ועתה שחקו עלי-- צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם-- לשית עם-כלבי צאני |
גם-כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח |
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה--אמש שואה ומשאה |
הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם |
מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב |
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים |
בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו |
בני-נבל גם-בני בלי-שם-- נכאו מן-הארץ |
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה |
תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק |
כי-יתרו (יתרי) פתח ויענני ורסן מפני שלחו |
על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם |
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו |
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו |
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי |
ועתה--עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי-עני |
לילה--עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון |
ברב-כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני |
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר |
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי |
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני |
תשאני אל-רוח תרכיבני ותמגגני תשוה (תשיה) |
כי-ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל-חי |
אך לא-בעי ישלח-יד אם-בפידו להן שוע |
אם-לא בכיתי לקשה-יום עגמה נפשי לאביון |
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל |
מעי רתחו ולא-דמו קדמני ימי-עני |
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע |
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה |
עורי שחר מעלי ועצמי-חרה מני-חרב |
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים |