשפת הים. הקהל הרב שהלך אחריהם בא כמעט מכל קצות הארץ: מהגליל, מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ואפילו מאזור צור וצידון. כל האנשים האלה הלכו אחרי ישוע מפני ששמעו על הנסים והנפלאות שחולל, וכמובן שרצו לראות אותו במו עיניהם. |
8 Urshalima, indumi ya bari me gaba ni Jordan, Tyre har ni Sidon. Daba wo gbi a si ti Indi gbugbu u bayi niwu.
9 A hla ni miniko ma duba samu ni igu tsitsima ni wawu don into du ba na matse bi was wu na.
| ישוע ביקש מתלמידיו להכין לו סירה, כדי שאם ינסה הקהל להידחק אליו ויאלץ אותו להיכנס למים, יוכל לעלות על הסירה. |
10 A warka indi gbugbu u bi lullo ba turn kpamba ni baba sawo niwu da fe se. Bachi a kpa bari just ni lullon.
| באותו יום הוא ריפא חולים רבים מאוד, וכתוצאה מכך הלכו והתרבו החולים שנהרו אליו מכל עבר, וכל אחד ניסה לגעת בו כדי להירפא. |
11 Ko nitan bi ruhu brji bajoku ni koshishi da Yar go da ter wu vir irji.
| כאשר נגעו אנשים אחוזי־שדים בישוע, הם נפלו לפניו וצעקו:”אתה הוא בן־האלוהים!“ |
12 A kpa nha ni ba duba dubu nde ma na
| אולם ישוע ציווה עליהם לשתוק ולא לגלות את זהותו. |
13 A ho he ni gbulu da yo biwa a ni son u ba ye same ni wu.
| ישוע עלה על אחד ההרים והזמין אליו אנשים מסוימים מבין הקהל. |
14 A ju ndi woto dan ha wa yo ba di (apostles) do duba he ni wa,
| הוא בחר שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים ושילכו ללמד את העם, ונתן להם סמכות לרפא חולים ולגרש שדים. |
15 wa turba du ba hla ter wada he ni glegle wu zu bryi.
16 Mazani wolo dan ha wanda ju ba na he nayi Simon wanda a non dema Bitrus.
| אלה שמות השנים־עשר שישוע בחר: שמעון כֵּיפָא (שישוע כינה אותו”פטרוס“), יעקב ויוחנן בני־זבדי (שישוע כינה”בני־רעם“), אַנְדְּרֵי, פיליפוס, בר־תלמי, מתי, תומא, יעקב בן־חלפי, תדי, שמעון (מחבורת הקנאים) ויהודה איש קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע). |
17 Yakub very Zabadi, Yohana vayi Yakub Wanda a nu de Banergas wato minizan
18 wu Adarawas u Fibus, Bar ta Lamawas, Matiwu, Tomas, Yakub very Haifa u Yahuza, Thaddaeus, Simon Bakan ane
19 wu Yahuza Iskanyoti Wanda ya bashe shi.
20 A kma he ko, wu kpetren indi bakaba da iya ri bin na.
| כאשר חזר ישוע לבית מארחיו, שוב המתין לו קהל שמילא את כל הבית, כך שישוע ותלמידיו לא יכלו להפסיק ולאכול. |
21 Da bikoma ba won naki da he niwu da ter, imiri ma na he na he ni wu na.
| כשנודע לבני משפחתו על כך, הם באו לקחתו לביתם.”הוא יצא מדעתו!“קראו. |
22 Bi nha wa ba ni Urishalima ba ter di, a he ni ruhu Beelzebul, “mba meme brji”.
| מורי הלכה מירושלים באו לשם ואמרו:”אתם יודעים מדוע הוא יכול לגרש שדים? מפני שבעל־זבול, שר השדים, שוכן בתוכו!“ |
23 Yesu yo ba da ter ba yi-yi, ibrji ani ti ni he da zu ibrji?
| ישוע קיבץ אותם סביבו ודיבר אליהם במשלים.”כיצד יכול השטן לגרש את השטן?“שאל. |
24 Idam mulki gu kpama te kam-kan mulki ba na to kle gbangba na.
| ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. |
25 Idam iko ga kpema komba ana kle gbangba na idan b
| משפחה שיש בה חילוקי דעות ופילוגים – תיהרס. |
26 a tayar ni nituma da ga gba ana he niglegle-glegle na anijoku.
| אם השטן נלחם נגד עצמו, מה יוכל להשיג? |
27 Idi na ya da ri ko idi u gle-gle da yi bi kpe ma na ha ma ni vu indi glegle u ko.
| איש אינו יכול לשדוד את מלכות השטן לפני שיכבול אותו תחילה. לאחר שיכבול את השטן, יוכל לשדוד את רכושו. |
28 Jaji mu me hla you la tre we me wa wa Indi ba ti iha wur la bawu.
| ”אני מזהיר אתכם, “המשיך ישוע,”כל החטאים וגידופים ייסלחו לבני האדם. |
29 A ma wa ba ti ni Ruhu tsatsra ba na wur le meml mu, dona la tre u ka kle. (aiōn g165, aiōnios g166)
| רק חטא אחד לעולם לא ייסלח – גידוף רוח הקודש.“ (aiōn g165, aiōnios g166) |
30 Yesu tree ni tu wa ha tre, ahei brji
| ישוע מצא לנכון להזהיר אותם, שכן טענו שהוא חולל נסים בכוחו של השטן (במקום שיודו שהוא חולל נסים בכוחו של רוח הקודש). |
31 I yima ni mir vayi ba ye kril ko ra. Ba to ba ka yo'u ye gba nmba.
| בינתיים באו אמו ואחיו של ישוע אל הבית שבו לימד. הם שלחו מישהו לקרוא לישוע החוצה, כי רצו לדבר איתו.”אמך ואחיך מחכים לך בחוץ; הם רוצים לדבר אתך“, אמר לו מישהו. |
32 Kpetren ndi ba ki kagon ma da me yer, I yi me ni mir vayi me ba hei ko ra da ki wa u
33 A sa ni ba'u, ba nha ba mir vayi mu?
| ”מי היא אמי?“”מי הם אחי?“קרא ישוע. |
34 A ka ya ndi wa ba ki gon kla ma da tre, “To ibiyi yi bi mir vayi mu!
| הוא הביט באנשים סביבו והכריז:”הנה אמי ואחי! |
35 Duk ndi wa ni ti kpe wa rji tre a wa u yi hi yimu da hi mir vayi mu.
| כל השומע בקול אלוהים הוא אחי, אחותי ואמי.“ |
