משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ |
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ |
אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ |
לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ |
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ |
למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ |
וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ |
ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ |
בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ |
לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ |
וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ |
נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ |
בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ |
וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ |
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ |
ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ |
ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ |
וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ |
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ |
הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ |
לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ |
כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ |
ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ |
וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ |
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ |
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ |
וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ |
ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ |
ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ |
לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ |
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ |
בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ |
ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ |
אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ |
ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ |
ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ |
ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ |
והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ |
ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ |
כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ |
וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ |
לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ |
אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ |
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ |
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ |
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ |
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ |
ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ |
ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ |
יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ |
ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ |
ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ |
וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ |
ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ |
ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ |
וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ |
ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ |
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ |
שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ |
ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ |
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ |
ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ |
בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ |
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ |
ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ |
וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ |
ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ |
ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ |
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ |
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ |
וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ |