הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו |
נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא |
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם |
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |