< Yohana 1 >

1 ni mumla itre a he u tre he ni ba chi u tre a hi bachi
בראשית היה הדבר, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר.
2 iwayi a he rji ni mumla ni bachi
הוא היה בראשית עם האלוהים.
3 koge ba tie ni wa wuti ba na tie kpe ri na sei ni wawuyi
דרכו נברא הכל, אין דבר שלא נברא על־ידו.
4 ni uahi nou ivri he u viri a ka tie ipan ni indi wawu
בו היו חיים, וחיים אלה היו האור לבני־האדם.
5 ipan a lan ni mi bwu i bwu na ka ipan na
האור מאיר בחושך, והחושך לא התגבר עליו.
6 indi ri he wa bachi ton ndu wa ba yo di yahaya
אלוהים שלח אדם בשם יוחנן
7 aye toh na hla tre ikpan ni ndu indi wawu kpa yenme ni tu ma
להעיד על האור האמתי, כדי שכולם יאמינו בו.
8 a na yahaya ahi kpan na ama ndu ye toh kpan na hla
יוחנן עצמו לא היה האור; הוא רק נשלח להעיד על האור
9 ikpan i njanji wa a no kpan ni indi wawu ani ye ni gbungbula
האמתי שבא לעולם כדי להאיר לכל בני־האדם.
10 a he ni gbungbulu yi ba mei gbungbulu ni tuma indi bi gbungbulu bana toh na
האור בא אל העולם שנברא על ידו, אך העולם לא הכיר אותו.
11 aye ni bama u bima bana kpaa na
הוא בא אל שלו, אך אלה לא קיבלו אותו.
12 abi wa ba kpa na kpayenme ni indi ma abiki migen ano ba ikon ndu ba yo ba tie imiri rji
אבל לכל אלה שהאמינו בו הוא העניק את הזכות להיות בני־אלוהים.
13 wa ba na grji ni kon irji u yina ana nitie u kpa na ana tie u ndi na a hi tie rji
כל המאמינים בו נולדו מחדש – לא בלידה ביולוגית מגבר ואישה, ולא מרצון האדם, אלא מרצון האלוהים.
14 ilan tre ka tie nma kpa na son mi mi buu wa aye rji ni irji na sh ni iko ni njaji
הדבר נהיה בשר ושכן בתוכינו. אנחנו ראינו את כבודו, כבוד הבן היחיד מהאב, מלא חסד ואמת.
15 yahaya a hla ni tu ma da ni yo indi kpan kpan me nanihla ahe wayi i mi tre indi wa ani ye ni kogon mu a za me a he ri mi ka ye
יוחנן העיד עליו וקרא:”הנה האדם שאליו התכוונתי, כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.“
16 ni tsara ma yi kikpa alheri ni tu alheri
כולנו התברכנו בברכות רבות מעושרו ומחסדו.
17 doka tre yi ye rji ni musa alheri ni njaji baye rji nikonyesu Amasihu
כי בעוד שמשה רבנו מסר לנו את התורה, ישוע המשיח העניק לנו חסד ואמת.
18 ba iton wa idiori taba sa shishi ni irji indi wa ahi wawu yi kangrjima a hi nji iwa a kuyer ni kbu bachi rji wawuyi tsro u
איש לא ראה מעולם את האלוהים, מלבד בנו היחיד הנמצא בחיקו, והוא סיפר לנו על אביו.
19 yahudawa ba lude ton ba ni firistici ni lawiyawa he niwu ni ni tu ba son miyen ahi wu nhan?
זוהי, אם כן, עדותו של יוחנן: כאשר שלחו אליו היהודים כוהנים ולווים מירושלים כדי לברר מי הוא,
20 wa nhla ni bawu gerger ana kpa tron na wa si sa bawu adie ana imeyi me Almasihu na
יוחנן הודה מיד:”אינני המשיח!“
21 u ba miyen a hi wu nahn? ahi wu yi iliya? iwa tisan ana mena u tra ahi wuyi wu anabi? wa ti san aa
”אם כן, מי אתה?“דרשו לדעת.”האם אתה אליהו?“”לא“, השיב יוחנן.”האם אתה הנביא?“”לא“השיב להם.
22 ba miyenu a hi wu nha ki son ki hi hla ni biwa ba ton ta? u hla ta wu di geri ni tu me?
”מי אתה? מה יש לך לומר? ברצוננו לדעת מה להשיב לשולחינו.“
23 wa hla mi lantre wa a bi tie ni kon irji nawa wandi anabi ishaya hla a
”אני הקול הקורא במדבר כנבואת ישעיהו:’פנו דרך ה׳!‘“השיב יוחנן.
24 bandi waba ton ba rji tarisawa ba he niba u ba miyen andi
אנשים אלה, שנשלחו על־ידי הפרושים, המשיכו לשאול אותו:”אם אינך המשיח, אינך אליהו ואינך הנביא, מדוע אתה מטביל את האנשים?“
25 u ge mba sa u yin btsima ise una Almasihuna u na iliyana ko annabin?
26 yahaya se tre a bawu andi mi yi batsima ni ma indi ri k rli ni mibi wa bina toh na
”אני מטביל רק במים, “השיב יוחנן,”אולם דעו ביניכם עומד אדם שלא פגשתם מעולם.
27 wawu yi ni ye ni kogon wa rjirji lagban ma nii kuyiron wa mi siwua
למרות שהוא בא אחרי הוא היה לפני, ואיני ראוי אפילו להתיר את שרוך נעליו.“
28 kpi biyi ni Bethany u ngbala rima u Jordan wa Yahaya a sia ti batisma mble
כל זה התרחש בכפר בית־עניה שעל חוף הירדן – במקום שבו נהג יוחנן להטביל.
29 ni bele ni virima yahaya toh yesu niwa natre yamba ige vreb nkrju irji iwa aban lah tre gbungbulua
למחרת ראה יוחנן את ישוע בא לקראתו והכריז:”הביטו! הנה שה האלוהים הנושא את חטאי העולם.
30 iwayi ahi iwa mi bla ni yiwu ndi ndi wa asiye a zanme ahe guci nimu
אליו התכוונתי כשסיפרתי לכם שאחרי עומד לבוא אדם גדול ונעלה ממני, כי הוא היה לפני שהייתי אני.
31 mina toh na ama bana hla tsre ilawa ye miye ni yi batisma ni ma
אני עצמי לא הכרתי אותו; אני באתי רק להטביל אנשים במים ולהצביע עליו לעם ישראל.“
32 yahaya shedai andi mi toh ruhu asi grji na ingyu da ye niwu nituma
יוחנן סיפר להם שהוא ראה את רוח הקודש יורדת בדמות יונה ונחה על ישוע.
33 mina gani niwu na indi wa a tih me miyi batsima ni mima a hla nimu ko ahi nhan u toh ruhu a grji kuson niwu nituma ahi wawu yi a yin batisna ni ruhu u nja ji
”לא הכרתי את ישוע לפני כן, “חזר ואמר יוחנן,”אולם כאשר אלוהים שלח אותי להטביל במים הוא אמר לי:’בראותך את רוח הקודש יורדת ונחה על איש, דע כי אותו אתה מבקש – זהו האיש שיטביל ברוח הקודש‘.
34 mitoh ni sheda ahi wawuyi vrena rji
אני ראיתי את רוח הקודש יורדת ונחה על האיש הזה, ולכן אני מעיד שהוא בן האלוהים.“
35 kan vi nibela u ha ma u yahaya a kri ni hari ni mi almajeran ma
למחרת שוב עמד יוחנן באותו מקום עם שניים מתלמידיו.
36 u ba toh yesu a ka vuyaba ni hi u yahaya atre toh ba inge vren krju irji
בראותו את ישוע בא לקראתו הוא קרא:”הנה שה האלוהים!“
37 u almajeran ma hari bawo naki da luwu yesu
כששמעו שני התלמידים את קריאתו של יוחנן, פנו ללכת בעקבות ישוע.
38 u yesu kban ya da toh basiwu u wa a miye a ge bi son? u ba yo rabbi andi lu soro ni tseyi
ישוע הביט לאחור וראה שהשניים הולכים בעקבותיו.”מה רצונכם?“שאל אותם.”רבי, היכן אתה גר?“השיבו בשאלה.
39 a hla bawu ye ni ye toh ubaye na ye toh bubu wa ani son u ba ka kuson niwu che chuku ni karfi wollon
”בואו וראו“, ענה ישוע. השניים הלכו אחריו למקום מגוריו, ונשארו איתו משעה ארבע אחר־הצהריים עד הערב.
40 iri ni miba biwa ba wo tre yahaya hi androwus vayi siman Bitrus
‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, היה אחד משני התלמידים שהלכו אחריו.
41 a lude da wa vayi ma simanna hla niwu ki ka toh Almasihu
‎אַנְדְּרֵי הלך מיד לחפש את אחיו, וכשמצא אותו קרא בהתרגשות:”מצאנו את המשיח!“
42 a nji ye ni yesu yesu ya da tre ahi wuyi u siman ivren yahaya? ba yo di kefas
כשהביא ‎אַנְדְּרֵי את פטרוס אל ישוע, הביט ישוע בפטרוס לרגע ואמר:”אתה אמנם שמעון בנו של יונה, אך מעתה ואילך תיקרא: פטרוס – ‎ כֵּיפָא!“
43 ni vikima wa yesu luni shirin u kugon hi nigalili u waka toh filibus da hla niwu luhume
למחרת החליט ישוע ללכת לגליל. הוא פגש בדרך את פיליפוס ואמר לו:”בוא אחרי.“
44 Filibus ivren i jiji baitsida gbu ba andrawus ni bitrus
פיליפוס היה מבית־צידה, עירם של ‎אַנְדְּרֵי ופטרוס.
45 filibus ka same ni nata na ilu da hla niwu ki same niwu wa musa a nhan yo nimi attaura ni annabawa yesu ivren yusufu ba nazarat
פיליפוס הלך לחפש את נתנאל, וכשמצא אותו קרא:”מצאנו את המשיח שעליו סיפרו משה רבנו והנביאים! שמו ישוע, בנו של יוסף מנצרת!“
46 natan ilu a hla niwu ba ya na fe kperi u ndi ndi ma ni Nazarat? filibus tre ye ni ye toh
”נצרת?“קרא נתנאל בחוסר אמון.”איזה דבר טוב יכול לצאת מנצרת?“”בוא וראה במו עיניך“, הפציר בו פיליפוס.
47 u yesu a toh matana ilu si ye niwa u wa tre tre nituma toh ba isra ilyi wa ana mirtan indi na he niwuana
כשראה ישוע את נתנאל בא לקראתו, קרא:”הנה בא לקראתנו בן ישראל אמתי – אדם ישר אמתי שאין בו מרמה.“
48 natana u lu miyen u tie ni he mba ni toh me? u yesu a hla niwu mi toh ri u filibus yo u niwa a son ni chin mbuwa
”כיצד אתה יודע מי אני ומה אני?“תמה נתנאל.”ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה עוד לפני שפיליפוס מצא אותך“, ענה ישוע.
49 natana ilu yo ni rabbi u vren irji u chu israila ko
”אדוני, אתה באמת בן־האלוהים, מלך ישראל!“קרא נתנאל.
50 yesu tre ni wa ni hla ndi me toh u ni chin mbuwa a kpayenme? u toh kpii wa ba nawayi babran
”האם אתה מאמין בכך רק משום שאמרתי כי ראיתי אותך יושב תחת עץ התאנה?“שאל ישוע.”עוד תראה דברים גדולים מאלה!
51 na hla njajimu njaji misi hla niwu utoh shulu bwu kri wuho malaku irjii ba si hon nani grji nitu vren indi
אפילו תראה את השמים נפתחים ומלאכי אלוהים עולים ויורדים על בן־האדם.“

< Yohana 1 >