< Mark 15 >

1 ni bwu ble frist bi nikon ba shubi ni bi nikon gbua u bi nha u tra rji ni yahudawa wa babi suronmua ba vu yesu lo nda njiu nda hi ba kau nno Bilatus
השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי.
2 Bilatus myeu awu yi u ehu Yahudawa? a sa ni wu andi u tre toki
”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס.”אתה אומר“, השיב ישוע.
3 frist bi nikon ba nhau ni kpi gbugbu wu
ראשי הכוהנים האשימו אותו בפשעים רבים.”מדוע אינך מגן על עצמך?“שאל פילטוס בתמיהה.”מה יש לך לומר?“
4 Bilatus a la mye u na hla na ka nche? to gbugbu tre wa ba ki nha wu ni tu mba
5 yesu ana la sa ni Bilatus ngana wa anno mamaki
להפתעתו של פילטוס לא ענה ישוע דבר.
6 to ni ntto u gan Bilatus a ta chi ndi bi la tre ri wa he troa chuwa indi wa ba kabre ni tu ma
כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם.
7 u igu ni mbru bi la tre ba latre u wu ndi
באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר־אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות.
8 ijubu ndi ba ye niye Bilatus ndu tie ikpie waazi tie rji mu
בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו.
9 Bilatus ka sa bawu bi nyem ndu me kah chu yahudawa chuwo?
”האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?“שאל פילטוס.
10 a to nda ni tu ngu mba baka vu yesu njiwu
הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה.
11 amma nji frist ba ba con jbu ndi ba ndu ba yar gro ndu ba ka Barabbas mba cuwo
אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא במקום שחרורו של ישוע.
12 Bilatus a la mye mba ngarli a hi ngye mba tie ni chu Yahudawa?
”אם אשחרר את בר־אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?“שאל פילטוס.
13 ba la gro ngali klowu
”צלוב אותו!“צעקו.
14 Bilatus mye ba a latre ngye a tie? u ba tutu yar gre clou
”אבל מדוע?“לא הבין פילטוס.”מה עשה?“הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“
15 Bilatus a son tie kpie a ba wa nda ka Barabbas cuwo ni ba wu a pua yesu tre rli nda kau nno ba kpa klo
פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר־אבא מבית־הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים.
16 soja ba bu nji nda hi ni tra u bla tre nda u yo soja ba wawuu kabi
לאחר מכן לקחו החיילים הרומאים את ישוע לחצר הארמון. הם קראו לכל חיילי המשמר, הלבישו את ישוע בגלימת ארגמן, הכינו לו זר מקוצים ארוכים ודוקרניים והניחו את הזר על ראשו.
17 ba lo tuma ni pli u ma klo ntme wiwrli nda con con lo nha
18 ba wlu nda ciu ndatre ndu rji ziu iclu yahudawa
הם החלו ללעוג ולצחוק לו:”יחי מלך היהודים!“
19 ba grji tsiu ni tu ni gbugban u con ma nda ju nte ta sur ba kuqu gbarju nda kudran ni kbu ma
הם הכו אותו באכזריות, חבטו על ראשו במקלות, ירקו עליו, כרעו ברך לפניו והשתחוו לו בלעג.
20 sa ba chauya ba chu pii u tuma rju hi ni wrji wa ba hi kpam wua
לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הארגמן והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.
21 indi ri siman u gbu siren sia ye rji gburi ba vu ni gbengble to ban kukron krossa
החיילים פגשו בדרך את שמעון מקירניה (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה.
22 soja ba nji yesu hi ni wrji wa ba yo ndi golgota
ישוע הובא למקום הנקרא”גלגלתא“, כלומר”מקום הגולגולת“.
23 ba nno ma kabi ba mur wa a kama nda na soh na
הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות.
24 ba kpan wu nda vu klon ma rli nra ni kpa mba
לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו.
25 ba kpan u ni tu kukron ni ntton u tra
בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע.
26 ba nha ni ple kukron ni ikpie a ba nhaua ichu yaluda
מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו:”מלך היהודים“.
27 ba kpanwu ni bi ybi harli iri ni wo rli u ri ni wo kota
באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו,
28 i wa yi ye tsar ni tre rji wa a hla ba bla kabi ni bi latre
וכך התקיים הפסוק:”ואת פושעים נמנה.“
29 biwa ba ka ki hia ba zren da ni whu tu nda ni tre yowa iwuwa u zii tra rji ni meu ni mi vi tra nra kpame ndi grji ni kakrona
העוברים והשבים קללו אותו, לעגו לו וקראו:”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים?
30 nji frist ni bi nha ba ba chauyaya ngame ni kpa mba da tre
אם אתה גיבור כזה, מדוע אינך מציל את עצמך ויורד מהצלב?“
31 a ndi a kpa bai cuwo amma nda na to kpa kpama cuwo na
גם ראשי הכוהנים והסופרים עמדו סביבו ולעגו לו.”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.
32 ndu kristi ichu israilawa ba grji ni gran kukron a ye meme zizanyi ndu ki to ndi kpa nyme ni wu bi wa ba kpan ba ni yesu ba hlo tre ni me
”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין למה שהוא אומר!“גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו.
33 ni ntton u tane ibwu ye kah gbu wawuu hi ni ntton u tia
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
34 ni ntton u tia yesu ka yar yi gbagban me eloi eloi lama sabachthani? wa hi irji mu irji mu u tie he rli kame don?
בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר,”אלי, אלי, למה עזבתני?“)
35 bi wa ba kli wi riha kia ba wo lan tre ma nda tre din to ba a si Iliya
אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא.
36 indi ri tsutsu ka yo rlikpanma ni ma waasa nda kason ni gbondo kpala nda kanno ndu soh igua tre din ki to ka Iliya ni ye njiu grji
איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע.”הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להוריד אותו!“קרא האיש.
37 ni ki yesu ka yar yi gbangban me nda qu
באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו.
38 ipli u tra rjia ka yra tie harli rji ni tu mu grji hi kogboma
בבית־המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה.
39 da jirmi wa kli nda si ya yesu a to ndi yesu qu ye to wa a tre din njanjimu igu yi ana vren rji imba bari ngame baki gbigbanmu nda kia yah vimi mba ana ba maryamu ba mag daliya maryamu u salomi
קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא:”האיש הזה באמת היה בן־אלוהים!“
גם נשים עמדו במרחק מה וחזו בצליבה; ביניהן היו מרים המגדלית, מרים (אמם של יעקב ויוסי) ושלומית.
41 wa a he ni Galili ba hu nda ta tie ndu wu imba gbugbu u ngame ba huhi ni urshalima
כל אלה האמינו בישוע ואף שרתו אותו בהיותו בגליל. היו שם עוד נשים רבות אשר הלכו אחריו לירושלים.
42 wa yalu tiea don he u mlaki ivi wa baka rjo ri ni sabath
כל זה התרחש ביום שישי. עם רדת הערב, יהודי נכבד בשם יוסף מן הרמתיים ניגש לפילטוס וביקש את גופתו של ישוע. יוסף היה חבר בסנהדרין והאמין בביאת המשיח באותה עת.
43 Yusufu indi u Arimathiya ye ni ki ana ri ri bi lo chu ndi wa bata nno grima nda sia gben mulki rji avu sran nda shi ni Bilatus nda mye kmo yesu
44 Bilatus tie sisri ndi yesu qu ayo jirme a nda wo ka yesu qu
פילטוס לא האמין שישוע כבר מת, ולכן ביקש מאחד מקציניו שיוודא את הדבר.
45 da Bilatus a wo ni nyu jirmea ndi yesu qu ye a nno kmboa ni Yusufu
הקצין בדק ואישר שאכן ישוע כבר מת, ורק אז הרשה פילטוס ליוסף לקחת את הגופה.
46 Yusufu ana le plia ye a grji kumo ni grani kukrona nda lou ni pli nda nji he ka yo ni beh wa ana tita wa ba tsen mlatie a tru tita hra beh a ka nyu beha
יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר באבן גדולה.
47 maryamu ba mag daliya ni Maryamu iyi yosi ba to bubu wa ba rju yesu
מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע.

< Mark 15 >