הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ |
ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ |
תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ |
רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ |
ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ |
וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ |
ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ |
כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ |
ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ |
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ |
אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ |
כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ |
ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ |
ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ |
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ |
המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ |
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ |
יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ |
יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ |
ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ |
יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ |
וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ |
יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ |
וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ |
ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ |
ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ |
ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ |
ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ |
ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ |
ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ |
וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ |
שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ |
וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ |
יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ |
מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ |